מקפיאה את הבמיה
פוסטים פופולאריים
-
מילה מצחיקה
15/11/07 | 2852 צפיות
-
מיניות השיעמום
19/9/07 | 2009 צפיות
-
פייסקוק
2/1/08 | 2980 צפיות
-
בחינתי
8/10/07 | 1079 צפיות
-
אבא'לה
14/9/07 | 1208 צפיות
-
שיזוף בנזונה
6/11/07 | 2059 צפיות
פוסטים אחרונים
- שח-מת בשני מהלכים 5/2/09
- התשתא קולי, רחוקי שלי 1/11/08
- את מפתה 16/3/08
- אנחנו דור מכוכב 5/3/08
- יש לי משהו נורא עצוב בשיניים 29/2/08
- אני סחי בבית 2/2/08
התרגיל
עדיין לא השתחררתי מחגיגות יום ההולדת שלי. רגע, אני אנסח את זה אחרת: אני עדיין לא קולטת שאני בת שלושים וחמש. רבאק, זה חמש שנים מגיל ארבעים, ואם חמש השנים מגיל שלושים חלפו במהירות של שנתיים וארבעה חודשים, זה אומר שבעוד כמה חודשים הילדים הדמיוניים שלי יזרקו אותי לאיזה בית אבות ויפשפשו לי בעו"ש. פשוט לא ייאמן. רק לפני חצי שעה הייתי נערה קטנה ומנומשת עם מכנסיים קצרים וחולצה לבנה, והתגנבתי למגורי המתנדבים באישון לילה בתירוץ שיש לי שיעורים באנגלית. איך הזמן המחורבן הזה עף. אבל לא נורא, יש לי סטארט אפ: אני אציב עמוד באמצע הסלון, ועליו אשים שלט צהוב עם מספר, נניח, 55, ולידו אוסיף ספסל עם ריח של פיפי, ערס שבודק את כל הצלילים בטלפון שלו וזקנה שמשתעלת ממש חזק, ובכל פעם שארגיש שהזמן עובר מהר מדי, אני פשוט אתיישב שם. ככה אפשר להעביר את ארבעים הדקות הארוכות בעולם. מניסיון.
כולם אומרים לי שגיל שלושים וחמש זה ממש לא נורא. זו כבר בעיה. "ממש לא נורא" זה כמו לומר לאיזה מכוער שלמרות הזין הגדול שלו, הוא נורא נחמד. ואחר כך אומרים לי שאני אמורה להיות בשיא המיני של חיי. מה אני אגיד לכם, זה נכון. אני פשוט לא יכולה להתאפק. בשבועיים האחרונים אנסתי שלושה עובדים זרים ושימפזה. אני חושבת שזו קונספירציה, העניין הזה של "השיא המיני". זה לא שאנחנו פתאום כאלה חרמניות. פשוט אחרי 15 שנה של "אני לא אוהבת שיורדים לי", "אני לא מזדיינת בפגישה הראשונה" ו"אני מתביישת לעשות את זה באור", פשוט נמאס לנו. באמת, אם יצא לכם לשכב עם בת שלושים פלוס, בוודאי שמתם לב שהיא מזדיינת כמו מישהי שפשוט נשבר לה מהשטויות של עצמה. מיוזעת ומתנשפת היא צורחת "עוד! עוד!", כי כמה כבר אפשר למלמל "די, תפסיק" מיובש?
ואז אומרים לי שש לי עוד המון זמן להיכנס להיריון ושאני לא צריכה להיות מודאגת. גם זו בעיה, כי אני לא מודאגת. כל בחורה יכולה להיכנס להיריון בכל זמן נתון. היא צריכה רק ביוץ ודופק (חחח איזה חידוד היסטרי) וקדימה לדרך. יש לי שלל דרכים להיכנס להיריון, החל מגניבת זרע ועד קנייתו, משימוש כאם פודנקאית ועד כניסה להיריון בשביל הקטע וריצה לחדר ההפלות בשבוע העשירי, כי מיציתי. אבל מה לעשות, אין לי חשק לעשות ילד לבד. אפילו המשפט הזה בעייתי: "לעשות ילד לבד". מה, אני אמורה לאונן את הילד? אני רוצה גבר שיעשה לי חשק להפוך אותו לאבא, ולא ילד שיעשה לי חשק למצוא אבא בגלל שאין לי מספיק כסף למוצצים (חידוד היסטרי נמבר טו, טה דם).
הכי מצחיק שאני מתחילה להגיד את המשפטים הקבועים האלה, של הזקנים. קודם כל, אני לא מכירה אף אחד מהכוכבים האלה של בני הנוער. אננחל בוננזה, למשל. והו דה פאק איז שרי גבעתי? אני אפילו לא יודעת איך שני אלו נראים. ומייקל לואיס. זה נשמע כמו שם של קונדום. אז אני תופסת את עצמי אומרת "הנוער של היום, איזו מתירנות, איזה גועל נפש! ומה זה המוזיקה הדוחה שהם שומעים, איזה רעש!" בחיי. אני אשכרה אמרתי את זה. כמה קל לשכוח שפעם אמרו את זה עליי. וכמובן, אני לא חפה מהאוסקר של משפטי הזקנה: "אני הופכת להיות אמא שלי". איי, איי, איי. תיכף ומיד אסתפר קצר, אלבש בגדים עם המון-המון בד שמגיע עד לרצפה ואלך לפסטיבל מספרי סיפורים שלושים, ארבעים, חמישים פעמים. רק מה שבטוח, לא עשרים.
אל תטעו, לא הייתי חוזרת לגיל שלושים, וגם לא לעשרים. מה פתאום, הייתי כזו נעל. מאז ומתמיד הייתי ההפך מדוגמנית: רק השתבחתי עם השנים. חברים אומרים שאני לייט בלומר, ואני נוטה להסכים, כי זה תירוץ מצוין לכל מה שלא הספקתי לעשות. זוגיות, ילדים, השכלה - אפילו את הכתיבה גיליתי רק בגיל שלושים ואחת, ולגמרי בטעות. אבל לא נורא, כיף לי להזדקן. במילא אני לא מכירה את כל הכוכבים של הצעירים, אני לא מפסידה שום דבר. ואיך הם מתלבשים, ראיתם? והמוזיקה שלהם, אויש. פשוט זוועה. |
תגובות אחרונות
-
אופירבר יוסף
בתגובה על דה מרקט
-
singlelove
בתגובה על נס בקפה
-
הולך בגשם
בתגובה על שח-מת בשני מהלכים
-
הולך בהרים
בתגובה על סוכרזית פנויה בקפה נשוי
-
tamir yosef
בתגובה על מילון פלצנות תל-אביבית
-
יבוא אישי
בתגובה על דברים שחייבים לעשות לפחות פעם אחת
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
lets face it....
נהננו עד עכשיו (אני בכל מקרה) ועכשיו אנחנו מוצאות את עצמנו 35 ואומרות איך זה קרה כל כך מהר בלי שהספקנו להביא לפחות ילד אחד לעולם?
למרות שאמרו לי שכך יהיה לא האמנתי...
אני בעד לקחת את כל הדברים הנהדרים של הגיל שלנו ולהמשיך קדימה בגאווה ולא להתבאב אף לרגע...זה לא יעזור וזה סתם יהפוך עוד יום ליום מיותר ולא מאושר..
מזל טוב ילדה
יומולדת שמח :)
העציב אותי שאת הכתיבה גילית רק ב-31.. אבל גם הדהים.. אז זה "ממש לא נורא"
גדווול
פוסט מצחיק ומקסים!
There's a scene in the movie 'Leaving Las-Vegas' when Sara is in the Taxi and the taxi driver tell her: "… a beautiful girl like you – you can get any man you want!" ironic isn't it?
What can I say; I'm sure you'll be a great wife and a great mom. Just hang-in-there babe, I'm sending some one to pick you up and he'll probably be the happiest man that ever lived on this earth...
יש לי שיטה שפיתחתי, שיטה די מעפנה אבל לפחות אני מרגישה שאני עושה משהו:
אני החלטתי כבר מעכשיו שאני בת 40 (למרות שגילי הכרונולוגי כשלך).
ועכשיו כשאני משלימה עם ה 40, יש לי 5 שנים שלמות להינות מה - 40 שלי. חמש שנים. עד ל - 41
דבילי, אני יודעת.
הלו הלו מלכה!
איפה את מתרוצצת?
מה את כל כך מודאגת?
בתור אחד שחצה (רק בקצת)
את גילך ה"מופלג",
יש לי המון מה לומר לך.
אני לא עובד זר,
וגם לא שימפנזה.
כך שאין חשש של
אונס -
מקסימום
את יודעת...
תני צעקה בכיוון,
ואני מיד מגיע!
גם זקנה וגם מוכשרת!
אז הנה כל המשפטים מרוממי הרוח שאפשר לכתוב לך:
- את נראית פנטסטי יחסית לגילך.
- הייתי מחליפה איתך ברגע...מיטה לבד, חיי חופש...אמא תביאי לי...נו טוב...בעצם לא !
- 35 זה הגן חובה של הזקנים.
- את באמת נראית קצת חיוורת...דודה שלי נראתה ככה שנייה לפני...(לא משנה).
- העיקר שאת נהינת...מכל הנונסנס הזה.
- תראי ואם את נורא רוצה..אז תתפשרי, כן תתפשרי קצת...
טוב עכשיו קחי נשימה עמוקה, נכון שהחיים נראים יפה יותר עכשיו.
בקיצור מה רוצה להגיד....שאומרים לנו את כל הדברים המעצבנים האלו...נוצר אפקט ה"דווקא"....עכשיו דווקא...תכבשי ת'עולם או לפחות את ת"א. בהצלחה.
בעיטה בביציות.
את טובה.
תחזיקי מעמד שם,
גלי
אוטוטו יגיע הרגע שלא תזכרי על מה קוננת. שתשכחי שהנכדים הדימיוניים שלך (ברור) באו לבקר אותך ותעלבי בשם כל הסבתות על הנוער שהילדים הקלוקלים שלכם גידלו ואיך יצאו להם ילדים כאלו כשאת מיטב החינוך הענקת להם. את לא תזכרי שדימיינת אותם. אבל מה, תמיד תזכרי את ימי הפלמ"ח ( הדימיוניים לא פחות..).
ואני עקב לצד אגודלך.. אוטוטו.
את יפה מבריקה ומיוחדת.
אני מרשה לך להפסיק לספור. מע.....כשיו.
(BTW, בואי לבקר בבלוג שלי. כתבתי על זה משו בשבוע שעבר. בדיוק כמוך, רק עם קצת יותר משחקים מלודרמטיים מסביב.)
אין כמוך
,
פעם ראשונה שאני קורא משהו שלך, ולפני כן שאלתי את עצמי איך לעזאזאל הגעת לכ"כ הרבה כוכבים.
נפקחו עיני.
קבלי..
את מבריקה! (אין צורך לשפשף)
35 גיל נפלא לחשבון
נפש
בייציות
דופק
גברים
דברים
החמצות
תקוות
בתוך הזדהות גמורה ...
(ועברו עוד מעט שנתיים ... וכלום לא השתנה ..)
הרשי לי רק לברך אותך :
ליומולדת שמח !!! (אמיתי)
גם אפיתי לך עוגה ...
אז בבקשה תאספי פה את כל החיבוקים ...
עוד לא הגענו לשליש מהחיים .. (אם סופרים עד 120 )
וילדים בקרוב .. אמן .. אמן ... אמן ...
מזל טוב,
זה כבר קלישאה לומר שלא הגיל הכרונולוגי הוא העיקר אלא הגיל הפנימי והתחושה,אבל בשורה התחתונה אם את קמה בבוקר, כל האיברים במקום ושום דבר לא נשר בלילה זה כבר הישג
ברצינות,גיל 35 הוא גיל מדהים-שילוב של אנרגיות של אישה צעירה עם ניסיון ובשלות של מישהי שעשתה כבר כמה דברים בחיים. דרך אגב, גם גיל 40 הוא גיל מדהים אם יודעים להעריך את מה שיש.
לגבי עניין הילד- מנסיוני האישי, ילד זה ממש לא משחק או שעשועון.גם אם איני חי כעת עם אימו (שגם היא עדיין בת 35...) הילד נוצר מאהבה אמיתית וכך הוא גם גדל-ילד מתוק ואהוב. עצוב לראות,לעומתו, ילדים של אמהות חד הוריות שאבותיהם ניתקו עימם מגע בגלל הסכסוך עם האם או שיקולים כספיים.
מזל טוב והרבה הנאה מהמשך החיים.
זאב
מזל טוב יקירתי! כתבת מקסים ומשעשע. רק טוב!!
(אגב, התמונות בפליקר סוף!!!!!)
מז"ט מלכהל'ה. די לחפש שטויות כמו ילדים, בעל, אהבה, מוצצים. עזבי, מיותר לגמרי.
תיהני מכל מה שיש לך, ותמשיכי לכתוב. זה הכי חשוב.
דודה, גם אם באיחור - אז הנה: מזל טוב. כמי שעבר ממש לא מזמן את ציון הדרך המפואר 49 - אני יכול להגיד לך רק זאת: הכל אותו הדבר. שלושים, ארבעים ועוד מעט חמישים. הכל היינו הך. אז מה זה כבר בינינו 35, ממש כלום.
החדשות הטובות הן: את תרגישי אותו הדבר גם בעוד עשור;
החדשות הפחות מעודדות: זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאת משערת.
אבל זה טיפה פחות נורא ממה שזה נשמע.
ברכותיי
חבר (בן 41) אמר לי שהארבעים של היום זה השלושים של פעם. בל באותה נשימה סיפר שבמפגש עם חברים - פתאום לאחד יש כדור שהוא לוקח ליתר ביטחון, והאחר הולך למסג' פעם בחודש כי האורטופד המליץ, והשלישי כבר לא אוכל מתוק כי אסור לו..... בקיצור- אי אפשר לדעת מה מחכה לנו. העיקר שאנחנו מקטרים על הנוער של היום..... :))
אז רק שמרי לי מקום לידך בבית האבות - נעשה צחוקים...
וכמו שורדה אומרת:
תתחתני תעשי ילד ותתגרשי.
החיים אח"כ ניראים אחרת...אבל ממש אחרת!