כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הציניות בלהיות גבר גבר

    ארכיון

    סקס וויסקי ולילות ללא שינה

    19 תגובות   יום שלישי, 30/11/10, 00:07

    23:59

    שקל להיכנס למיטה עם הספר המונח לצידי הכרית, בסמוך לערימת הדפים שכרך ידנית והגדיר אסופה זאת כספרו.

    את הערימה הזאת בחר שלא לפרסם בשלב זה. חסרה בו שורת הסיום.

    לאחר ניתוק שכפה על עצמו במהלך החודשים האחרונים, נמנע מכתיבה.

    בכל האכסניות האלקטרוניות שנהג לבקר בם המעיט ברוח המשלהבת את יצר כתיבתו לכדי משב דליל בפתיל זעיר.

    מזג לעצמו כוס מאלט משובח עם קוביית קרח בודדה כמותו והתיישב.

    הצית סיגריה טרייה מקופסת הפח ופקק את אצבעותיו על סנטרו המחוספס ששימש להן משען רגעי.

    רעיונות רבים התרוצצו במהלך השבוע האחרון בראשו, חלקם עוררו את חוש ההומור הכבוי.

     

    אצבעותיו מרקדות על המקלדת: "ולפעמים ככה פתאום מחלחלת בו הנואשות....."

    עוצר.

    לא, הוא אינו רוצה לשדר נואשות.

    אין לו על מה.

    הכל שפיר.

    מוחק את השורה המתסכלת.

    בעצב מוחק, אות אחר אות.

    מתקשה להשלים אם המלחמה החובטת בקרביו וממאנת לאפשר לו לטעום לרגע מהנואשות הרגעית.

    תשלים עם הטוב, זועקת מתוכו הנשמה.

     

    בולע לגימה מהנוזל הצורב הזהבהב ומביט במסך המולבן הקורא לו לקרוע אותו.

     

    "סולח לו על חוסר הפרגון.

    הפרגון על המאמץ להקסים

    על התמונות המקסימות שהוא יצר"

    לנגד עיניו ניצב מולו אביר הקרדיטיזציה בעל המצפון והמוסר שיודע אל נכון ולא מסוגל להצביע עליו ולהגיד שהוא השחף.

    ובכל זאת מרגיש צביטה בשפיץ של הלב מיד נעלמה שנוגסת בקצוות אצבעותיה מפינכתו האדומה, מלבינה טיפת אודם סמיכה.

    מרגיש את הדקירות ברקתו השמאלית

    שחור.

    בערבית, הוא נזכר, זה נשמע אפילו 'טוב יותר'.

    בנסיעה על כביש האספלט השחור הוא מייחל לטיפות של צבע שיקשטו עבורו את אפרוריות היום.

    שחור, אדום, לבן. כך הוא אוהב את העולם במחול עז

    לגעת בפיקים האינסופיים, לחדד ולהגביה את השיאים.

     

    מקמר את גבו לאחור וחושב איך היא תגיב מחר לכשתקרא אותו.

    האם אלו הן רמיזות גלויות? או סמויות? או שהכל נותר עומד וניצב, עמוק ונהיר, שפיר.

    שפיר.

    זאת בדרך כלל בשורה משמחת עבור נושאי הגידולים.

    לא ממש תקין אבל שפיר ששפרה מזלו.

     

    כוססאוחתו של הבלבול הזה שלא נותן מרגוע

    אם היה לי דלי של טיפקס הייתי מטביע את המסך בשלמותו.

    הייתי.....

    הייתי מנקה הכל ומתחיל מההתחלה

    הייתי מניח את העבודה התובענית והמטביעה בצד ומאפשר לעצמי לישון לילה אחד שלם לאחר שאשלים את שורת הסיום החסרה.

    פורקן.

    ואולי אעז אף יותר מזה.

     

    כך הוא חושב לעצמו.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/10 23:20:

      צטט: herself 2010-11-30 20:03:18

      "לא, הוא אינו רוצה לשדר נואשות. אין לו על מה."

      ואולי יש לו?! לו לרגע קט? ואולי מותר לו?! ואולי הוא לא מושלם?! או כל הזמן מקסים?!
      יאלללה, תביא קצת מהאיכס,
      הרי כולנו פה כבר יודעים שאתה יודע
      לכתוב נפלא
      ולאהוב...

       

      וואי וואי?!?! איזה מותק!!!

      נכון.

      זה בדיוק מה שהסברתי טלפונית שיש את הרגעים האלה פתאום שתוקפים בלי סיבה וללא הכנה מוקדמת ונוחתים עליו (טוב נו בסדר, עלי :-)) ועושים איכס בבטן ובראש.

      ודווקא הרגעים האלה מובילים אותי לכתוב.

      אז הסתכלתי אחורה וגיליתי שלא כתבתי כבר חודשיים

      (לא נעים לבוא ולהשוויץ כמה טוב)

      אז סיכמנו. שכשרוצים קצת מהאיכס יש לצלצל בפעמונים

      תודה רבה yourself

        30/11/10 20:03:
      "לא, הוא אינו רוצה לשדר נואשות. אין לו על מה."

      ואולי יש לו?! לו לרגע קט? ואולי מותר לו?! ואולי הוא לא מושלם?! או כל הזמן מקסים?!
      יאלללה, תביא קצת מהאיכס,
      הרי כולנו פה כבר יודעים שאתה יודע
      לכתוב נפלא
      ולאהוב...
        30/11/10 18:34:

      צטט: Georgi 2010-11-30 15:44:36

      לדעתי, שורת הסיום היא ממש לא חשובה.
      הוא זה שנותן לה עודף חשיבות כי הוא רוצה להימנע ממנה.
      אבל... זה שפיר.

       

      לפעמים אני רואה סרט בן שעתיים, משמים לחלוטין, מעורר פיהוקים אינסופיים ואני מאלו שימשוך עד לשניה האחרונה בתקווה שבסוף הסרט יהיה איזה טוויסט, איזה סוף מפתיע או מבהיר או מעורר מחשבה.

      שהסוף יזכר לטובה ויקרין בטובו על כל הסרט.

      כשזה לא קורה זה פלופ לא נורמאלי (האמריקאי למשל)

      אז הוא נותן חשיבות למה שנראה בעיניו כסיבה טובה להימנעות שפירה.

      תודה על הביקור והתובנה.

        30/11/10 18:29:

      צטט: החידה 2010-11-30 12:04:47

      ברוך שובך
      העונג לי לקרוא אותך

      ואולי אעז אף יותר מזה.

      כך הוא חושב לעצמו.
      מקסים

       

      תודה רבה החידה

      שמחתי על תגובתך המפרגנת.

        30/11/10 15:44:
      לדעתי, שורת הסיום היא ממש לא חשובה.
      הוא זה שנותן לה עודף חשיבות כי הוא רוצה להימנע ממנה.
      אבל... זה שפיר.
        30/11/10 12:04:
      ברוך שובך
      העונג לי לקרוא אותך

      ואולי אעז אף יותר מזה.

      כך הוא חושב לעצמו.
      מקסים
        30/11/10 09:08:

      צטט: מוכרת מפעם 2010-11-30 00:39:27

      "הוא" כותב ממש טוב ו"הוא" צריך להעיז ולוותר לעצמו קצת, פחות לחשוב, יותר לשחרר, כל מה שיצא הרי יהיה הכי נכון לאותו רגע ובאותה שלמות יקראו המילים שנכתבו להן..

       

      נכון.

      וכל שנותר זה רק משפט סיום אחד, זה הכל.

      ובעיניו זה באמת הכל.

      כי הוא רוצה את הנכון לנצח, לצמיתות ולא לרגע.

      תודה רבה מוכרת.

      (מה שאת מוכרת באמת מפעם בלבבות הקונים? ככה נקרא המכשיר שיוצר או מונה פעימות? "מפעם"....)

        30/11/10 08:55:

      צטט: פקה-פקה 2010-11-30 08:31:20

      "כוססאוחתו על הבלבול הזה שלא נותן מרגוע"

      אני הכי מזדהה עם שורות שיש בהן קללות.
      וואלה, מבינה אותו. בלבול זה כוסאוחתו אחושילינג.
      מצד שני, אם נניח, רק נניח, הוא היה שואל אותי לדעתי, הייתי אומרת לו שהבלבול הזה הוא חלק נכבד מכל הקסם הזה שיוצר אותו להיות מי שהוא. שמניע אותו לחשוב, להיות יצירתי, ייצרי, רגיש ובעיקר לנצל את חכמת הלב עד תום.

      שפיר. ב"ה..

       

      מת על התגובות שלך

      צריך לפתוח בלוג רק עם התגובות שלך

      בעצם, יש כזה. :-) כאלה.

      את צודקת. יודעת בע"ה.

        30/11/10 08:52:

      צטט: יונת קציר 2010-11-30 08:22:54

      היא לא מופתעת הפעם, כשהיא קוראת את המלים.
      זה לא שהיא לא יכלה להרגיש בזה עולה ובא, מכסה בשמיכה אפרורית וכבדה.
      היא כבר מכירה את השמיכה הזו.
      מכבה את פעמוני האזעקה המאיימים להתפרץ בצליל קולני בראשה.
      היא כאן בשבילו
      הוא יודע.
      היא די בטוחה שהוא יודע.

      הוא יודע

      בדרך כלל

      עד שמגיע היצר הרע ומנסה לעדור בבטוח ולשתול בלבול

      ואז הוא לוחץ ליצר בקצה הזרת שברגל השמאלית, חזק חזק. עד שהוא נכנע ובורח

      ויודע שוב. 

        30/11/10 08:48:

      צטט: לילית בת גרב 2010-11-30 07:31:11

      פורק שיחרור, איך שיקרא לזה.
      שייתן לדברים להיכתב מעצמם, אולי אז הוא באמת יוכל להעז יותר.

       היי

      ניסה את זה בחודשים האחרונים ואז פתח שוב את הבלוג וגילה שהדברים לא נכתבו מעצמם,

      לכן התיישבתי לעזור לו.

      :-)

      מבין את הכוונה.

      נ.ב. כבר העיז בעבר

      תודה רבה

        30/11/10 08:46:

      צטט: ענת (קיים אבל בא לי) 2010-11-30 06:42:20

      חזרת!

      (שפיר זו מילה מעצבנת)

       

      לביקור!

      (נכון, על רוב נגזרותיה - פישר במלעל, רפש, רשף

      חוץ מפישר במלרע)

        30/11/10 08:31:
      "כוססאוחתו על הבלבול הזה שלא נותן מרגוע"

      אני הכי מזדהה עם שורות שיש בהן קללות.
      וואלה, מבינה אותו. בלבול זה כוסאוחתו אחושילינג.
      מצד שני, אם נניח, רק נניח, הוא היה שואל אותי לדעתי, הייתי אומרת לו שהבלבול הזה הוא חלק נכבד מכל הקסם הזה שיוצר אותו להיות מי שהוא. שמניע אותו לחשוב, להיות יצירתי, ייצרי, רגיש ובעיקר לנצל את חכמת הלב עד תום.

      שפיר. ב"ה..
        30/11/10 08:22:
      היא לא מופתעת הפעם, כשהיא קוראת את המלים.
      זה לא שהיא לא יכלה להרגיש בזה עולה ובא, מכסה בשמיכה אפרורית וכבדה.
      היא כבר מכירה את השמיכה הזו.
      מכבה את פעמוני האזעקה המאיימים להתפרץ בצליל קולני בראשה.
      היא כאן בשבילו
      הוא יודע.
      היא די בטוחה שהוא יודע.
        30/11/10 07:31:
      פורק שיחרור, איך שיקרא לזה.
      שייתן לדברים להיכתב מעצמם, אולי אז הוא באמת יוכל להעז יותר.

      חזרת!

      (שפיר זו מילה מעצבנת)
        30/11/10 00:39:
      "הוא" כותב ממש טוב ו"הוא" צריך להעיז ולוותר לעצמו קצת, פחות לחשוב, יותר לשחרר, כל מה שיצא הרי יהיה הכי נכון לאותו רגע ובאותה שלמות יקראו המילים שנכתבו להן..
        30/11/10 00:14:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-11-30 00:12:16

      אפילו יואב טוב. (:

       

      וואי וואי, איך קלעת בול...

      מה את מכירה :-) ברוכת כשרונית.

      אימצתי.

      תודה לך

        30/11/10 00:12:
      אפילו יואב טוב. (:
        30/11/10 00:12:
      אחלה. הייתי נותנת לו שם. ממציאה לו אחד. (:

      פרופיל

      יואב אזולאי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות