כשמדברים על כאב מבחינים בין סף שהוא מינימום הכאב הבלתי נסבל.
כשמדברים על רף הרי זה סוביקטיבי המדרגה משתנה מאדם לאדם מיקום ליקום
מכאב לכאב. מהו כאב? עקירת השן? עינויי עקירת צפורניים, כסא חשמלי, כוויה קשה?? ממש לא!!!!!!
לכולם סף שונה ורף משתנה. כאשר הסף והרף מתמזגים ולא ניתן לתארם זהו הכאב
הקשה ביקום- פיזי ,מנטלי ,רוחני ,נשמתי,חוויתי.יש רק כאב אחד כזה -הכאב באובדן אהובך.הכאב באובדן אהבת חיים.
אלוהים לא מרחם בבוחרו את יצורי האנוש לשאת בכובד המשימה.
אלוהים לא נותן לנו כלים להתמודד. נסיון חיינו הוא הכלי היחידי שיכול להאט את הנפילה בתהום המועקה.
וגם הוא בולם זעזועים מגושם וחסר יעילות.כאשר הסבל שבכאב מתמזגים עם הכאב שבסבל
רק קרקעית הים יכולה לבלום את האסון. כאב זה ההופך אותך למת מהלך ,הוא עונשו הכבד ביותר של יצור האדם.  
מתי בבבריאת העולם "העניק" לנו אלוהים "תשורה" זו ? כאשר זה כל כך כואב ,התשובה ממש לא חשובה.
אני לא נגעתי בחזון ולא ביהלום  .
אדם יקר לליבי אמר לי כי כאשר אתה נמצא עם רגליך בקרקעית האוקייאנוס לא ניתן לצלול יותר- אפשר רק לבעוט כלפי מעלה ולהגיע לאור החיים למגדלור המבטחים. אבל כשלבך כבה ורגליך נקטעו ,אתה נשכב על הקרקעית ורואה את הסף והרף מתמזגים בכוון הלא נכון . 
וכך נגמלים  מהכאב בעולם הזה .