מוטיב החלום עולה וחוזר בחייו של יוסף. האיש שיהיה בעל היכולת הניהולית-ארגונית האדירה ויפקד על מערכת שלטונית אדמיניסטרטיבית שלמה, מתחיל את דרכו כנער רגיש וחולמני... שבבגרותו מפרש חלומות.

לאחר שפירש את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים, מגיע יוסף לארמון לפתור את חלום פרעה. המעמד מוזר ומיוחד. פרעה שליט העולם העתיק טרוד בגלל חלום. האיש הנחשב בעיני עצמו ובעיני סביבתו לאל, מודאג כאחד האדם מחלום.   

לפני שעולה שאלת הפרשנות של החלום נראה שיש משהו מטריד בעוצמתו, הרי  מן הפסוק ניתן להבין שפרעה מתעורר מכוח החלום "...וייקץ פרעה והנה חלום" (בר' מא/ד). אומר הרשב"ם "והנה חלום... אבל עד עתה היה סבור שראה ממש ולא חלום".

פרעה יודע שעליו לפרש את החלום ומודע שלמרות שחלם פעמיים, החלום הוא אחד. "ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה" (בר' מא/ח). הוא נוקט בלשון יחיד "חלום", לעומת זה החרטומים לא פותרים "אותם", לא חשים בקשר שבין חלקי החלום, לכן לא מצליחים לפתור אותו. "והנה פרעה עצמו הכיר כי עניין אחד הוא, ולכך הזכיר והנה חלום, וכך אמר חלום חלמתי ופותר אין אותו, ולא הזכיר חלומות"  (רמב"ן, שם). 

פשר החלומות והמסתורין שבו סיקרנו את האדם תמיד וההנחה שהחלום מבטא את עולמו של האדם איננה גילוי של הפסיכולוגיה המודרנית. גם העובדה שפשר החלום כרוך בהבנת חייו ועולמו של החולם עולה מהפרשה באופן ברור. למה פרעה לא שבע רצון מפתרון החלום ע"י חכמי מצרים? חרטומי מצרים מתעלמים, כך במדרש, מהעובדה שמדובר בחלומו של מלך, ומפרשים פירוש אנושי פשוט. הנרטיב של המלך שונה מהנרטיב של ההדיוט.  אומר אור החיים "...אמרו ז"ל כי חלומות המלכים יגידו דברים הנוגעים לכללות המלכות...  והם לא היו פותרים פתרון שנוגע למלכות אלא פתרונם של הדיוטות...". רש"ר הירש על העניין "חרטומים משורש 'חרט': הבקיאים בכתב התמונות החרוט. החרטומים הורגלו תדיר אצל פתרון סמלים, ומהם אפשר היה גם לצפות לפתרונו של חלום... עצם העובדה שלא הבינו את החלומות כחלום אחד, וכן הגישה השרירותית אל הפתרון, הם שגרמו לפרעה שלא ימצא סיפוק בפתרונותיהם השונים". פתרונות יש, אבל הם לא מספקים את פרעה, הפרשנות הניתנת אינה נובעת מתוך עולמו. "פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם..." (רש"י על הפסוק). פרעה יודע אינטואיטיבית, מה פירושו האמיתי של חלומו. בתוך עצמו, יכול לזהות את הצלילים המתאימים והצלילים הצורמים. החרטומים, כפסיכולוג, מציעים פרשנות אפשרית אך רק האדם יודע עם היא "יושבת" טוב.

כשפרעה מזמין את יוסף לפתור לו את החלום אומר לו "...חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו" (בר' מא/טו). חלום חלמתי ושמעתי עליך שאומרים שאתה שומע חלום ויודע לפרשו. כך שמעתי  מהאנשים שכבר פתרת להם חלום "ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר" (בר' מא/יב). לא כישופים, לא גמטריות, לא קריאה בקפה, פתיחת קלפים או כדורי בדולח יש ליוסף, אלא שמיעה. זו המיומנות הנדרשת כדי לפרש את החלום. שמיעה שהיא אמפטיה וביטול עצמי על מנת לקלוט את השני. "דשמעתי עליך, כי תשמע חלום כך שתפתור אותו מתוכו" (ראה רש"ר הירש שם). הבנת הרוח של אדם נעשית מתוך הרוח של האדם. "הכל תלוי בשמיעה נכונה" (רש"ר הירש).

בהקשר זה יש לשים לב לאופן בו מסר פרעה את חלומו. בתחילת הפרק מוצג החלום ובהמשכו הדיווח של פרעה על החלום וככזה יש בו כבר תווך ופרשנות. בתחילה "ופרעה חלם והנה עמד על היאר" (בר' מא/א) אך בסיפורו "... בחלמי הנני עמד על שפת היאר" (בר' מא/יז). ושינוי גרסה זה מושך את תשומת הלב שהרי פשר החלום קשור בהבנת משמעות היאר, מקור חיי מצרים, עבור השליט. "בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור, וממנו בא להם השובע והרעב" (רמב"ן, בר' מא/ב).

חלומו של פרעה מתקשר להיותו שליט המעצמה הגדולה ולתפיסת הכוח שבו "... חלום של מלך של כל העולם כולו הוא, ופרעה חולם, אמר רבי יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם, ופרעה חולם והוא עומד על היאור, אבל הצדיקים א-להיהם מתקיים עליהם, והנה ה' נצב עליו" (ב"ר ]וילנא[ פט). בשיכרון הכוח שלו פרעה אף עומד על האלוה שלו, ורק בדיווח מצניע עובדה זו. גם בתיאורו את הפרות והשיבולים משקף הוא את רוחו ודאגותיו. בהקשר זה אומר הכלי יקר "שפרעה היה מחזיק את היאור לאלוה, ועל כן לא רצה לומר הנני עומד על היאור כי רצה לחלוק כבוד לאלוהו, ובזה יתורצו כל השינויים הנזכרים, כי מטעם זה לא רצה לומר שהפרות הרעות עלו מן היאור, כי לא רצה לייחס שום דבר רע לאלוהו בחושבו כי הוא מושל על הטובות לבד וממנו לא יצא דבר רע ואולי חשב שיש אלוה אחר מושל על הרעות ... ".

פרעה מפריד בין כוחות הטוב והרע. ישויות נפרדות הם. המציאות עבורו משקפת את קיומם של אלים רבים. ולא יתכן שלטוב ולרע מקור אחד. לעומת זאת ברור ליוסף ש"חלום פרעה אחד הוא את אשר הא-להים עשה הגיד לפרעה" (בר' מא/כה).  ועוד לפני שמע את החלום נאמר "ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי א-להים יענה את שלום פרעה" (בר' מא/טז).

יוסף יודע ומכיר שמיומנותו להבנת החלום מאת ה' היא ויודע בוודאות מוחלטת שה' אחד הוא.

שבת שלום וחנוכה שמח!