המשל המקראי הקדום נושא עמו מסר בעייתי, מדוע על הילדים לשלם על חטאי הוריהם? המציאות ככל הנראה מורכבת הרבה יותר והצדק המוסרי לא תמיד מתקיים.
מה יכול הנשיא לשעבר ביל קלינטון ללמד אותנו על הנושא? איך וופי גולדברג קשורה לכל העניין? ומה מקומו של השיר I WILL FOLLOW HIM בשאלה סבוכה זו? התשובות בפנים:

הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1921 כאשר על האקרנים עולה הסרט "הנער". עוד אחת מיצירות המופת של צ’ארלי צ’אפלין בה הוא לובש את דמותו של הנווד. הפעם, מאמץ הנווד תינוק נטוש שמצא ומגדל אותו כאילו היה בנו. הנווד מלמד את התינוק, שהפך לילד, לנפץ חלונות בעזרת אבנים, מיד אחר כך מגיע למקום הנווד, בדמות זגג, וכך מרוויחים השניים את לחמם.
ג’קי קוגן בן ה7 מגלם תפקיד בלתי נשכח בדמותו של אותו הנער/ילד. הופעתו הקולנועית והפרסום הרב לו זכה הובילו מטבע הדברים גם לסכומי כסף הנאמדים בכמה מיליוני דולרים. כשבגר הנער גילה להפתעתו שאמו ואביו החורג בזבזו את הכספים הנכבדים אותם הרוויח כילד. התביעה המשפטית אותה הגיש נגד השניים לא שיפרה בהרבה את מצבו אך הובילה לחקיקת ה- CALIFORNIA CHILD ACTOR’S BILL, הידוע גם בכינוי – חוק קוגן. 

החוק שנחקק בשנת 1939 דרש מהמעביד לשמור כ-15% מהכנסות הקטין בקרן נאמנות ועבר לאורך השנים שינויים ותיקונים שונים. אותם תיקונים ושינויים היו תוצאה של פגמים שנמצאו בחוק כפי שמוכיח המקרה הבא: 

ב1963 זמרת צעירה העונה לשם PEGGY MARCH מקליטה את שיר I WILL FOLLOW HIM.
השיר בביצועה הופך ללהיט ענק, מגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים והופך את MARCH בת ה-15 לזמרת הצעירה ביותר שסינגל בביצועה כובש את פסגת מצעד הפזמונים. גם כאן, כמובן, סכומי כסף גדולים ליוו את ההצלחה האמנותית וגם כאן שיני הבנים קהו.
את דמות האב האוכל בוסר מגלם הפעם אמרגנה של MARCH. בשל חוק קוגן לא יכלו הוריה להחזיק בכסף אותו הרוויחה ביתם וזה הופקד בידי האמרגן. האמרגן מצידו מעל בתפקיד שניתן לו וכשבגרה הזמרת גילתה לתדהמתה כי נותר בידיה סכום מגוחך של כ500$.
.

השיר בכל אופן הוא להיט ענק גם בימינו אנו וזכה במרוצת השנים לביצועים רבים ושונים. אחד המוכרים שבהם הוא השימוש שנעשה בו בסרט "הנזירות בלוז" בכיכובה של וופי גולדברג. סיפור חייה של גולדברג הוא דוגמא נוספת לאבות אוכלי בוסר משום שאביה, איש דת, נטש את המשפחה והותיר את המשפחה החד הורית להתמודד עם קשיים כלכליים. אך הקשר הפוליטי, "בכיכובו" של הנשיא לשעבר ביל קלינטון מעניין לא פחות.

.

קלינטון הגיע לנשיאות כשהוא נושא מסר הנוגד לחלוטין את המסורת הפוליטית שהותירו מאחוריהם רייגן ובוש האב. חלקים נרחבים מהוליווד ששבעו מ12 שנות שלטון רפובליקני התגייסה לטובתו של המועמד הדמוקרטי בבחירות של 1992.
בין אותם כוכבים ואנשי קולנוע שהתאגדו תחת השם FOB [FRIENDS OF BILL] ניתן היה למצוא גם את גולדברג. כמו כולנו גם בהוליווד הכריזמה האבהית של קלינטון העניקה לו תמיכה יותר מאשר תכנית פוליטית ברורה ועקבית. הוליווד נשאה עיניה למנהיג הצעיר והאמינה שהוא הוא זה שיביא את השינוי.

התמיכה לא היתה רק ברמה ההצהרתית אלא תורגמה לערבי התרמה בהם נאספו מיליוני דולרים לטובת מסע הבחירות של קלינטון.
באחד מאותם ערבי התרמה הופיעה גולדברג יחד עם חבורת הנזירות המלווה אותה בסרט וכולן שרו את השיר החותם את "הנזירות בלוז" הלא הוא –I WILL FOLLOW  HIM. בסרט שרות הנזירות את השיר מול לא פחות מאשר האפיפיור, באותו ערב התרמה היה זה קלינטון, המועמד לנשיאות, מושא ההערצה אחריו הולך קהל מאמיניו.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה קלינטון גם הוא אכזב. את הבשורה אותה נשא הוא נטש במהרה והדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הרפורמה במערכת הבריאות אותה, אותה רפורמה עליה נאבק הנשיא הנוכחי אובמה. במקום שינוי קיבלה הוליווד עוד מאותו הדבר. שורה של צעדים שהבולט ביניהם הוא ה- TELECOMMUNICATION ACT 1996, הביאו לקרטל של מספר זעום של חברות ענק בשוק המדיה האמריקאי ויצרו את המציאות הגלובלית בה אנו חיים היום. גם קלינטון אכל בוסר, השיניים של כולנו קהו ולמי מאתנו שלא יוצא לרחובות ושורף בנקים וסניפי מקדונלד’ס במחאה על עוולות הכלכלה הגלובאלית נותר להתענג על הביצוע הנפלא לשיר נפלא לא פחות.
.