חשבתי שרק אהבה ואלוהים לא סובלים תואר שם .

חוויתי איחוד עם טבע שלא נשחט-הטבע של הטבע.צעדתי  בעולם מקביל והחזרה ממנו אכזבה כמפל בברזיל שנשפך למקווה בבני ברק.

הזיכרון נועד להכיל את העבר ולצערי יש לו גם המון עיסוקים אחרים-מיידיים.רגעים נשכחים בעבר מחכים בסוף התור, בסבלנות של  ערבים בביטוח הלאומי.היכן הייתי לפני שבוע?תשאלו את האסטרונאוט

שירד בירח,את המת שחזר לחיים .

דברים טובים  קורים  לפני הזמן ולאחריו.הרעים באים בזמן כמו ברית מילה וצו שמונה.

הטבע לא מדבר במילים,בשפה ולא מצטלם טוב כחושש מעין הרע.מוטב לשתוק ולתת לאדמה לערות את עפרה אל כפות הרגליים בקצב טפוף הצעדים.

השביל הוא יותר חכם מההולך בו ולכן שקר לא יקצר תהליכים.מתחילים באפס ולא מדלגים על שום סנטימטר-עד אין סוף. בזמן כלשהו ובמימד לא מוכר האני הצופה מהצד מתלכד עם האני הפועל.הדייג מוצא עצמו לבד בלי נותני עצות.יש עולם אחר שקואורדינאטות של נפש ונון צדיקים של שכל לא משחקים בו.

מי יגיע לראש פטריית האבן על שפת תהום של מאות מיליארדי שנים?

נעה וגבאי רצו .נועה טיפסה מצד אחורי מתון ונסתר מהעין.היא הגיע ראשונה כדי לצפות בגבר שרצה לנצח כהרגלו בתקיפה חזיתית של היעד מהצד התלול והמרשים.צעד-חזק, ישיר, מהיר ומטופש.הוא תפס באצבעותיו המעשנות באבן מעמידת פנים בראש הצוק.המים והרוח הציקו לה די הרבה שניות  והיא ניתקה עצמה מהקונגלומרט ודבקה בתמימותה באצבע החמה של גבאי ויצאה עמה לדאיית ריסוק איברים .לולא צמח המדבר המסתדר במשכורת  מינימום היה גבאי מתאיין    בעברינו וחי בהווה פרטי משלו. מפגש נוסף עם גבאי בגלגול הזה היה חסר סיכוי.גם לו קרה ,לא הייתי מזהה אותו.גם האבן המתגלגלת נקברה תחת מפולת של חול האדום.אם כך,התולעת של המציאות כרסמה בעולם המקביל שלי ובנתה ארובה שדרכה נשאבתי אליכם ידידי המציאותיים.רסיסי סלע התפזרו תחת הצמיג כנתזים של רוק .נסענו בקופסית שקופה מוארת ועטופת חושך.אהוד בנאי שר שיר מתאים והצוות חוץ ממני הצטרף ביללות של תענוג.אליהו לבש חליפה לבנה וצווארונו היה משובץ כלוח שחמט כחול ולבן.הוא דרש את המילים ממון ומין ומזון והתרחק ממני בהוד קדושים.סלחתי לו כי הביא תמרים מזן מג'ול שיצאו מן המקפיא וכשהם נמסו בפי הבנתי את סוד החיים.