כותרות TheMarker >
    ';

    קורינה: סופרת, מוציאה לאור, הופכת עולמות

    בלוג דעתן, לכל-הדעות. בין ספרות לסאטירה.

    ארכיון

    ניצחתי, כנגד כל הסיכויים

    0 תגובות   יום שישי , 3/12/10, 18:08

    וברגע שכזה, היית רוצה שכל העולם ינוח. ממלחמות. משריפות, מצער.

    ולא כך, לא כך עדיין.

    מה עוד צריך לקרות כדי שגם זה יבוא  לנו.

    שאלתי אם  יש מוסיקה קלאסית.

    "יש. אבל אני לא חושב שד"ר רענני אוהב מוסיקה קלאסית. ואת בין כה לא תשמעי."

    "בתת הכרה."

    "יש לי סיפור בשבילך. הייתי עם ד"ר ק… וניתחנו את הקבלן שלו. כל זמן הניתוח אמרנו, תעשה הנחה לד"ר ק…, תעשה הנחה לד"ר ק….

    גמרנו, הקבלן קם מהניתוח – ולא נתן הנחה לד"ר ק…."

    פרצת בצחוק רם.

     

    בחדר ההמתנה הכללי עמדו מיטות כמו סוסים בהמתנה  לשחיטה או ליום שוק, מדי פעם חזר ובא המרדים, הברדס הצבעוני על ראשו שנראו בו בצבוצי שיבה, החיוך הטוב הענק על פניו. נער צמוק הופיע, "אני הטכנאי של מכונת לב-ריאות," אמר זקוף ולמה אתה זוכרת אותו קד קידה צ'כובית? עד שנלקחת אל פתח מוחשך מעט ומה יהיה עכשיו.

     

    לא היה מאומה. לא מוסיקה קלאסית ולא בדל כאב. מרגע למשנהו חלפו שעות. היה. אפילו כמו שביקשת, התרצו והחליטו מעצמם, בלי מעקפים, רק החלפת המסתם שלולי המלחמה ההיא  היה גם הוא שלם ותקין עמך.

     

    אז הוחלף. הוחלף. חלק מגופך, שליווה אותך שנים, סולק בלי לבקש מחילה, בלי שהייתה שהות לומר, תודה על העבודה שטרחת, מחלף מיטראלי נאמן, שני-שנייה, שעה שעה, אינספור רבבות פעמים.. בעולם אידיאלי היו משפצים אותך בתאי גזע, כפי שיהיה לעתיד לבוא בעתיד המפגר אחרייך.

     

    אלא שכדי להגיע אל הלב, בעולם העוד-לא אידיאלי מנסרים את עצם החזה ועכשיו באים חודשי עבודת האיחוי לכך  שתי בנות, בנותיים. תרופותייך, פינוקייך, חמדת הימים.

    עם קימה סיפרת להן כל מה שאירע לך קודם לניתוח, בפרטי פרטים סיפרת נוברת בנבכי תאי הזיכרון לבדוק בדיקה של שיבה ממסע, שהכל במקומו, דבר לא נחמס ונער המכונות נשאר על מכונו.

    בלילה שקדם לניתוח

    יצאת מחדר 13 – את יודעת שבארצות הברית אין במעלית קומה 13? לא רק בארצות הברית אמרה האחות שהביאה אל החדר -

     

    התהלכת במסדרונות הארוכים של תל השומר. רחוק בקצה אחד מהם נראתה דמות כפולה – המשקפיים נשארו בחדר – שהלכה וכהתה והתישבה לכדי דמות אחת ישובה שם בקצה הפרוזדור הריק. כשקרבת חיפשת מישהו שיסלק אותה, מה לה ולבית חולים וגבר הופיע,

    " תראה, חתול."

    האיש אמר,

    "ועוד איזה חתול. שחור!"''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      אם תרוצו עוד תספיקו

      רשומות חשובות

      פרופיל

      corinna hasofferett
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר

      רשומות חשובות

      אם תרוצו עוד תספיקו

      בלוגרים כותבים על האירוע בצוותא ב-18.11.08

      בלוגים דעתנים: "חזק חזק ונתחזק!" Commentaries

      יש מה לעשות ביום ראשון בתשע בבוקר