סטיב מקווין ועשרת סרטיו המועדפים עלי
סטיב מקווין ועשרת סרטיו המועדפים עלי
מלך הקול של הקולנוע האמריקאי, סטיב מקווין הוא תמצית הגבר הקשוח, הקול, המורד הכריזמתי. מקווין החל את דרכו במספר תפקידים קטנים בקולנוע, ובשנת 58 הפך לכוכב טלוויזיה כאשר כיכב בתפקיד הראשי בסדרה המערבונית "מבוקש חי או מת". באותה השנה אגב הוא גם הופיע בתפקיד ראשי בסרט הקאלט "הבועה", סרט אימה שזכה להצלחה גדולה. בשנות ה-60 הפך לאחד מכוכבי הקולנוע הבולטים והפופולרים בעולם בעיקר לאחר הופעתו בסרט "הבריחה הגדולה"(63) והוא כיכב בשורה של סרטי פעולה, מערבונים וסרטי מתח שזכו להצלחה גדולה וביססו את מעמדו ככוכב על בהם הסרטים "בוליט", "נאבדה סמית'", "הנער מסינסינטי", "חלוקי הנחל", "השוד המושלם" ואחרים. בשנות ה- 70 המשיך להופיע בקצב אומנם מועט אך בסרטים מפורסמים והתחתן עם השחקנית אלי מק'גרו לאחר שהשניים ניהלו רומן סוער על סט הצילומים של סרטו של פקינפה "הבריחה" והרומן המתקושר הפך לסנסציה בעיקר בגלל שמק'גרו הייתה נשואה לנשיא אולפני יוניברסל, רוברט אוונס, אחד האנשים החזקים בתעשיית הסרטים בהוליווד. בין סרטיו הבולטים של מקווין בשנות ה- 70 אפשר למצוא את הסרטים "הבריחה", "פרפר", "האלוף" ו- "המגדל הלוהט". בשנת 80 כיכב מקווין בסרטו האחרון "הצייד" ובאותה השנה נפטר מסרטן בגיל 50. מראו הצעיר, קסמו הנערי, הקשיחות והרגישות שהקרין על המסך ואיכותו כשחקן אופי מצד אחד ושחקן מערבונים וסרטי פעולה מאידך הפכו אותו לכוכב ענק ולאחד השחקנים הפופולריים ביותר עד היום.
מערבון קלאסי בבימויו של ג'ון סטורג'ס (ששיתף פעולה עם מקווין שלוש שנים לאחר מכן בסרט המלחמתי שהפך סופית את מקווין לכוכב "הבריחה הגדולה") על פי סרטו המפורסם של קוראסווה "שבעת הסמוראים". מעשה בשבעת אקדוחנים, שכירי חרב, הנשכרים על ידי תושבי כפר מקסיקני בכדי שיגנו עליהם מפני פושע אכזר וחבורתו המשליטים טרור בעיירה. אחד המערבונים הפופולרים וטובים שנעשו בהוליווד, עם בימוי סוחף, מוזיקת רקע שכבר הפכה לקלאסיקה וצוות שחקני ענק בראשות יול ברינר המוביל את צוות השחקנים בהם צ'ארלס ברונסון, ג'יימס קובורן, הורסט בוכהולץ ורוברט ווגון וכמובן מקווין כאן באחד מתפקידיו הקולנועיים הראשונים מנסה לגנוב את ההצגה בכל סצינה (אחד הסיפורים המפורסמים של הסרט הוא שמקווין שלא היו לו יותר מידי שורות בסרט, ניסה כל הזמן לגנוב את הפוקוס וכל פעם שהוא נראה הוא היה ישר מסובב את הרובה שביד או משחק עם הכובע שעל ראשו, ברינר כוכב הסרט התעצבן מנסיונו של מקווין לגנוב ממנו את הפוקוס, ויום אחד הוא פנה למקווין ואמר לו שאם הוא לא מפסיק לעשות כל מיני תצוגות שונות בזמן שהם יחדיו באותה הסצינה אז הוא ברינר מוריד את הכובע והצופה מאותו הרגע ייראה רק את הקרחת שלו ומקווין כאילו לא יהיה נוכח, מאותו רגע מקווין הפסיק). אגב האיש הרע גילם בכישרון רב אלי וואלך הגדול (המכוער מהסרט "הטוב הרע והמכוער").
הסרט שהפך את מקווין לכוכב ענק ולאחד מענקי הוליווד בשנות ה- 60,.דמותו המרדנית התאימה היטב לסרט המלחמתי הזה, ומקווין מגלם בסרט את הבורח הגדול המנסה בכל כוחו לברוח וכל פעם נכנס לבידוד בסצינות מבדרות. על פי סיפור אמיתי ביים ג'ון סטורג'ס המקצוען סרט מלחמתי ענק מהטובים שנעשו בכל הזמנים (ולטעמי הוא אחד מהסרטים הגדולים שנעשו אי פעם) אודות מחנה שבויים שהגרמנים הקימו בזמן מלחמת העולם השניה במטרה לכלוא את כל שבויי המלחמה שהצליחו לברוח מבתי כלא אחרים, וזאת בכדי למנוע מהם לברוח. השבויים מחליטים לא לבצע בריחות קטנות אלה למקד עצמם בהכנת 3 מנהרות ענק ובהם להבריח את כל השבויים בבריחה אחת גדולה. הסרט מותח ואפקטיבי עשוי במקצועיות רבה על ידי סטורג'ס שהתמחה בשנות ה-50 וה-60 בבימוי סרט מלחמה ומערבונים מצויינים, אך אלו צוות השחקנים הרחב והטוב שמעטר את הסרט שגורם להנאה המלאה ובהם תמצאו את ריצ'ארד אטנבורו, צ'ארלס ברונסון, ג'יימס גארנר, ג'יימס קובורן, דונלד פאלזס וכמובן מקווין שעושה כאן את אחד מתפקידיו המפורסמים ביותר והסצינה בה הוא מנסה לעבור את הגבול השוויצרי עם האופנוע כבר הפכה לקלאסיקה.
אחד הסרטים המפורסמים של שנות ה- 60, ואחד מתפקידיו הטובים של מקווין כשחקן ולבטח סרט הקלפנים האולטימטיבי. קלפן פוקר צעיר ושאפתן המכונה "הנער מסינסינטי" מקבל את הזדמנות חייו לשחק מול קלפן וותיק ומקצועי, והשניים יחד עם עוד חבורת מהמרים יושבים למשחק קלפים ארוך ומותח בו קורא "סינסינטי" הצעיר תיגר אל הקלפן המזדקן בקרב מוחות בלתי נשכח. נורמן ג'ואיסון ביים במיומנות רבה סרט דרמתי מותח ומורט עצבים ומקווין מגיש הופעה דרמטית נפלאה בתפקיד הראשי. צוות שחקני המישנה כוללים את אדוארד ג'י רובינסון המצוין בתפקיד המהמר הוותיק ורובינסון מגיש משחק בלתי נשכח, את קארל מלדן שחקן מישנה מצויין שנפטר לא מזמן, את אן מרגרט הצעירה כאן בתחילת דרכה ואת ריפ תורן בתחילת דרכו ואת ג'ק ווסטון עוד שחקן מישנה מהימן. מקווין עושה בסרט את מה שפול ניומן עשה מספר שנים לפני זה בסרט המעולה "המהמר/אדי פלסון".
על פי סיפורו המפורסם של הארולד רובינס (תיקון שתיקן אותי אחד מהקוראים והוא כמובן צדק) ביים הבמאי המיומן הנרי האת'ווי מערבון סוחף ומרתק אודות בחור צעיר, חצי לבן חצי אינדיאני שהוריו נהרגו בזמן שוד. הצעיר יוצא במסע נקמה בכדי לנקום ברוצחי הוריו ובדרך עובר מסע חניכה שלם שהופך אותו מצעיר מורד לגבר בעל מטרה. מקווין בתפקיד אידיאלי לדמותו, צעיר ומורד אך בעל תושיה וכריזמה והוא כהרגלו מלא בקסם אישי, הבמאי האת'ווי שהתמחה בבימוי מערבונים עושה עבודתו נאמנה וצוות שחקני המישנה המעולה בהם בריאן קית', קארל מלדן ופט הנגל המצויינים מוסיפים נופח איכותי לסרט.
יש הטוענים שזהו תפקידו הטוב ביותר של מקווין על מסכי הבד (לטעמי דווקא תפקידו בסרט "הפרפר" הוא הטוב בקריירה שלו) אך בהחלט מקווין מגיש משחק דרמטי מרשים למדי וזה הסרט היחידי בקריירה שלו שהוא היה מועמד לפרס האוסקר (לצערי ולצערו הוא לא זכה). בזמן המפכה בסין באמצע שנות ה- 20, חיילים המשרתים על ספינת קרב אמריקאית מוצאים עצמם מנסים להסתדר עם הסינים המקומיים שאינם אוהבים את הזרים בעיצומה. רוברט וויז המקצוען (סיפור הפרברים, צלילי המוזיקה) ביים דרמה מלחמתית מרתקת ועוצמתית ומקווין מגיש משחק רב עוצמה כחייל ציני ומורדני (תפקיד שתפור למידותיו) ולצידו ריצ'ארד אטנבורו המצויין, ריצ'ארד קרנה המעולה וקנדיס ברגן היפיפיה באחד מתפקידיה הראשונים בקולנוע. הסרט היה מועמד ל- 8 פרסי אוסקר (אך לבסוף לא זכה בכלום).
אחד הסרטים המהנים ברשימה ואחד המפורסמים שבה, שהיה חלק מגל סרטי השוד המתוחכמים שהיו פופולאריים בשנות ה- 60. נורמן ג'ואיסון (כנר על הגג, מוכת ירח, כחום הלילה) ביים סרט מתוחכם ורומנטי, מקסים ומרתק אודות מליונר מסתורי בשם תומס קראון המחליט לתכנן שוד נועז ומתוחכם. השוד מצליח אך חברת הביטוח מחליטה לשלוח סוכנת שתחקור את השוד. היא עולה על עקבותיו של תומס קראון ובין השניים מתפתח לו מרדף חתול ועכבר אך ברקע גם רומן סוער. מקווין בשיאו ולצידו פיי דאנווי היפיפיה ושיר הנושא ברקע "תחנות הרוח של מחשבותיך" זכה בפרס האוסקר.
מותחן משטרתי מסוגנן ומעולה שזכה להצלחת ענק. מקווין בתפקיד פרנק בוליט, קצין משטרה קשוח, ישר ואאוטסיידר הנקרע לחקור פרשית רצח. הפרשיה הולכת ומסתבכת ובוליט מוצא עצמו בעיצומה של קנוניה של תככנים ופוליטיקה. פיטר ייטס ביים באפקטיביות, ובסרט ישנה סצינה מפורסמת מאוד של מרדף מכוניות על רקע העליות והמורדות של סן פרנסיסקו (מקווין היה ידוע כחובב מכוניות מירוץ והוא שיזם את הסצינה המפורסמת למרות שיש הטוענים שלו הוא זה שישב מאחורי ההגה בזמן המרדף המפורסם). זהו מותחן מרתק ומלהיב ומקווין נותן כאן הופעה קשוחה וכריזמתית וחבל שהוא לא עשה עוד כמה סרטים כאלו. בין צוות שחקני המישנה תמצאו את רוברט ווגון בתפקיד הנבל, את ג'קלין ביסט היפיפיה בתפקיד אישתו ואת נורמן פול ו- רוברט דובל בתפקידים קטנים. הסרט זכה בפרס אוסקר על העריכה המצויינת.
שיתוף הפעולה הראשון מתוך שניים בין מקווין לבין הבמאי סם פקינפה שלקח לטעמי את דמותו ההירואית של מקווין והפך אותה לאפלה יותר ולקצת פחות זוהרת וליותר מתבגרת, לפחות בסרט הזה. אגב לטעמי הסרט הנל הוא הטוב מבין השניים למרות שרוב רובם של האנשים יגידו אחרת. אלוף רודיאו מזדקן בשם ג'וניור בונר (אגב זהו שמו האמריקאי של הסרט), חוזר לעיירת נעוריו בכדי להתחרות בתחרות מקומית. הוא מגיע כרוכב מוכר שנמצא בסוף דרכו המקצועית ונאלץ להשלים עם השנים שעברו, עם כוכבו הדועך ומתייצב מול הוריו המזדקנים ועם אחיו תאב הבצע. דרמה מרתקת על שקיעת המערב ושקיעתה של תקופה שלמה, פקינפה מסתכל בפנים מפוכחות בדור שהולך ונעלם ובעולם המפנה עצמו לתאבי הבצע, לכסף ולקידמה ומביים סרט פיוטי חסר אלימות (מה שבדרך כלל מופיע הרבה מאוד בסרטיו של פקינפה) וזהו לטעמי אחד מסרטיו הטובים בקריירה של פקינפה. מקווין מעולה בתפקיד הראשי, מגיש משחק דרמטי ראשון במעלה מהטובים בקריירה שלו אך מי שגונב לו את ההצגה הוא רוברט פרסטון בתפקיד אביו האלכוהוליסט ומלא רוח חיים והוא מגיש משחק דרמטי/קומי נפלא מלא בקסם אישי. לצד מקווין ופרסטון מופיעים בן ג'ונסון הוותיק בתפקיד אחיו תאב הבצע של מקווין ואידה לופינו הוותיקה.
סרטם המפורסם ביותר של מקווין ופקינפה לאו דווקא בגלל איכותו (והסרט הוא מותחן פעולה מהטובים של שנות ה- 70) אלה בגלל שהסרט הפגיש בין מקווין לבין השחקנית היפיפיה אלי מק'גרו שהייתה נשואה למפקיד העל רוברט אוונס, אך השניים ניהלו רומן בזמן הצילומים ועזבו כל אחד את ביתו, נישאו וחייו מספר שנים יחדיו והיו לאחד הזוגות הזוהרים של תחילת שנות ה- 70. עכשיו לסרט, מעשה בשודד בנקים שנחלץ מהכלא לאחר שאישתו שוכבת עם פוליטיקאי רב עוצמה, המוכן לשחרר את השודד בתנאי שזה יבצע עבורו שוד נועז. כאשר השוד משתבש, מוצא עצמו השודד נס על חייו יחד עם אישתו לעבר הגבול המקסיקני שאחריו רוצח פסיכופט והחוק. מותחן פעולה מלהיב ומרתק עשוי במיומנות רבה על ידי פקינפה שמשרטט עבורנו הצופים סרט אקשן אפי, אלים ומסוגנן מין מסע בריחה לעבר השקיעה של שני שודדים דמויי בוני וקלייד. מקווין אדיר בתפקיד הראשי של שודד הבנקים ומק'גרו יפה מתמיד. בתפקידי המישנה אפשר למצוא את בן ג'ונסון, סלים פקינס, סאלי סטרטרס ואת אל לאטריאי בתפקיד הרוצח הפסיכופט שדולק אחרי מקווין (לאטריאי הופיע בעשרות סרטים תמיד בדמות הנבל ומי שראה את הסרט ייזכר בו מהסרט "הסנדק").
על פי סיפור אמיתי ועל פי סיפרו המפורסם של הנרי קארייר שכונה "פרפר". נאשם ברצח חף מפשע בעל כינוי "פרפר" (בשל קעקוע גדול על חזהו), נשלח לכלא על אי בדרום אמריקאי אליהם נשלחו פושעים צרפתים. בכלא עם התנאים הבלתי אנושיים מתחבר "פרפר" לרואה חשבון בשם לואי דגה, שהורשע במעילה ויחד הם מנסים לברוח וכמובן שהופכים לחברים בלב ובנפש. פרנקלין ג'י. שפנר (פאטון, כוכב הקופים) ביים סרט מדהים והטובים שנעשו בשנות ה- 70 ובכלל, סרט עצוב, מותח, מצמרר ורב עוצמה על עליבות האנשים ועל יצר ההישרדות של בני האדם. הסרט מתאר באופן מעורר התפעלות את סיפורם האישי של שני אסירים בגילומם המושלם של סטיב מקווין בתפקיד חייו כ"פרפר" שאינו מוכן לוותר על החופש למרות כל הקשיים שבדרך (ועוד איזה קשיים) ודסטין הופמן האגדי באחד מתפקידיו הטובים ביותר המגלם את דמותו של לואי דגה המוזר שבסוף גם משתגע לגמרי, והופמן כאן בשיאו מגיש הופעה מעוררת התפעלות. סרט שמשאיר את הצופה בו המום מעוצמתו ומהתיאורים הריאליסטים, ומעורר בצופה בהמון סצינות מצד אחד אי נוחות ומצד שני תקווה לסופו של הסיוט שעובר על מקווין והופמן. סרט חובה !!! אגב בושה וחרפה שהסרט זכה רק למועמדות אחת על הסאונד, איך לא נתנו אוסקר לבימוי, לעריכה, לצילום ומשחקם של הופמן ומקווין בתפקידו הטוב ביותר, לפחות הינו נותנים מועמדות. |
