כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הרהורים. מחשבות. ומה שבינהם.

    0

    אודות הכאב

    10 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 14:48

    ההר הזה, ההר הירוק, הוא ריחה של אדמה

    אותה אדמה שהביאה אותי לחיפה.

    אני מביטה בתמונות של ההר השרוף,

    ריח של עשן, קולם של מסוקי הכיבוי בדרכם,

    אני (כמעט) יכולה לשמוע את זעקתם של העצים

    את בכיים של בעלי החיים.

    מחלון ביתי אני יכולה לראות את הצהוב-הכתום

    של האש המאכלת-מעכלת

    את האפור שחור של ענן שמתרחק ומתקרב

    על גבה של הרוח.

    והכאב, הכאב האנושי, אינו נתפס.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/12/10 13:48:

      צטט: תמרה ק 2010-12-08 08:20:10

      כל כך כואב

       

      זה סוג של פצע,

      שאולי פעם יסגר,

      אבל צלקת לעד תשאר

        8/12/10 08:20:
      כל כך כואב
        8/12/10 08:12:

      צטט: sari di 2010-12-07 23:32:17

      אסון בלתי נתפש.

       

      אכן,

      יהה זכרם של הנספים ברוך

        7/12/10 23:32:
      אסון בלתי נתפש.
        4/12/10 13:42:

      צטט: ~Dori~ 2010-12-04 13:20:20

      כל כך נכון.
      כל כך מכאיב.
      זה האזור של ילדותי, נערותי ובחרותי.

       

      יש משהו חיפאי בכולנו,

      אבל הכי באותו ילד בן 16

      יהי זכרו ברוך

        4/12/10 13:20:

      כל כך נכון.
      כל כך מכאיב.
      זה האזור של ילדותי, נערותי ובחרותי.

        4/12/10 09:04:

      צטט: Dave Love 2010-12-03 23:54:18

      ודווקא ברגעים האלה, אנו נזכרים שאנו לא לבד. דווקא אל מול הלהבות אנו מתלכדים כעם. ואולי יצמח משהו טוב מהלהבות. אולי.

       

      הלוואי שיכולתי להסכים איתך,

      אבל אנחנו לא מתלכדים,

      אפילו עכשיו, בטרום שלב,

      כשיש עוד מתים שלא מזוהים

      רודפי השררה והשלטון... כבר רבים

        3/12/10 23:54:
      ודווקא ברגעים האלה, אנו נזכרים שאנו לא לבד. דווקא אל מול הלהבות אנו מתלכדים כעם. ואולי יצמח משהו טוב מהלהבות. אולי.
        3/12/10 21:04:

      צטט: sharir9 2010-12-03 20:39:28

      שאין מילים לתאר את המצב הנורא הזה

       

      אכן, המילים נשמעות פתאום חלולות

        3/12/10 20:39:
      שאין מילים לתאר את המצב הנורא הזה

      ארכיון

      פרופיל

      שיר-לילית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין