0

7 תגובות   יום שני, 29/11/10, 22:41

 

                                    שתיקה רועמת

 

הם נפגשו בפארק השכונתי במפתיע.

תחילה נפלטו מילים כגון "וואו, איזו הפתעה",  "אתה בארץ? חשבתי ש..." , " כן, כל  השנים בארץ", " אז לאן נעלמת?" , "הייתי עסוק מאד..." , "מה, כל השנים כאן, בעיר?... ואיך לא נפגשנו?..." 

תוך שהתבוננו זה בזה הדו שיח הנדוש נמשך. "את ממש לא השתנית?", "וואו, מחמאה כזו ועוד ממך, ממש עשית לי את היום " ולאחר שהות מה באה התשובה לשאלה ,"חזרתי העירה רק לפני כמה ימים" אמר הגבר התמיר ולא יסף.

 

לאחר שמבול המילים פסק ואוקטבות הפתיעה הונמכו, וניראה לפחות כלפי חוץ שנרגעו הרוחות, נשאלה השאלה האם יימינו או ישמאילו, ומאחר שהאצבע המכוונת של הגבר הכריעה, נפרדו איש ואישה מחבורתם, כשהם מלווים בחיוכי הבנה שהמפגש חשוב לשניים ועליהם, חבריהם,לסגת מהבמה.

 

תחילה הפך הדו שיח הקולני לשתיקה רועמת תוך שהם מתנהלים המומים לאורך הפארק הנאה, ולאחר שהגבר פתח בשאלה "אז בואי ספרי מה עבר עליך כל השנים האלה" החלה השיחה קולחת, כשהשאלה הקרדינלית מרחפת מעליהם ומאיימת כל רגע לפרוץ.

הם דיווחו איש לרעותו על מעשיהם והתקדמותם  בצורה עניינית ויבשה והירהרו שניהם בפליאה כיצד הם יכולים לעמוד בכך ששום התפרצות רגשות לא מתחוללת פה, כלום, נאדה.

 

ומשחשב הגבר שהמשבר מאחוריו וכבר יכול הוא לנשום לרווחה ולהתחיל לתבל את דבריו בקטעי הומור, פרצה הסערה.

"אני לא מבינה, ממש לא מבינה, או נכון יותר אני לא תופשת איך אפשר להעלם כך ללא הסבר כל שהוא, וכל השנים לא..." היא פסקה לאחר שהבינה כי היא הפסידה במערכה. היא ציפתה שהפתיח יהיה שלו  ומילות אי ההבנה או לחליפין התנצלות כלשהי יישמעו מפיו.

לעומתה, הוא חשב כי עם שתיקתו מילים אלו ייגנזו לעד ולא יישמעו עוד.  כמה שונא הוא סנסציות וטענות. ובכלל מה הן מועילות. הוא לא ענה ושתק.

נו, הרהרה לעצמה, הגברים האלה, הרי היא מודעת שחשיבתם שונה בתכלית שינוי מזו של הנשים. כשלא נוח להם הם שותקים, וכששתיקתם לא עוזרת למצב, הם נעלמים. אז החליטה לשתוק גם היא.

וכך התנהלו זמן מה שותקים, תוך שהאחד מנסה לחדור למחשבתו של זולתו.

הגבר חש רווחה כשהגיעו לפאתי הפארק. מתחת לעץ איזדרכת ישבה אישה צעירה  כשלמרגלותיה משחקים שני זאטוטים. מראיה רגיל ביותר ללא שום ציון העלול לעורר תשומת לב המטיילים. הגבר נעצר.

"הכירי את אישתי, ואלה ילדיי..." אמר.

"הא, אתה נשוי" אמרה בת לוויתו והושיטה ידה לאשה בפולטה "נעים מאד", ולא חשפה את שהתרחש בה פנימה, רק הירהרה בעצב על כוחות הנפש שבוזבזו  לריק במשך השעה האחרונה. בירכה אותם לשלום ונסתלקה.

.

דרג את התוכן: