פרשת השבוע , כמו הפרשה הקודמת והבאה, מתמקדת ביוסף, עת הושלך ו"נשלח" אל גלות כפויה במצרים. לאחר אין ספור תלאות, הוא מגיע למעמד של משנה למלך פרעה וזוכה למנוחה ולנחלה. לגדולתו הוא כמובן מגיע בזכות הכריזמה הרבה הנוטפת ממנו ובזכות יכולת פענוח החלומות הייחודית והבלעדית שלו.
במסגרת הפענוחים, הוא מפענח עבור פרעה את חידת חלום שבעת הפרות הרזות והשמנות. מעבר לפרשנות בדבר שנות השגשוג שילוו בשנות הבצורת השכונות, מספק יוסף גם פיתרון למחסור הצפוי במזון. הוא מייעץ למלך לאגור סחורות בעת הגאות על מנת להשתמש בהם בשנות השפל. הרי לכם כל חכמת ההתנהלות הכלכלית על רגל אחת. סטודנטים מלומדים משקיעים תואר שלם בהרווארד על מנת להגיע לתובנות האלו. כמובן, שרוב הכלכלנים ואנשי מקצוע בתחום הפיננסי, אינם מתנהלים על פי האמות הללו, אחרת המשבר העולמי שפרץ ב-2008 לא היה פורץ. טבע האדם הוא לסחוט את הלימון עד תום. אילו היו ראשי המערכות הפיננסיות והארגונים הכלכליים אוגרים בתבונה רזרבות בתקופת הגאות, הרי שבהגיע השפל הם היו ערוכים להתמודד עם הנפילה בשווקים. בפועל, כולם היו רודפי בצע שמינפו את עצמם לדעת. כמובן שהגיע השפל, ואז התברר כי רובם שחו ללא בגדי ים. בכל מסגרת לימודית שבאה להכין כישורי מסחר בשוק המניות, מלמדים כבר בשיעור הראשון לקחת בחשבון כי הסכום שאיתו נצא לדרך הינו הסכום שאותו אנו מוכנים להפסיד לחלוטין. בצורה כזו, תמיד תהיה באמתחתנו רזרבה לשעת צרה. בין אם אנו עוסקים במסחר יומי וקצר טווח ובין אם אנו משקיעים במניות לטווח בינוני וארוך, הרי שהכלל של לא לשים את כל הביצים בסל אחד תקף בכל הגזירות והתרחישים. לא בכדי מכנה המלך פרעה את יוסף נבון וחכם- בסדר הזה ולא חכם ונבון כפי שההיגיון מחייב. התנהלות פיננסית מאוזנת ומסחר נכון תמיד היו ולעולם יהיו מושתתים על שמירה איתנה ועיקשת על איזונים. כמו יוסף שידע לעמוד בפרץ הן מבחינה אישית בפני אשת פוטיפר והן בעצתו למלך, כך ראוי שגם אנחנו ובעיקר פרנסי כלכלתנו ישכילו לאגור "מזון" לעתות מצוקה גם בימים של גאות בכלכלה.
דודו רוז |
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#