הלכתי עם הכלב לטיול המאוד-ארוך שאני עושה לו מדי פעם, זה שטוב לשנינו. בפרדס בו אני נוהג לעצור, אכלתי אשכולית מהעץ וסטנלי רץ כמו מטורף אחרי חתיכת צינור השקייה שזרקתי לו. אני הזעתי, הוא הלחית, ושנינו התלכלכנו. חזרתי הביתה עם גב פחות תפוס מישיבה ועם כלב מתנשף. גם זו דרך להירגע (או לפחות לנסות להירגע) ביום שישי. הקליקו לתמונות בגודל מלא.
|
ההלך
בתגובה על יושבים
ההלך
בתגובה על הבלה-בלה על התבוללות היא בלילת בילבולים מהבולבול
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה לא בדיוק... ;-)
לא, לא ברחובות. גם שם יש כאלו? :)
אני לא בטוח אם אלו היו אשכוליות או פומליות. אבל הן היו בשלות, ועסיסיות. לעסתי את המיץ החוצה וירקתי את הציפה.
:))
ברוך אתה ג'מילי מחיה המתים.
על פי התעוד: יצא לסיור מחוץ למשלט - והודיע לשמור שהוא יוצא
אבל חילופי המשמר נערכו מוקדם מן הרגיל, וכשחזר השומר המחליף לא ידע שזה הוא וירה בו בחזה.
איזה מגניב, גם אני חשבתי על הסרט ההוא. הוא נהרג ע"י נוטר עברי, לא?
גם אני אוהב אותו, תודה. שמת לב שרואים את הצל של הלשון שלו? :)
האלוף מיקי מרקוס שנהרג במלחמת השחרור
מצוטט בסרט "הטל צל ענק" כמי שאמר:
,לפעמים כדי להפחיד את האויב אתה לא חייב להיות גדול, רק להטיל צל ענק"
פישר בפא דגושה, כן? זה הוא.
מאוד התקרבנו במהלכו.
אכן. :)
שעות הערביים גורמות להטלת צל ארוך כזה.
מישהי אמרה שאם לגברים היתה לשון כזו... טוב, אפשר לנחש את ההמשך.
שעת היום היתה לקראת 4, לדעתי.
והצילום שלך הצל שלך ושלו- נפלא.
שננחש את שעת היום לפי הצל?
לא בכל מקום. יש מקומות, למשל מחוץ לכרך הצואֶה של תל אביב, בהם עדיין יש מלא פרדסים.
והיום...בניינים...בניינים...בניינים...
צילומים מקסימים.
:-)