מה דעתכם להתנדב בבית יתומים בקטמנדו, לקחת חלק בהוראת אנגלית בבוליביה או אפילו להגיע עד איסלנד ולסייע בתיעוד ושימור ברחבי האי? יותר ויותר משלחות התנדבותיות יוצאות לרחבי העולם, מצוידות בכוונות טובות ובמתנדבים בני הגיל השלישי   

מאת ארן הרשלג

יש הרואים ברגעי הפנסיה המתקרבים, הזדמנות לגבש לעצמם תכנית פעולה שתעשיר את עולמם ואף את עולמם של אחרים. יש כאלו שמתמסרים לנכדים, יש את אלו שבוחנים חוג מסוים ומתעמקים בו ויש כאלו שמחליטים לעשות צעד מרחיק לכת תרתי משמע ולהצטרף למשלחת התנדבותית במקומות שונים בעולם. על כך אמר בעבר הפרופ' לפילוסופיה אסא כשר: "אדם עושה את שליחותו. אין אדם יוצא ידי שליחותו במחשבות נאות בלבד, כי אם במעשים נאים. לא בכוונות טובות כי אם במעשים טובים ולא פעם ביובל אלא פעם אחר פעם, כל ימי היותו. אדם עושה את שליחותו, כאשר היא נעשית עלילת חייו".

כאן אתה מרגיש מבוקש

"במדינות המערב בני שישים פלוס לא נחשבים ולכן אין להם מקומות עבודה. באיסלנד כל בעל ניסיון שמוכן לתרום מניסיונו, מתקבל בשמחה ובהתרגשות, וזה הביא אותי לתובנה מעוד משמעותית", מספרת יהודית כהן (62) שחזרה לפני מספר חודשים מאיסלנד, שם הצטרפה למשלחת של מתנדבים שהגיעו מכל העולם. "כאן אתה מרגיש מבוקש. הרגשתי שאני תורמת מהידע הרב ומהניסיון שלי. צריך לזכור שבכל האי איסלנד יש כ-320 אלף תושבים, הוא מיושב בדלילות וכפועל יוצא חסרים בו ידיים עובדות".

התנדבות בעולם היא דרך חדשה ומרתקת לטייל, להכיר תרבויות, לתרום מעצמך ולהשתתף בחוויה מעשירה במדינות שונות. שימור טבע, סיוע לבעלי חיים, פיתוח קהילתי, פעילות עם ילדים ונוער והקמת פסטיבלים, הם חלק מהתחומים בהם אפשר להתנדב ולתרום, במסגרת ארגונים מקומיים וביחד עם צוות של מתנדבים מרחבי העולם. תכניות ההתנדבות נעשות במסגרות זמן שונות, כך שאפשר להתנדב לתקופה של שבוע ועד שנה. התכניות כוללות הכשרה, מגורים משותפים, לינה אצל משפחות מקומיות, מצרכי מזון או ארוחות וכמובן פעילות התנדבותית ראויה. כהן הצטרפה למשלחת שאורגנה על ידי חברת "גו אקו", ששמה לה למטרה להוציא מישראל משלחות פעולה התנדבותיות המשלבות טיולים מקומיים. יונתן טל, אחד ממקימי הארגון, אומר כי המשלחות שיוצאות דווקא לאיסלנד, מדברות לקהל מבוגר מעל גיל שישים וכי הם הוציאו כמה וכמה משלחות כאלו עד היום ובחנוכה הקרוב תצא משלחת נוספת. "התגובות למשלחת של פנסיונרים מעל גיל 60 היו מצוינות", הוא אומר, "מדובר באידיאליסטים שמוכנים בגיל השלישי להתנדב בגדול וליהנות בענק". צריך לזכור הוא מוסיף, כי גם אם יוצאים במשלחת התנדבותית שכזו, זה לא שולל את העובדה שלא יהיה שילוב עם צעירים מכל העולם. לגבי עלות הטיול ההתנדבותי אומר טל, כי מדובר בסכומים נמוכים יותר בהשוואה לטיול רגיל באזור שבוחרים.

"אני הייתי בקבוצה קטנה שהיו בה רק צעירים, אך חברה שלי היתה בקבוצה גדולה יותר ובה היו גם מבוגרים", מוסיפה כהן. "מספיק שיש מבוגר אחד או שניים, כדי שלא תרגיש לבד. לעתים הצעירים שהיו איתי יצאו בערב לפאב - אז גם אני יצאתי איתם פעם אחת וזה בהחלט  הספיק לי. דווקא מתוך המפגש עם הצעירים למדתי על עצמי, בעיקר על פער הדורות ולמדתי להתנהג שונה ממה שאני רגילה. הכי ריגש אותי ללמוד כמה מעט אני צריכה סביבי כדי להיות מאושרת. תוך יומיים קיבלתי תחושת ביטחון, הלכתי בלי דרכון, בלי ארנק, היתה לי תחושה שאני בין אנשים שניתן לסמוך עליהם וזאת תחושה נהדרת".

למה החלטת להשתתף בתכנית?

"הרעיון היה לשלב טיול באזור מרתק, עם שותפים סקרנים, אינטליגנטיים ומעניינים. לטיול שכזה יש משמעות, מעבר להליכה וצריכה, מכיוון שאתה הולך ומתערב באופן חברתי במקום כלשהו. צריך להבין שהמעורבות הבינאישית שלנו היתה מאוד גבוהה, מתוך כך שסייענו למקומות בהם התנדבנו ועזרנו לאנשים בפועל".

באיזו תכנית התנדבת?

"התכנית היתה מיוחדת מאוד, היא עסקה בתיעוד, כתיבה וצילום של פרויקטים להתנדבות באיסלנד. התנדבתי לתקופה של 16 יום והייתי בעיקר בדרום, שם גם עשיתי טיול לפיורדים הצפון-מערביים. הגענו לשלושה פרויקטים של התנדבות ושהינו בכל אחד מהם כשלושה ימים. בחצי היום הראשון עבדנו ובחצי היום השני ראיינו וצילמנו. למעשה התנסינו בחוויית ההתנדבות והיה גיוון רב בפעילות, כי לא פעלנו כל התקופה במקום אחד בלבד - יחד עם זאת היו מקומות שרציתי להישאר בהם יותר".

לכמה שעות מתנדבים ביום בממוצע?

"הפעילות ההתנדבותית משתרעת על פני 8 שעות ביום. היתרון של  איסלנד בעיני הוא, שיש שם הכל ובמרחקים לא מאוד גדולים. אם לדוגמה סיימנו לעבוד בחמש, הלכנו ברגל ובמרחק שעה או שעתיים הגענו למעיינות חמים. בכלל בכל מקום באיסלנד ישנן בריכות ומרחצאות חמים. זהו סגנון החיים וחלק מהתרבות המקומית שלהם - להיכנס למרחצאות חמים וטבעיים בטמפרטורה של 40 מעלות כמה פעמים ביום, כשבחוץ יכול לרדת גשם". המסר של כהן הוא שבאיסלנד מכבדים כוח עבודה אנושי בכל גיל, דבר שבעולם המודרני כבר נהייה בזוי לדעתה. בנוסף היא מציינת כי מדובר במדינה שחיה מהתנדבות, כך שהרבה דברים מושתתים על כוח של משלחות חיצוניות. היא ממליצה על איסלנד בחיוך קל ואומרת כי, יש שם תיאטרון נהדר, מוזיקה מצוינת, מבשלים דגים טעימים ונקניקיות כבש. בעצם מה שחסר להם הוא רק כוח עבודה מהסיבה הפשוטה שההגירה שם שלילית - דווקא בני הגיל השלישי שמגיעים לשם, עושים את העבודה על הצד הטוב ביותר.

פסיפס אנושי של מתנדבים

גם זהבה ועמוס רשף בני 60 פלוס, החליטו לתרום ולתייר תוך כדי התנדבות וגם הם בחרו באיסלנד. הם אומרים בסיפוק כי מבחינתם הם רצו לעשות משהו שונה וחדש שהוא מעבר לטיול, "אנחנו חובבי טבע ונוף ולא פוחדים מעבודה, כך שהכל בעצם השתלב במשלחת הזו".

מה היה הרכב הגילאים במשלחת?

"במשלחת שלנו היו חמישה מתנדבים בני כ-60, אך היו גם צעירים ומבוגרים מאיתנו. סך הכל היה מדובר במסע עם דינאמיקה טובה, כך שאם היו דברים שלא הלכו חלק זה לא הפריע".

מה כללה הפעילות במשלחת?

זהבה: "בעיקרון היינו בכפר הבראה ובו ספא מפורסם. מדובר בבית הבראה כמו שהיה פעם לקופת חולים בישראל. מדובר בבית הבראה הוליסטי ברמה מאוד גבוהה והעבודה שלנו היתה להביא למקום את הירקות מהחממות. הכל שם למעשה אורגני, ללא בשר או קפה ולכן האוכל שאכלנו היה צ'ופר די גדול. חשוב להבין שכל האזור שהיינו בו, הוא מתחם ענק של חממות שמספק חלק גדול מהמזון של איסלנד".

היו עבודות שלא תאמו לגילכם?

עמוס: "אנחנו עבדנו בחממה שזה מקום סגור ומוגן מתנאי מזג האוויר, ולכן אני חושב שאין כל מגבלת גיל".

זהבה: "אני למשל לא הלכתי לשדה תפוחי אדמה, זה היה נראה לי לא לעניין ולא היתה עם זה כל בעיה. העבודה היתה מאוד נעימה וגם דיברנו עם מנהל המקום ומשפחתו, שהתפלא שביקשנו להיפגש איתו - מבחינתנו רצינו לשמוע עוד על המקום ועל איסלנד. השיחה הזו היתה מאוד משמעותית והוא התפנה במיוחד בשבילנו. התברר לנו כי לבית ההבראה הזה מגיעים אנשים ומטופלים מבוגרים, במטרה לשנות את אורח החיים שלהם. רוב האנשים שהגיעו לכפר היו חולים וחלקם אף סבל מהשמנת יתר. הגישה היתה מאוד הוליסטית, מה שהעניק נופך נוסף להתנדבות".

יש הבדל בין מסע שכזה לטיול מאורגן רגיל?

"היינו פעם אחת בטיול מאורגן לסין, אבל בדרך כלל אנחנו לא מצטרפים לטיול מאורגן, כיוון שאנחנו אוהבים את סגנון הטיול העצמאי. הטיול הזה היה שונה לגמרי משום שהיינו בקבוצה קטנה ואינטגראלית, שלא היו בה כל מחיצות. חשוב מאוד במשלחת כזו להסתדר האחד עם השני, משום שזה הופך את הלוגיסטיקה למאוד יעילה - התוצאה של ההתייעלות היתה שהספקנו לטייל הרבה מאוד".

היתה תקשורת גם עם מתנדבים אחרים?

"קשר שכזה היה רק בזמן העבודה. הפסיפס האנושי הורכב ממתנדבים מאוגנדה, ברזיל, אוסטריה ועוד. לא הספקנו לדבר עם הרבה מהם, אבל בזמן האוכל היינו זורקים מילה ומפתחים שיחה".

מה מיוחד באיסלנד?

"איסלנד היא מדינה יפה ומי שמתעניין בתופעות טבע, מאוד יעריך מקום כזה. חשבנו שאחרי שראינו את אלסקה כיסינו את החלק של קור וקרחונים, אבל זה בכלל לא דומה למה שקורה באיסלנד ולכן הייתה לנו הפתעה נעימה. צריך להבין שכמעט לא רואים אנשים במרחב, ומכונית ראינו פעם בשלושה ימים בערך - זה מקום מאוד מבודד שמתאים בעיקר לחובבי טבע", הם נזכרים בערגה ומחייכים.