הימים עוברים ואני לא ממש יודעת להגדיר את איך שאני מרגישה. הרבה עצובה, אבל לא בדכאון של ממש. לפעמים העצב נשכח. לפעמים זה לא עצב ולא כלום.
אבל
יש רגעים טובים יותר.
רגעים של מתיקות. רגעים שיש בהם אור. זה לא נראה כמו הרבה אור, אבל יש אור. כמו אור הירח. יש לי אור ירח. לי אור של הירח. חג אורים שמח שיהיה. (ומחקתי פוסטים וחלקי פוסטים. פתאום החשיפה נראית גדולה מידי). |