ירושלים. היום השלישי לשריפה הגדולה בכרמל. אני עוצר לקנות סיגריות. זה כל כך מרגיע סיגריה אחת פעם בכמה זמן עם קפה קטן... עוד אני סופר מטבעות, נכנס בסערה בחור צעיר לפיצוציה. "זה נכון... זה נכון" הוא צועק למוכר, איש עבה עם פרצוף עגלגל. "בטוח?" שואל העגלגל, ואני שואל את עצמי מה כבר נכון, מה יכול להיות נכון. "בראשית פרק אחד, לא זוכר. נדמה לי.. לא זוכר", אומר הצעיר, איש לא מגולח ובלי כיפה. "אבל כתוב ממש שתרד אש מהשמיים". "מה אתה אומר" משיב לו העגול, בפנים משתאות. "מדהים". הנה לכם. עזבו כבאיות וועדות חקירה, עזבו מפקדי משטרה וקורסים. הכל משמיים. ככה כתוב. "בחיי". אומר הצעיר, עוקף אותי בתור, לוקח מה שלוקח ויוצא עליז ושמח מהחנות. הכל כתוב, נשבע לכם. |