מודה לאלוהים שהגעתי עד הלום, אחרי תהליך ארוך ומייגע, עשיתי כיברת דרך ארוכה, סוף כל סוף מבינה שאתה המשכת הלאה,  גם אני ממשיכה אחרי 20 שנה ביחד.

אתה שייך לעבר הגדוש בזיכרונות שמחים ועצובים, שנינו היינו חבוקים אחד בשני בתוך השלם.

בכינו, צחקנו, אהבנו, גדלנו, התבגרנו ביחד, הבאנו שלושה ילדים מדהימים ומיוחדים.

השירים שכתבת לכבודי, נשארו כזיכרון מתוק, עדיין חרוטים בלבי, מתנגנים להם שוב ושוב ושוב.  

הילדים היא ההוכחה היחידה והנצחית לכך שחיינו ביחד.

יום אחד אתה הפתעת, כולי רועדת, מוכת תדהמה, קיבלתי הודעה שאתה מתחתן. כן נישאת בשנית,

הבאת לעולם שתי בנות חדשות, מקסימות, מתוקות, שמעתי את קולה המתוק של בתך קוראת לך אבא.

ולפתע נעתקה נשימתי, חשבתי, הנה הלכת בלי שוב, המשכת הלאה, ואתה הרחק, כל כך רחוק ממני, אני יודעת שאתה מאושר וטוב לך.

ועכשיו אני שמחה בשמחתך, הרפיתי, משחררת אותך אל עתידך החדש, עם כל הכאב ותחושת האובדן.

הילדים שלנו מאושרים כשאתה מאושר. מפרגנים ותומכים, לצידך תמיד, פשוט טוב להם לדעת שאתה מאושר.

ואני נשארתי לבד כדי לעבור את חבלי הלידה, כן נולדתי מחדש. אופטימית, עצמאית, חזקה ונחושה, יותר מאי פעם, מסתכלת על הדמות המביטה אלי מן המראה ורואה את האור החדש.

הפרידה הייתה בלתי נמנעת, וזאת כדי שאוכל להגיע להתפתח ולגדול למקומות אחרים, מקומות נשגבים, כדי שאוכל לחוות תעצומות חדשות, כדי להתעלות ולהגיע אל החיבור האמתי, הנה אני שלם ולא יותר חלק מהשלם.

קיבלתי את המפתח לחיים מאושרים. ת-ו-ד-ה