טיילתי בקניון ופתאום הטבע קרא.

באופן טבעי מצאתי את השירותים הקרובים ותפסתי לעצמי תא.

בפנים חיכתה לי הפתעה.

שקית של רנואר ובתוכה ארוזה יפה מתנה.

______

תוך שניות התיישבו לי על הכתפיים מלאך וגם שטן.

______

מלאך: ברור לך שמישהו שכח כאן את השקית, נכון?

אני: ברור....

מלאך: ומה את מתכוונת לעשות בעניין?

אני: לקחת אותה למחלקת אבידות של הקניון

שטן: מה מחלקת אבידות עכשיו? היקום נתן לך מתנה, תהני ממנה

אני: אבל אם אני אסתובב איתה בקניון ומי שאיבד יראה אותה אצלי? אני ארגיש רע

שטן: אף אחד לא יראה. תוציאי את זה מהאריזה ושימי בתיק

מלאך: אני לא מאמינה שעברת לשלב תיכנון הפשע

אני: אבל אם אני אקח את החבילה למחלקת אבידות ומי שאיבד יחזור לחפש כאן?

מלאך: אם את היית זו שאיבדה, מה היית רוצה שהמוצא יעשה עם המתנה שלך?

אני: שישאיר אותה כאן. רב הסיכויים שהייתי חוזרת לחפש כאן

שטן: את מבזבזת זמן. קחי ולכי

אני: אני אפילו לא יודעת מה יש בפנים

שטן:אוי טירונית, זה לא משנה, מה שזה לא יהיה, תמצאי מה לעשות עם זה

אני: ואם מחכה לי בחוץ חיים הכט עם מצלמות?! אני ממש לא אצא צדיקה

_______

יצאתי, בחוץ חיכתה בחורה נחמדה עם שקיות של רנואר.

אמרתי לה שהתלבטתי אם לקחת את השקית למחלקת אבידות או להשאיר אותה כאן.

"איזה מזל שזאת היית את ולא מישהו אחר", היא אמרה.

_______

רציתי לשחק אותה הירואית ולהגיד לה שכל אחד היה עושה את זה,

אבל שתקתי כי הייתי נבוכה מהמחשבות הזדוניות שעברו לי בראש רק לפני דקה.

חייכתי ונתתי לה ליהנות מהספק שעשיתי מעשה טוב.