אני יושבת מול הטלויזיה וצופה בחדשות. מזועזעת מהשריפה הלא נורמלית הזאת שמתחוללת בצפון הארץ. רואה את שיירת הרכבים עם כל התושבים שמתפנים עכשיו מניר עציון ומנסה לחשוב לעצמי מה אני הייתי עושה במקומם. מה אני הייתי עושה אם היו אומרים לי לפנות את הבית שלי מתוך ידיעה שאולי לא יהיה לי לאן לחזור. אלוהים איזו מחשבה נוראית. איך בכלל אפשר לעכל דבר כזה? אבל נניח. ויש לי רק כמה דקות לאסוף כמה דברים חשובים. הדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו זה כונן הגיבוי שמכיל את כל התמונות המשפחתיות. כל מה שעלה כסף אפשר לשחזר. אבל תמונות, במיוחד של אנשים אהובים שכבר לא איתי, אי אפשר לשחזר. לקחת ולברוח. ולרגע אני רגועה. אלא שאז עולה בעיה חדשה. הרי את כונן הגיבוי קניתי רק לפני 3 שנים, אז יש עליו תמונות של בערך 5 השנים האחרונות. מה עם כל התמונות שנמצאות באלבומים הישנים? אי אפשר לסחוב אלבומים. לא יודעת, לזה באמת שאין לי תשובה. |
CPA Oved Haklay
בתגובה על מוזה יקירתי
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#