בכל התהפוכות שעבר עמנו מתחילת התפשטות ההשכלה שבאה במקביל לשינויים תרבותיים באירופה, נפלו חללים רבים. כל תנועה מהפכנית שקמה, נגסה בעם היהודי. רבבות אחים תועים נפלו ברשת ואבדו לשמד מוחלט. גם גולת העולם החדש (אמריקה), עשתה את שלה בהרחקת יהודים מצור מחצבתם, לעבר התבוללות ללא חזרה. לעת פרוץ השואה האיומה, כבר אבדו לנו מיליוני יהודים בשמד רוחני ואנו נמנים על מתי מעט, שנשארו נאמנים לעמנו וא-לוקינו. אלו שהלכו אחרי הבשורה הציונית, אם נחשב את דרגתם בסקאלת הריחוק, נמצא, שביחס לאחרים שאבדו לבלי שוב, הם נותרו הכי קרובים ליהדות, במובן זה, שלפחות סמלים יהודיים, עוד עניינו אותם. זאת בניגוד לאחרים, שנטשו לגמרי כל זיק ליהדות.

כתום תקופת המכות הכואבות שנחלנו מהתהפוכות העולמיות, לאחר שתי מלחמות עולם, שואה והקמת המדינה - המצב לכאורה התייצב קמעה. כיום, היהדות האוטנטית בכל העולם, מצויה בעלייה בכל מקום. עם זאת, כאן בארץ ישראל, יש מי ששוקד לכלות כל זכר וקשר ולו יהיה דק ושברירי, בין יהודים רחוקים לכור מחצבתם. לאחר התמודדויות מגוונות, בשנים האחרונות, כיום, המערכה היא על עצם האנושיות וחשיבותו של האדם שנברא בצלם. בניגוד לחיים על פי התורה, המעלה ערך זה על נס כנזר הבריאה, אצל הרחוקים פושטת לה אסכולה, המבזה ומתעללת בו, בתוקף שיבושים נוראים, השאובים מיסודות הרשע של התרבות הגויית. וכמו שבזמנו הפשיסטים, הדמוקרטים והקומוניסטים הקנאים ביותר, באו מקרב היהודים המשומדים, כן גם כיום, מידת ההתעללות הרבה ביותר בכל מידה אנושית, ננקטת בקרב יהודים הזויים, כאן בארץ ישראל.

בעולם הפראי הנתון לאנוכיות ונוחות אישית כשיטת חיים, בדרך הטבע, ההתעמרות היא קודם כל בילדים חסרי הישע. הדיון הוא אפוא, על מידת ההצדקה לקיומם עוד קודם שנולדו. אך גם לאחר מכן, אצל המרשיעים, כבר אין הדבר מובן מאליו שילד נולד למזל טוב. זכותו להתחשבות מצד הוריו, כבר אינה מובנת מאליה ותלויה במידת התועלת האנוכית שהם רואים בקיומו. למרות ההתקפות על החרדים במישרין בנושא זה, טעות לחשוב שעיקר מלחמתם נגדנו שומרי התורה. נהפוך הוא. יסוד פגיעתם הוא ראשית לכל בהם עצמם. אם נביט בתהליכים הפוקדים אותם לאורך הזמן עם דגש על השנים האחרונות, נמצא, שנוצר אצלם מצב סוציו-דמוגרפי, של כיליון עצמי, שאין למצוא לו תקומה כל עוד הדברים יימשכו כך, שאין ערך סגולי לקיומה של נפש אדם על פני האדמה. ואלו הם פני הדברים:

על פי הנתונים הקיימים אצל החילוניים, כמות המשפחות הנורמאליות אצלם, לאמור, זוג הורים הומוגניים, שעולה בידם לקיים שנים או שלושה ילדים, אינה עולה על חמישים אחוז בכל מקרה. חלקם הנכבד של אלו, הוא בזיווג שני או שלישי, תוך שבדרכם הם מותירים ילדים אומללים. היתר, או שמעולם לא חוו חיי משפחה, או שפרקו את החבילה פעם או יותר מזה, בהותירם את בניהם יתומים בחיי אב או אם או שניהם גם יחד, בדרך למה שקרוי אצלם "הגשמה עצמית". גם בקרב אלו שלעת עתה חיים במסגרת נורמטיבית, קיים פיחות מואץ ביחסים עם בניהם. מחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים מלמדים על כך, שהקשר בין הורים לילדיהם מתרופף והולך. למשל, לפי ממצאי סקר שפורסם לפני כשבע שנים, הורים מקדישים תשומת לב לילדיהם פחות משמינית זמן!, מאשר לפני עשרים שנה, היינו כ-14 דקות בממוצע ליום, לעומת כשעתיים בעבר!. מאז מן הסתם חלה ירידה נוספת בנתון זה, המשקף את הקשר והחיבור הבסיסי, שבין ההורים לדור ההמשך.

הנתונים המתפרסמים דבר יום ביומו באשר לשפל חסר התקדים במערכת החינוך החילוני, חורגים הרבה מעבר למשמעות הטיפול המצומצם הספציפי בחולייה של מערכת זו. גם לו היו כל הבעיות האופייניות לה לגופה באות על פתרונן, לא הייתה מערכת החינוך החילונית אלא בית יתומים אחד גדול וממלכתי, שמעבר להקניית ידע, הייתה מיועדת להשלמת חסרים בסיסיים ביותר, באישיותם של עוללים מסכנים חסרי בית חם, ומתוך כך בעצם חסרי כל רח"ל. אולם למעשה, משום כיוון אין מי שיש לו לומר ולו מילה טובה אחת, על מערכת החינוך הזו וכדי ביזיון וקצף. ואכן, כל בעל עין רואה ואוזן שומעת, אינו יכול שלא להבחין בזעקה הנוראה שנשמעת מקרב נפגעי הזלזול בערך האדם, שפגיעתו הרעה הראשונה היא, כאמור, בצאצאיהם הם, של הפוקרים חדלי האנוש והמעש.

זעקה זו עולה לשמים ובוקעת רקיעים באומללות אין קץ. היא נשמעת ממהדורות החדשות ובעצם, גם מדמותם של פגועים אלו, המשתקפת מהם ברחובה של עיר. במדור "פוליטיקה" ב"יתד-השבוע" של השבת האחרונה, הובאו כמה נתונים המשקפים זעקה זו. די לנו אם נציין כאן נתון אחד מהם, לאמור, ש"רק השנה נפתחו 34,000 תיקים נגד קטינים עבריינים". כל אדם חילוני אפילו, שחי על פי נורמות של לפני כחמישים שנה ואף למטה מזה, אם היה רואה את ילדיו בסיטואציות המקובלות כיום, היה משוגע ממראה עיניו...

גם כשהשבר הוא טוטאלי ומעניש כל אדם לכשעצמו בביתו פנימה בצורות שונות ומגוונות - בחוסר חמלתם של הורים על פרי בטנם, יש לראות את הנפילה הערכית הגדולה ביותר, אצל החילונים. שכן, ניתן היה לצפות מבן אנוש נורמטיבי, שלכל הפחות יראה בטובתם של צאצאיו.  אך לדאבון לב, רוב רובם של אחינו התועים, הולכים סומא אחרי מדוחי שווא, בהקריבם את בניהם למולך המודרני.

והנה ממש כמו שהיה בזמן שנהגה עבודת האלילים הבזויה ההיא, כך גם כיום ישנה מערכת כחש שלימה המקיפה תהליך זה, על מנת להקל על ההורים המקריבים להתעלם מקול זעקת בניהם ולשאת את הזוועה, כמו שכתוב במדרש: "...והיו מביאים תופים ומקישים בהם בקול גבוה כדי שלא יהא קולו של נער יוצא ואביו שומע ומעיו הומים עליו, ולמה נקרא שמו 'בן הנם' שקולו של תינוק היה נוהם מכח האש. דבר אחר שהיו העומדים נוהמים ואומרים יהנה לך יערב לך יבושם לך, לכך נקרא 'בן הנם'" (ילקוט שמעוני ירמיהו). ובלשון אחר: "והיו מקלסין לפניו ואומרין לו יערב לך ויבושם לך וכל כך למה כדי שלא ישמעו נהמת בניהם ויחזרו בהן" (מדרש רבה איכה).

כמו אז, כך גם כיום, על מנת להסיח את הדעת מזעקת הדור הצעיר העולה מכל עבר, קיימת מערכת השתקה קולנית, שבהעדר יכולת לשבח את ההורים על הקרבת בניהם באופן חיובי ועצמאי, עושה זאת באמצעות שלילת האופן הנורמאלי והמסור לגידול ילדים, המצוי כיום כמעט בלעדית, רק אצל שומרי התורה. כך, תוך שימוש בבדותות נבזיות באשר לילדי החרדים, צבא שלם של מנהיגים ציבוריים ואנשי תקשורת, מפמפמים באזני החילוניים שקרים וסילופים, לאמור, הנה ראו כמה רע אצל שומרי התורה; כמה עניים הם; איך הם מגדלים ילדים לרוב, בלי פרנסה, לבערות ולמסכנות (עפ"ל).

אמנם אנו יש לנו מושגים אחרים באשר לאושרם של ילדינו החביבים, שגם במשפחה בת תריסר נפשות ומעלה, יש להם הורים משלהם להרבה יותר מ-14 דקות ליום; שיש להם שבת עם משפחתם, סביב שולחן אחד מאיר פנים; שהאינטליגנציה שלהם עולה ללא שיעור על מקביליהם המסכנים, בבדידותם המשפחתית העקרה ובמערכת החינוך המסואבת שלהם. אולם כאמור, החנקתה של אמת זאת, עוד קודם שהיא מיועדת להציק לנו, משמשת כמערכת התופים המודרנית, של המולך החילוני בולע הכל.

וכאן להוותנו ובושתנו, צץ ומופיע לו אדם בעל צביון חרדי, נפל רעיוני והשקפתי עילג, השש וצוהל אל מול שבחים תקשורתיים, המהללים אותו על הכחש שהוא עושה בתנועתו, ובכל ערך שאותו נבחר לייצג בציבוריות הישראלית. הלה עומד מאחרי כל מיקרופון פתוח ופוער את פיו בקריאה העתיקה: יערב לכם! יבושם לכם!. אתם הוא המודל שהחרדים צריכים להעתיק, ממשרד החינוך של ילדיכם המאושרים!. ומכאן עובר הוא לאורך כל החזית ומוסיף: אדרבה, בוללו את בניכם עם גויים! המשיכו להתעלל בעצמות אבותיכם! ועוד כיוצ"ב דברי חנופה, הערבים לאוזניים, שמוחותיהם מודלחים דבר יום ביומו בדברי שקר. הסבריו הטיפשיים, מבוססים לדבריו על דרך ספרדית ערטילאית, שחבויה בה כביכול, הארת פנים ותמיכה להתפקרות של רשעי ישראל. מנהיגים ועיתונאים חילוניים, שותים בצמא את דבריו, ומפרכסים אותו ללא הרף. כך, מתוך השתבחות עצמית והדדית חסרות רסן, מתנפח לו האפס המנופח ממילא, לממדים מפלצתיים.

דברי החנופה הללו מעלים בקרב כל בר דעת שיש לו זיכרון מינימאלי, אסוציאציות מדמות זהה, אשכנזית דווקא למרבה השעשוע, של רב ראשי לשעבר, שגם הוא שימש את כוהני המולך הישראלי בצורה דומה; גם הוא השתמש בשטיקים שונים לעניין הגיור עד כדי התרת ממזרים; והיה מחניף, משבח ומהלל את הרשעה והכחש כנפשו שבעו, מתוך לבוש ואצטלה רבנית. אכן, לאחר שנים שפעל בדרך זו, הספיקה פעם אחת בלבד, בה אזר אומץ ואמר לפוקרים "לא", על מנת שהללו כולם כאחד יבזוהו בביזיונות נוראיים, עד שנאלץ לסיים את חייו, כשהוא דחוי ומורחק מכל עבר.

למרבה הגיחוך, כאשר הדברים אמורים בפציינט הנוכחי, די לו שימעד ולמשל יבחר לעצמו להצטרף עם "מיליוני תומכיו" הוירטואליים למפלגה ימנית כלשהי, בשביל לקומם עליו את כל המקהלה הרעשנית המריעה לו כרגע. שעה זו של שמחה וששון עוד בוא תבוא ולדעתנו לא תרחק. מכל מקום ועל כל האופנים, לנוכח מחזה התעתועים הנגול לעינינו, יש לנו לומר רק דבר אחד:

זה תקופה ארוכה שלא קם לחילוניים שונא גדול כמו פטפטן חנפן זה, ממש כשם שאין להם לתועים אלו אוהבים כמונו, שבתוכחתנו הכנה ובעצם קיומנו על אף זרם גידופיהם והצקותיהם, מייחלים ומצפים לטובתם וישועתם, בתוך כלל ישראל במהרה בימינו אמן.