יום שלישי בלילה,אני קופא מקור אי שם בחיפה בכרמל-מזל שיצאתי משם לפני השריפה....

כל מה שבא לי זה להגיע למלון שסידרו לי,ללכת לישון ולשכוח מהיום הזה,רק כמה שעות קודם עברתי שתי חוויות לא פשוטות בכלל.

פתאום בכניסה למלון ניגשת אלי אישה דתייה שואלת אותי משהו,כשאני משיב בחיוב בפרצוף הנבוך המפורסם שלי היא מחבקת  ומנשקת אותי ואומרת

"שתדע שאתה עושה מצוות שמור לך מקום בגן עדן".

אני מצידי אמרתי שאני עושה מבחנתי מה שאני יכול  כדי לשמח את הילדים האלה  שמגיע להם כל כך

והיא מצידה עדיין אומרת לי לא להצטנע

ואני חושב לעצמי : מה אני צריך מקום בגן עדן,מה אכפת לי איפה אני אהיה אחרי מותי?

כשיש לי כאן גן עדן עלי אדמות,גן עדן שכעת אין לי כניסה אליו,אני מקווה שבאופן זמני.

העולם שלה הוא היה גן העדן הפרטי שלי ואני מקווה שהוא עוד יהיה בעתיד

וגן העדן ההוא,שכולם מדברים עליו לא אכפת לי גם לא להיות בו.

העיקר להיות שוב בגן העדן שלה.

תמיד דיברתי על זה שבקשר שלנו ההיגיון איבד מזמן את מקומו לרגש,למדתי בזמן האחרון  עד כמה

זאת טעות ללכת עם ההיגיון,וניסתי באמת שאני מנסה עדיין

אבל היא מעדיפה ללכת איתו

בתקווה שהיא ביום מן הימים תקשיב לליבה.

כי אני מתקשה מתקשה  להיות בלעדיה.

ואני יודע,יודע כמעט מרגיש שגם היא לא רוצה להיות בלעדי

פשוט לא נותר לי אלא לחכות מהצד עד שליבה יקרא לי שוב, ואז

אגיע לגן העדן האמיתי שלי,

אני מקווה שגם שלה.

ואני רוצה לפנות אלייך

היא לימדה אותי להתקרב אלייך

היא פתחה לי תראש אלייך.

היא נתנה לי זווית הסתכלות חדשה על הדרך בה אתה עובד,

היא לימדה אותי עלייך

היא גרמה לי להאמין בך.

נכון,אני אף פעם לא אתקרב אלייך בצורה רצינית.

ואני יודע שבטח עכשיו יש לך דברים יותר דחופים לעשות

ואולי אתה מעמיד אותי במבחנים קשים,

ואולי זה אחד מהם

 תהרוג אותי,אני עדיין מאמין שיש שם משהו.

אולי משהו נסתר,שיקח לו זמן להתגלות מחדש,אני אחכה......

אתה מכוון אותה כמעט לכל ההחלטות שלה,

אז אולי תכוון אותה להחלטה הנכונה מבחינתה,כולי תקווה שזוהי גם ההחלטה שלי.

אני לא מבקש לשחזר את מה שהיה ולגבי מה שיהיה אף אחד לא יודע..........

רק שתיהיה פה

ושלאט לאט תבטח כמו פעם

לאט לאט תגלה לי את סודה מחדש.

לאט לאט לאט נהיה שוב רשת ביטחון זה עבור זו.

לאט לאט נגלה זו את זה מחדש

ונלך אחרי הרגש ,

ואז אני לא אבקש כלום,

כי כשהיא פה,לא משנה בתור מה,יש הכל.

וכשהיא תחזור,אהיה המאושר באדם,

אז אני מקווה שהיא תחזור,

מקווה שאתה שם למעלה תוליך את ליבה למקום הנכון לאט לאט

אם זה יקרה ואקבל עוד מתנה,אשתדל לפצות על מה שצריך

בנתיים אני אסתכל בתמונה שלה,שניבטת  מהמחשב ומהפלא

והיא תיתן לי כוח.

מי יתן שיום יבוא ושוב לא אאלץ להסתפק בתמונה של גן עדן,

אלא גן עדן אמיתי.

בעוד פחות  משבוע יש לי יום הולדת,

מה דעתך,שם למעלה לעשות מערוף לארגן לי את המתנה הכי גדולה שיש ולסדר לי גן עדן פה למטה?

הרי כבר עשית את זה.......

אני לא תחזקתי את הגן

אני אשתדל לטפל בגן ולתחזק אותו, בהתאם לצרכים

אבל העיקר שגן העדן יהיה כאן,

שוב..........