בכל תקופות הפיגועים לא היו 41 הרוגים בפיגוע אחד.
בכל תקופת הקסאמים לא היו 41 הרוגים, בקושי פצועים.
אם היו 41 הרוגים כבר היתה משלחת סיוע מארה"ב.
מטוסים היו הורסים חצי מביירות וחצי מעזה.
פקידי האוצר היו משחררים כמה כסף שראש הממשלה היה רוצה.
האופוזיציה היתה חוברת לקואליציה ומשדרים אחדות לאומית.
אבל רק 41 הרוגים בשריפה. רק אלפי דונמים נשרפו.
בסך הכל כבאי אחד נהרג, מתנדב בן 16, שני שוטרים, ומספר סוהרים שהיו בקורס.
זה הכל... בסך הכל עוד ועדת חקירה שבסופה כלום ושום דבר יקרה.
ואם אחד ההרוגים היה קרוב של שר או ח"כ כל המדינה היתה רועדת, אבל הם בסך בכל ילדים
טובים ללא קשרים בלי אבא שיסדר שרצו לשרת ולתת..... לא נורא יגידו ביום ראשון. נגייס כמה
במקומם וניתן איזה צל"ש.
קיבינימט: מלחמה באש ושמירה על הטבע לא חשובה פחות משמירה על הגבולות.
ומה יגידו האוייבים עכשיו: להילחם באש אין להם אפשרות... כיצד ילחמו בנו?
ועל זה כתב שלום חנוך: " האזרח הקטן ישלם בגדול, ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכל".
ופוליקר עונה: " פחות אבל עוד כואב".
|