המדינה מכבה שריפה. הלם! שוק! באמת? זה לא מה שהיא עושה כל הזמן? זאת לא ביקורת פוליטית, כי אני לא מגדירה עצמי כבן אדם פוליטי זו פשוט תחושה של מה שקורה סביבי. מדיניות של "כיבוי שריפות", של לא לחשוב קדימה, של להאמין שיהיה בסדר וכשנגיע לגשר נחצה אותו. מדיניות של לשים פלסטר במקום לטפל בגורם לפצע. והנה שוב המדינה מכבה שריפה, אלא שהפעם זו שריפה ענקית שמשתוללת ולא רואים את סופה. שריפה שאולי היא יצרה לעצמה או אולי אנחנו יצרנו, לא יודעת. אני יודעת רק שהפעם זו לא מטאפורה, זו המציאות. ויש משהו אירוני ומצער במחשבה שאילולי המדיניות של "כיבוי שריפות" המדינה לא היתה צריכה להתעסק עכשיו בלכבות את השריפה.