כותרות TheMarker >
    ';

    Daily fix

    Get your daily dose
    קצת מכל מה שמעניין אותי - קריאייטיב, מיתוג, מדיה, פרסום, עיצוב, שיווק, קונספטים חדשים...(ומדי פעם גם כל מיני רעיונות מוזרים שאני מוצא ברשת).

    ארכיון

    מי צריך קבוצות מיקוד?

    21 תגובות   יום שישי , 26/10/07, 12:20

    הניסוי שתראו בסרטון הוא הוכחה שעדיף לא להקשיב לקבוצות מיקוד, ומזל ש-Apple לא עשו את זה ב-84. ראוי גם שמנכ"לים, מנהלי שיווק/מותג יצפו בסרטון ואולי גם הם ישנו את דעתם בנושא. (עדיף לצפות בסרטון אבל אלו שמדלגים יכולים להמשיך ולקרוא). 

    הסרטון והניסוי הוכנו במסגרת 2007 Hatch Awards, תחרות פרסום וקריאייטיב, ומדובר בקבוצת מיקוד אמיתית. במסגרת הניסוי הקרינו לחברי הקבוצה את אחת הפרסומות הגדולות שנעשו אי פעם. הפרסומת של Apple שחשפה את מחשבי מקינטוש ב-84 [לינק לסרטון]. בדיעבד אנחנו יודעים את החשיבות שהייתה לה.  

    התשובות בקבוצת המיקוד קטלו את הפרסומת בשלל טיעונים: לא הגיונית, קודרת מדי, דיכאונית, היא בשחור לבן, הלוגו מופיע מאוחר, מהסוג שבזכותה אפשר לקום וללכת למטבח, פאשיסטית, לא ברור מה היא מפרסמת. הקבוצה גם הוסיפה רעיונות משלה לאנשי הקריאייטיב כדי לשפר את הסרטון, כמו למשל להוסיף צבע וחיים ואת הלוגו על החולצות של השחקנים. אם זה היה תלוי בהם הפרסומת לא הייתה עולה לאוויר.

    הדגשים המרכזיים שעלו בסוף (אלו שעוברים למזמין המחקר): להשתמש ב"אנשים אמיתיים", בלי מסכות גז, בלי "נאצים", להראות את הלוגו מוקדם יותר, אולי על חולצות השחקנים או על חרק. וזה לא נגמר פה. הפרסומת חייבת להיות שמחה יותר, להשתמש בצבעים בהירים ואולי גם בחיות כמו כלב או שימפנזה.

    מסקנה סופית: כמובן לא להמשיך עם הקונספט הנוכחי ללא הכנסת השינויים המוצעים.  

     -----------------------------------------------------------------------------------------

    אישית, אני מאוד מסכים עם המסר של הניסוי ועדיף שהשימוש בקבוצות מיקוד ילך ויפחת עד ל...אפס. קבוצות מיקוד הפכו מכלי סטנדרטי שיכול לעזור במעט לאחד הכלים החזקים והמשפיעים בהחלטה של מנכ"לים לגבי מהלכים שיווקיים. אני יכול לשער שזה נובע מהפחד מכישלון ופחות מהרצון להוביל ולהצליח.

    מדוע דעתם של 6 משועממים שמגיעים למכון מחקר (בדר"כ הם מקבלים תלושי קניה) חשובה יותר מדעתם של אנשי מקצוע ועשרות אחרים ששותפים לתהליך? הגישה המחקרית היא שהם מייצגים את קהל היעד ובמקרים אחרים את "האדם הממוצע". הם הצרכן הממוצע. אבל מצד שני, אם מדובר בחדשנות, בפריצת דרך קריאייטיבית, ביצירת העדפות חדשות והרחבת גבולות אי אפשר להסתמך על האדם הממוצע.

    החיים באמצע הם נוחים ולעולם לא יובילו לחדשנות, לתובנות חברתיות וצרכניות ולהעדפות חדשות. להסתמך על הממוצע זה לעשות המון דברים אבל מאותו הדבר. זה לענות על צורך ישן ולעודד קיבעון. קשה ליצור בידול אם רוצים לחיות בנוח עם כולם.  

     

    בעידן האינטרנט יש מספיק דרכים חדשות לבחון פרויקטים ללא צורך בקבוצת מיקוד (פורומים, בלוגים, קהילות חברתיות). במידה ומדובר במוצרים שיש להתנסות בהם כמו מזון וכדומה, ברור שצריך להשתמש במבחני טעימה ולקבל חוות דעת על המוצר. אבל עדיין, מה מידת ההשפעה של קבוצת מיקוד בקבלת ההחלטות, וכמה מהלכים מצוינים נפלו רק כי לא היו בהם כלבים ושימפנזים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/12/08 19:52:

      כנראה שהיום יש כבר יותר סבילות לסגנון הזה. תראה מה הדמוקרטים הטיחו זו בזה...
        4/12/08 18:26:

      צטט: יניר אלתר 2008-12-04 17:31:57

      פוסט מצוין אבל גם אני סובר שהמסקנות מרחקיות לכת

       

      אני חושב שהיום הרבה פחות אנשים מכירים את הקונספט של 1984 מאשר אז

       

      מה עוד שהאנשים בכלל לא הבינו את הפרסומת. ( כל כך לא הבינו " שימו את הלוגו של אפל על המדים של האנשים " עד שאני חושב שזה מזוייף)

       

       

       

       תודה רבה.

      המסקנה בפוסט היא אישית שלי.

      מעבר לכך, הפרסומת היא בסך הכל דוגמא מאלפת שהביאו אנשי קריאייטיב

      הכל כדי לנסות ולשכנע את אותם מנהלי מותג מקובעים,

      את אותם מנהלי שיווק בינוניים שאוהבים ללכת על בטוח 

      ועוטפים את ההחלטה השיווקית במצגות, טבלאות ומחקרים.

       

       

        4/12/08 17:31:

      פוסט מצוין אבל גם אני סובר שהמסקנות מרחקיות לכת

       

      אני חושב שהיום הרבה פחות אנשים מכירים את הקונספט של 1984 מאשר אז

       

      מה עוד שהאנשים בכלל לא הבינו את הפרסומת. ( כל כך לא הבינו " שימו את הלוגו של אפל על המדים של האנשים " עד שאני חושב שזה מזוייף)

       

       

       

        30/10/07 12:49:

       

      צטט: miki_mel 2007-10-29 22:29:08

      אני מסכים עם הטענה שלא צריך להספיד את קבוצת המיקוד באופן גורף אבל חייבים להבין את המגבלות האמיתיות של כלי זה, באילו מצבים הוא יעיל ומתי הוא עלול להזיק.

       

      חברות העיצוב המובילות כיום בעולם שמות דגש חזק יותר על מחקרים בעלי אופי אתנוגרפי שבאים לבחון כיצד אנשים מתנהגים בסביבה הטבעית בה הם נחשפים ובאים במגע עם מוצרים חדשים. כך ניתן לחשוף צרכים אמיתיים שהאדם איננו בהכרח מודע להם, ובטח שאיננו יכול לבטא אותם במילים. מחקרים אלו הם אמנם מסובכים יותר לביצוע אבל התובנות שמופקות מהם עמוקות יותר ומהימנות יותר.

       

      אני ממליץ בחום לקרוא את ספריו של ג'ון סטיל בנושא פלנינג וגם את The Ten Faces of Innovation  של תומס קלי (IDEO) 

       

       

      תודה על ההארות :)

        30/10/07 12:48:

       

      צטט: יוספה 2007-10-29 19:55:27

      קבוצת מיקוד יכולה לסייע בפיתוח מוצרים/שרותים חדשים. בואו לא נשכח שאנו צריכים לשאול את הלקוח הפוטנציאלי מה חסר לו, איזה בעיה היה רוצה שנפתור לו. צריך להקשיב. אך כפי שאנו יודעים חברות גם יכולות להוביל שינויים, מוצרים, שרותים והצרכנים יבואו בעקבותן. כנראה שאין חוקים בנוגע לזה. לפעמים קבוצות מיקוד עוזרות ולפעמים גם לא.

      נכון מאוד. צריך לשאול ולבדוק מה חסר ללקוח הפוטנציאלי

      אך האם אפשר לעשות את זה בדרכים נוספות?  

        29/10/07 23:49:

      אני חושב שהדרך הנכונה להתמודד עם קבוצות המיקוד זה כדי לדעת מה לא לעשות,

      כל דבר אחר שלא קיים בראש של האדם הממוצע, בגיל הממוצע, עם הכנסה ממוצעת, ממוצע ילדים, בית ממוצע, מכונית ממוצעת , יש סיכוי שיוכל לחיות בעתיד של האדם הממוצע.

      גם נראה לי שהאדם הממוצע יכול להבין את זה מבלי להעלב

        29/10/07 22:29:

      אני מסכים עם הטענה שלא צריך להספיד את קבוצת המיקוד באופן גורף אבל חייבים להבין את המגבלות האמיתיות של כלי זה, באילו מצבים הוא יעיל ומתי הוא עלול להזיק.

       

      חברות העיצוב המובילות כיום בעולם שמות דגש חזק יותר על מחקרים בעלי אופי אתנוגרפי שבאים לבחון כיצד אנשים מתנהגים בסביבה הטבעית בה הם נחשפים ובאים במגע עם מוצרים חדשים. כך ניתן לחשוף צרכים אמיתיים שהאדם איננו בהכרח מודע להם, ובטח שאיננו יכול לבטא אותם במילים. מחקרים אלו הם אמנם מסובכים יותר לביצוע אבל התובנות שמופקות מהם עמוקות יותר ומהימנות יותר.

       

      אני ממליץ בחום לקרוא את ספריו של ג'ון סטיל בנושא פלנינג וגם את The Ten Faces of Innovation  של תומס קלי (IDEO) 

       

       

        29/10/07 21:57:

       

      צטט: גיא חיים 2007-10-28 22:43:13

      מסכים עם גליאנה. קבוצות מיקוד תמיד ישטיחו וימצעו קריאייטיב ותמיד יתנגדו לחריגה מהמוכר. יחד עם זאת חשוב לזכור שלכל שיטת מחקר יש את ההטיות שלה. קבוצות מיקוד הן המחקר האולטימטיבי להכירות עם קטגוריות חדשות ולבדיקת קונספטים קריאייטביים (בשונה מקריאייטיב). קיימות מתודולוגיות איכותיות נוספות אשר מטפלות בחלק מההטיות וממקסמות את המחקר האיכותי. אה...החוקרות והחוקרים - יכולות כתיבת גיידליין, הנחיה וניתוח - לא מעט פעמים עושות את ההבדל בין בנאליה לבין כלי משמעותי לקבלת החלטות. 

      נראה לי שפוסט בקפה לא יגרום כל לסגירת מכוני המחקר בעולם :)

      יחד עם זאת אני באמת חושב שהמשקל שניתן לנושא הוא גבוה מאוד וראוי להתייחס אליו בגבול הסביר גם אם הוא מוגדר מחקר איכותי. 

      גם יכול להיות שאנחנו מייצגים גישות שונות. אני בהחלט נגד הגישה שמקדשת תהליכים ותיאוריות, בייחוד בתחום השיווק על כל המדיות שלו.

        29/10/07 19:55:
      קבוצת מיקוד יכולה לסייע בפיתוח מוצרים/שרותים חדשים. בואו לא נשכח שאנו צריכים לשאול את הלקוח הפוטנציאלי מה חסר לו, איזה בעיה היה רוצה שנפתור לו. צריך להקשיב. אך כפי שאנו יודעים חברות גם יכולות להוביל שינויים, מוצרים, שרותים והצרכנים יבואו בעקבותן. כנראה שאין חוקים בנוגע לזה. לפעמים קבוצות מיקוד עוזרות ולפעמים גם לא.
        28/10/07 22:43:

      מסכים עם גליאנה. קבוצות מיקוד תמיד ישטיחו וימצעו קריאייטיב ותמיד יתנגדו לחריגה מהמוכר. יחד עם זאת חשוב לזכור שלכל שיטת מחקר יש את ההטיות שלה. קבוצות מיקוד הן המחקר האולטימטיבי להכירות עם קטגוריות חדשות ולבדיקת קונספטים קריאייטביים (בשונה מקריאייטיב). קיימות מתודולוגיות איכותיות נוספות אשר מטפלות בחלק מההטיות וממקסמות את המחקר האיכותי. אה...החוקרות והחוקרים - יכולות כתיבת גיידליין, הנחיה וניתוח - לא מעט פעמים עושות את ההבדל בין בנאליה לבין כלי משמעותי לקבלת החלטות. 

        28/10/07 13:10:

       

      צטט: גליאנה 2007-10-28 11:27:44

      קבוצות מיקוד אינן מיועדות לבחינת קונספטים קראטיביים של פרסום. קבוצות מיקוד או איכות אמורות לבחון לעומק רגשות וצרכים של לקוחות מקהל המטרה שאינם יכולים לעלות במחקרים כמותיים או במחקרים, שאינם פנים מול פנים. קבוצות המיקוד בוחנות לעומק את הרגשות, הדילמות, התחושות שיש לצרכן עם המוצר, החברה המותג וגם אחכ יש לתקף את מה שעולה במחקרים איכותיים , ע"מ לבחון אם זה מייצג את האוכלוסייה.

      אין פה כוונה לצאת באופן גורף לכל שימוש בקבוצות מיקוד. יש מקרים שהן אכן עוזרות בבניית שאלוני לקראת מחקר כמותי וכו'.

      לגבי פרסום: הרי חברות מבקשות קבוצות מיקוד כדי לבדוק קריאייטיב פרסומי, מהלכים ואפילו סלוגנים של קמפיינים.

      כל הניסוי הזה הוא נסיון לומר לנו שאולי אנחנו מייחסים משקל רב לכל הנושא הזה ונשאלת השאלה, האם הוא בעצם הפך לגורם המשפיע והקובע (וכנראה שכן). 

       

        28/10/07 13:00:

       

      צטט: לירון פיין 2007-10-28 02:08:25

      יש כאן את הדילמה ההתמידית: האם היחיד, הקריאיטיבי, פורץ הדרך, יוכל לעבור את מחסום ההמון? ויותר חשוב: האם הוא יעבור את מחסום השופטים?
      ועדות שיפוט מתייחסות ל"המון" בפטרוניות. קבוצות המיקוד משוות דברים לפרדיגמות שאצלן, למה שהם מכירים.
      אבל האמת היא שההמון מורכב מאינדיווידואלים. כשאתה משדר פרסומת, היא לא למיליון איש. היא פעם אחת - למיליון אינדיווידואלים.

      נכון מאוד. ואם אתה פונה למיליון אינדיווידואלים אתה מחזק את הטיעון שבמקרה שהם מעלים בניסוי קבוצת מיקוד אינה רלוונטית

        28/10/07 11:27:

      קבוצות מיקוד אינן מיועדות לבחינת קונספטים קראטיביים של פרסום. קבוצות מיקוד או איכות אמורות לבחון לעומק רגשות וצרכים של לקוחות מקהל המטרה שאינם יכולים לעלות במחקרים כמותיים או במחקרים, שאינם פנים מול פנים. קבוצות המיקוד בוחנות לעומק את הרגשות, הדילמות, התחושות שיש לצרכן עם המוצר, החברה המותג וגם אחכ יש לתקף את מה שעולה במחקרים איכותיים , ע"מ לבחון אם זה מייצג את האוכלוסייה.

        28/10/07 02:08:
      יש כאן את הדילמה ההתמידית: האם היחיד, הקריאיטיבי, פורץ הדרך, יוכל לעבור את מחסום ההמון? ויותר חשוב: האם הוא יעבור את מחסום השופטים?
      ועדות שיפוט מתייחסות ל"המון" בפטרוניות. קבוצות המיקוד משוות דברים לפרדיגמות שאצלן, למה שהם מכירים.
      אבל האמת היא שההמון מורכב מאינדיווידואלים. כשאתה משדר פרסומת, היא לא למיליון איש. היא פעם אחת - למיליון אינדיווידואלים.
        27/10/07 19:41:

       

      צטט: ahead 2007-10-27 18:58:37

      אורן, אתה צודק לדעתי באבחנה שלך, זאת שבאה לכדי ביטוי גם בסרטון שצרפת

      עם זאת זו גם דעתי משכבר הימים, כך שאולי אינני אובייקטיבי במבחן השאלה כמה חשיבות יש לתת לקבוצות מיקוד, שהם בעיקרם ממוצעות על פני כישרונות ארטיסטיים הנוהגים ללכת על הקצה..?! בכל מקרה, כאמור - לא ניזקקתי לסרטון על מנת לחשוב כמוך.. נכון, שהסרטון עוזר בהוכחת העניין ויפה שאתה מקדיש זמן ומחשבה רבים כל כך בהוכחת דרכי המחשבה שלך.

       

      אגב, אם לדעתך בימי האינטרנט המשגשג, כמו שאנו נמצאים בהם כיום.. יש לעשות קבוצות מיקוד בדרכים אחרות מאשר איסוף אנשים ממוצעים ומשעממים לחדר סגור;

       

      אולי כדאי שתחשוב באופן מוצ'ו-יצירתי הכיצד ליישם קבוצות מיקוד מתקדמות יותר ותתחיל כבר איזה סטארט-אפ שיוציא את כולנו מבוץ העבודה היום-יומית של כל אחד ואחת מאיתנו... אולי כדאי שתתחיל כבר את מהפך המיקוד של שנות האלפיים. אשמח לסייע לך ככל שיידרש. 

      לגבי יישום חדש לתחום אז יש חברות ישראליות שמתמחות כיום ביחסי ציבור לא למדיות המסורתיות ברשת או כאלו המתמחות בבני נוער ורשתות חברתיות/מעגלי חברים במסנג'רים למיניהם.

       

      הכי חושב זה שאתה טס לחופשה בארה"ב :)

        27/10/07 18:58:

      אורן, אתה צודק לדעתי באבחנה שלך, זאת שבאה לכדי ביטוי גם בסרטון שצרפת

      עם זאת זו גם דעתי משכבר הימים, כך שאולי אינני אובייקטיבי במבחן השאלה כמה חשיבות יש לתת לקבוצות מיקוד, שהם בעיקרם ממוצעות על פני כישרונות ארטיסטיים הנוהגים ללכת על הקצה..?! בכל מקרה, כאמור - לא ניזקקתי לסרטון על מנת לחשוב כמוך.. נכון, שהסרטון עוזר בהוכחת העניין ויפה שאתה מקדיש זמן ומחשבה רבים כל כך בהוכחת דרכי המחשבה שלך.

       

      אגב, אם לדעתך בימי האינטרנט המשגשג, כמו שאנו נמצאים בהם כיום.. יש לעשות קבוצות מיקוד בדרכים אחרות מאשר איסוף אנשים ממוצעים ומשעממים לחדר סגור;

       

      אולי כדאי שתחשוב באופן מוצ'ו-יצירתי הכיצד ליישם קבוצות מיקוד מתקדמות יותר ותתחיל כבר איזה סטארט-אפ שיוציא את כולנו מבוץ העבודה היום-יומית של כל אחד ואחת מאיתנו... אולי כדאי שתתחיל כבר את מהפך המיקוד של שנות האלפיים. אשמח לסייע לך ככל שיידרש. 

        27/10/07 00:25:

      אני מסכים עם אורן ולא עם קפסוטו

       

      א. אם היו עושים את קבוצת המיקוד ב84 הייתה אפילו רתיעה גדולה יותר מהסרטון, כי סטיב ג'ובס חשב כבר ב1984 במושגי 2024. מה זה החזון המרכזי של ג'ובס מאז האשראם בהודו ב1974 ועד האיי.פון ב2007 ? זה מתבטא באמרה אחת: בניית כלים המיועדים For the Rest of Us? זה הזנב הארוך והעולם השטוח של פרומתיאוס ושל ווב 2.0.

       

      ב. יש סיבה יותר עמוקה למה לא צריך קבוצות מיקוד. זה לא רק בגלל שהמדיה החברתית ממוקדת יותר מקבוצות המיקוד (שהיא סיבה קוגניטיבית-אפיסטמלוגית). אלא בעיקר סיבה אונטולוגית-פרקסיולוגית: אינטל לא גילתה את חוק מור, אלא יצרה אותו. הממציא בעל החזון יוצר את העתיד. העתיד לא ניתן לגילוי, לא בקבוצת מיקוד ולא בחקר שווקים.

       

      ג. הכשל המודרניסטי המרכזי שבא לידי ביטוי במדעי המאה ה19 הוא כי המציאות מתגלה. מאז פיסיקת הקוונטים וביתר שאת מאז הפוסטמודרניזם של ראשית המאה ה21 מסתבר שהמציאות יכולה להיות רק מומצאת. המציאות היא בדיה. היא דיסק-ורס. היא כמו משחק הנמצא בדיסק ועם החלפת הדיסק גם מתחלפת המציאות. הוירטואלי הוא פירסט לייף והמציאות היא סקונדלייף.

        26/10/07 22:00:

       

      צטט: miki_mel 2007-10-26 21:18:48

      ואם זה לא מספיק משכנע למה קבוצות מיקוד הן בזבוז נוראי של זמן יקר ומשאבים הרי שהקטע הבא מפי מלקולם גלדוול (מחבר  'נקודת המפנה' ו 'בלינק') יעשה את העבודה בוודאות.

       


       

      תודה רבה ובאמת הגיע הזמן לקרוא את בלינק.

        26/10/07 21:18:

      ואם זה לא מספיק משכנע למה קבוצות מיקוד הן בזבוז נוראי של זמן יקר ומשאבים הרי שהקטע הבא מפי מלקולם גלדוול (מחבר  'נקודת המפנה' ו 'בלינק') יעשה את העבודה בוודאות.

       


       

        26/10/07 21:12:

       

      צטט: בעז קפסוטו 2007-10-26 19:46:59

      סרטון חביב בהחלט אם כי אני חייב להודות שגם עלי הוא השרה דכאון קל.

       

      נדמה לי שהמסקנה שהסקת מהניסוי קצת מרחיקת לכת. באותה מידה יתכן שקבוצת המיקוד הגיבה היום לפרסומת באופן שבו הגיבה משום שהמיקוד הצרכני ב-84 היה שונה מאוד מזה של ימינו. מספיק רק לחשוב על האסוציאציות השונות שנאציזם ומסכות גז ודאי העלו אז והיום כדי להרהר בזה. מה גם שכדי לצאת בהצהרה גורפת יהיה עלינו להראות קודם שהפרסומת, ורק היא, היתה הגורם לפריחת המקינטוש ולא אף גורם אחר (חדשנות המוצר וכו')...

       

      איך שאני רואה את זה, היכולת ל"הוכיח" טיעון כזה בניסוי כמו שתיארת דורש מאיתנו לפסול תחילה את כל ההסברים הסבירים האחרים להצלחה, מעבר לקבוצת המיקוד... אחרי הכל, זו המשמעות של ניסוי, לא?

      מדובר אמנם בניסוי של פרסומאים (ומי מאמין להם :)). אין כל כוונה להתחיל ולנתח את הצלחת המותג וזו לא הייתה הכוונה. אבל בראייה של 25 שנה אחורה ברור לנו שמדובר בסרטון חדשני ויצירתי. אני רואה בזה דוגמא לקריאייטיב מעולה ולחברה שלא חששה ללכת על הקונספט, בייחוד בתקופה שבה היא נעשתה. עולם השיווק הלך והפך למאוד טכני ותלוי גרפים ומספרים. קבוצות מיקוד ומחקרים הפכו לחלק בלתי נפרדמכל פרויקט, מוצר ולוקחים חלק חשוב בקבלת ההחלטה.  

      ציינתי שאישית אני לא מאמין בקבוצות מיקוד במתכונת הנוכחית ואני סבור שלא צריך לתת לזה משקל גבוה.

        26/10/07 19:46:

      סרטון חביב בהחלט אם כי אני חייב להודות שגם עלי הוא השרה דכאון קל.

       

      נדמה לי שהמסקנה שהסקת מהניסוי קצת מרחיקת לכת. באותה מידה יתכן שקבוצת המיקוד הגיבה היום לפרסומת באופן שבו הגיבה משום שהמיקוד הצרכני ב-84 היה שונה מאוד מזה של ימינו. מספיק רק לחשוב על האסוציאציות השונות שנאציזם ומסכות גז ודאי העלו אז והיום כדי להרהר בזה. מה גם שכדי לצאת בהצהרה גורפת יהיה עלינו להראות קודם שהפרסומת, ורק היא, היתה הגורם לפריחת המקינטוש ולא אף גורם אחר (חדשנות המוצר וכו')...

       

      איך שאני רואה את זה, היכולת ל"הוכיח" טיעון כזה בניסוי כמו שתיארת דורש מאיתנו לפסול תחילה את כל ההסברים הסבירים האחרים להצלחה, מעבר לקבוצת המיקוד... אחרי הכל, זו המשמעות של ניסוי, לא?

      סניפים נוספים

      פרופיל

      oren ba
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      Dear Communications