כותרות TheMarker >
    ';

    על אם הדרך

    נעים מאוד, אני שמוליק, מורה דרך המתגורר באזור המרכז. הבלוג בא לתאר מקומות, תופעות טבע, מקומות הסטורים, סיפורים אנושיים וכד' שניתן למצוא בדרך. בדרך לאן? זה יכול להיות בצד כבישים בין עירוניים, בדרך לעבודה באחד מרחובות העיר, לפעמים אפילו ליד הבית.
    הערה טכנית קטנה. בשל שיקולים של זכויות יוצרים, הצילומים שיצורפו לפוסטים השונים הינם צילומים שלי, אלא אם כן אציין אחרת.

    כעת, לאחר ההקדמה נותר לגשת לעבודה. עלי מוטל לכתוב ולצלם, ואני מקווה שאתם תקראו, תיהנו, ובפעם הבאה בדרככם ממקום למקום, תזהו את המבנה הזה, שמעולם לא שמתם לב אליו, ותחייכו אליו משמע היה מכר ותיק.

    ארכיון

    0

    קברות המכבים

    0 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 07:49

    ''

    ''

    ''

    ''

    ''

    הפעם, לכבוד חג החנוכה, הבא עלינו לטובה,  החלטתי לנסוע לקברות המכבים.   קברות המכבים נמצאים בצידו הצפוני של  כביש 443, כשלושה ק"מ מערבית לצומת שילת.  מי שנוסע על הכביש ממודיעין לכיוון בן שמן יראה את האתר מימינו, ומי שנוסע בכיוון ההפוך, יראה את האתר משמאלו.

     

    מיקום קברי המכבים במקום זה הינה מסורת צעירה יחסית, וגילה כמאה שנים.  בשנת 1907 ערכו תלמידי הגמנסיה הרצליה טיול חנוכה לאיזור.   כאשר שאלו ערבי זקן שפגשו על מיקום קברי המכבים, הפנה אותם הלה ל"קברי היהודים".  הם הגיעו לאתר, הדליקו נרות חנוכה, ומאז נקבע שזהו אתר הקבורה של המכבים.  להלן עדותו של זרובבל חביב, אחד ממשתתפי הסיור, כפי שתועדה בשנות השמונים:

    "בחודש דצמבר   1907 (במרבית המקורות השנה המצויינת היא 1909 – ש.כ),  בערב חנוכה, יצאנו 18 חניכי הגמנסיה העברית הרצליה בארבעה דיליג'נסים מיפו לכיוון מודיעים.  בראש שיירתנו היו שני רוכבים, הד"ר בוגרשוב, מנהל הגמנסיה, ואלדמע המורה לציור...

    המשכנו ונסענו מזרחה וחלפנו על פני בן שמן שהיתה בראשיתה.  הגענו לכפר הערבי דניאל, היכן שראינו מורה רוסי עם זקן  לבן ארוך מנסה ללמד את ילדי המקום תרבות.  המשכנו עוד מזרחה ולעת ערב, כמעט לפני השקיעה הגענו למודיעים.  כאן פגשנו רועה צאן ערבי ושאלנו אותו היכן קברות המכבים, והוא ענה לנו בשאלה 'האם קברות היהודים אתם מחפשים?'  השבנו שכן.  הוא הפנה אותנו לקבוצת קברים חצובים בסלע ומעליהם מכסים ואמר שזהו המקום שאנו מחפשים.  התרגשנו מאד והדלקנו נר ראשון של חנוכה במקום ורקדנו ריקודים במקום.  עד מהרה היום נטה להחשיך וסובבנו על עקבינו וחזרנו בלילה לבן שמן, שם קבלו אותנו המייסדים בשמחה.  כך נוצרה המסורת שאלה הם קברות המכבים שהייתי שותף ביצירתה".   (בתוככי מודיעים, עמ'  289)

    מדוע קבעו תלמידי הגמנסיה שמדובר בקברי המכבים?  שתי סיבות מוצהרות גרמו לכך.  סיבה אחת היא שהקברים שכנו בקרבת הכפר הערבי  אל מדיה, שנתפס כשיבוש ערבי של השם "מודיעין".  הסיבה השניה היא שמו של האתר בערבית "קובור אל יאהוד" – קברי היהודים.  תלמידי הגמנסיה חברו את שתי העובדות הללו והסיקו שהם נמצאים במתחם קברי המכבים.  להערכתי קיימת סיבה השלישית, שאינה מוצהרת, והיא הרצון או הצורך של תלמידי הגמנסיה (ולמען האמת גם שלנו...) לחוש באופן אישי המשכיות עם העברים הקדמונים.  סיבה זאת מתעצמת כאשר מדובר על ציונים הפועלים בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, ומקווים, ממש כמו המכבים, לחדש את עצמאות ישראל.

    אומנם קביעת האתר כקברי המכבים היא אינטואיטיבית, ואינה נשענת על בסיס ארכיאולוגי, אך האם הארכיאולוגיה יכולה לחזק קביעה זאת?  למרבה הצער, הארכיאולוגיה לא רק שאינה מסייעת בביסוס המסורת, היא אף מחלישה אותה.  ראשית כל, הארכיטקטורה של הקברים אינה מתאימה לתקופה החשמונאית.  הקברים חפורים כפיר מרכזי, בשני צידי האורך של הפיר מתרוממות קשתות ומתחתן כוך להנחת גופה, כך שכל קבר הוא למעשה קבר זוגי.  השימוש בקברים מסוג זה, הנקראים קברי מקמר, מאפיין תקופה המאוחרת בכמה מאות שנים למרד החשמונאים.

    בנוסף, במספר מקורות מסופר שהמכבים נקברו במאזולאום מפואר.  בספר מקבים א' מסופר ששמעון בנה שבע פרמידות (עבורו, עבור שני הוריו ועבור ארבעת אחיו), ושכל המתחם הוקף בעמודים גדולים.  לפי אותו הספר אניות שהפליגו בים יכלו לראות את מתחם הקבורה.   בפועל, לא ניתן לראות את הים מקברות המקבים, ומן הסתם לא ניתן לראות את האזור מן הים.   יתרה מזאת, באתר אין שום שרידים של בניה מונומנטלית, מה שמחליש עוד יותר את הטענה שזהו מקום הקבורה של המכבים.  ספר מקבים א' אינו היחיד המתאר בניה מונומנטלית על קברי המקבים.  גם ההסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, שחי מעל 200 שנים לאחר המרד מתאר את המבנים המפארים את מתחם הקברים, ומציין שהמבנים קיימים עד ימיו, כלומר הוא לא מסתמך על ספר מקבים א' בלבד, הוא מסתמך גם על מראה עיניו. 

    בשנות התשעים, הורחב כביש 443, ולמרבית ההפתעה התגלתה מערת קבורה במרחק של עשרות מטרים מקברות המקבים.  במערה, הבנויה מחצר קטנה ושלושה חדרי קבורה תת קרקעיים היוצאים ממנה, התגלו ממצאים המתארכים אותה לתקופה החשמונאית.  בתקופה זאת נהגו להניח את גופות הנפטרים במשכב במערה, ולאחר שנה ללקט את עצמותיהם ולהניחם בתיבה הנקראת גלוסקמא.  מספר גלוסקמאות נמצאו במערה, על חלקם כתובים שמות ביוונית ובעברית, בין היתר שמות המוכרים מהשושלת החשמונאית.  האם מערה זאת היא אכן מקום מנוחתם של מתתיהו החשמונאי ובניו?  גם כאן לצערי התשובה היא ככל הנראה שלילית, הן בשל היעדר שרידים לבניה מוניומנטלית מעל או מסביב למערה, והן בשל העדר קו ראיה בין מקום המערה לבין הים.   תעלומת מקום קברם של המכבים, עודה מצפה לפתרון.

    ללא קשר למסורת שדבקה במקום, בחורף (חורף אמיתי, לא החורף שאנו חווים השנה...) ניתן לראות באתר פריחה מרשימה של רקפות.

    בתמונה הראשונה ניתן לראות מספר קברים באתר קברות המכבים.

    בתמונה השניה ניתן לראות קבר שהאבן המכסה אותו הוסטה מעט.

    בתמונה השלישית ניתן לראות בבירור את המקמרים (הקשתות) בצידי הקבר, המסגירים את גילו ומאחרים אותו בכחמש מאות שנה לאחר מרד החשמונאים.

    בתמונה הרביעית ניתן לראות את מערת הקבורה שהתגלתה תוך כדי עבודות ההרחבה של כביש 443.

    בתמונה החמישית ניתן לראות שני כוכים בחדר הקבורה הצפוני של המערה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה