0

(לבעלי לב חלש ודבש)

20 תגובות   יום שני, 6/12/10, 22:50

רוצה להמריא אבל אתה דורך לי על היבלת שאתה --------------- תנקה אותי בלשון שלך. תלכלכך אותי בזרע. תנקה אותי בזרע. תלכלך אותי בלשון שלך (שיעור לשון. שימור שפה) -----------  אחרי שאישי הולך בבוקר (בין הזמן ההוא לזמן הזה) אני עוברת כרית (ל-ש-לו) בגלל החום ובגלל הריח ובגלל שהיא יותר קשה. מה שמייצב וממנף אותי בנחת באופן חסר הגיון (עוגנים לשעת בוקר) עונג לא מגונה --------------- אם אני מסתכלת פנימה אני יכולה לראות עושר לא-סחיר לא-ספיר לא-עביר. אבל לפעמים אני לא מצליחה המבט נבלע בתוך עצמו ויוצא מהצד השני שלי כאילו הייתי שקופה לי. שבורית זכוכה --------------  בכל רגע של כתיבה יש כנראה הצטלבות של ניסיון, זיכרון ודימיון* --------------- באה חברה (מהתבור) עם ילד (טבורי) הלכנו לקנות דגים הוא רצה דג אפור וחיכה להאכיל (רצה באצבעות. ולטעום) שניים טלסקופיים וארבעה של משאלות. ועכשיו, הישרדות -------------- ארבעים ושישה שמשים שאתה זוכר? וזה כבר חנוכה וגבריאל נתקע בפקק ואני מחכה בשדות (ושדים. ורוחות) ----------------- הת-אור-ררתי היום רעש של מים נכנס בחלומות שמתגשמים ל-ב-סוף. עכשיו מתחילה התחלה הררית חדשה -------------- ורק אצל אלה שהובאו-יובאו-יבואו אל מנוחות (עולמות) השארים לא נינוחים (לעולם) לא מנוחה אחת שלמה. ואין ירוק חדש שייצא וי-ציץ שם. רק חול. וערימה לא מקוטלגת עדיין של זיכרונות. ואחר כך שיש ודמעות

 

------------------

 

''

 

------------------

 

אנחנו עכשיו לגמרי לבד

רק הציפורים הכחולות שומעות

את ניצחון גדילתי

ואת הראיות שנולדו בגופי

בלילות הקרים האלה

 

לא לימדו אותי להתעורר

ואני כל כך רוצה

ועכשיו זה חורף

חסרת יכולת להזהיר את עצמי

אני מנהלת משא ומתן

על הרכב הדמדומים. עם מי?

 

והרי אתן ציפורים וכחולות עד כאב

לא זקוקות להיתר כדי לחיות על סף ההכרה

כה סמוך לשורשי השיער

האם אורשה להרגיש?

 

(י. דריגס)

----------------------

רציתי לפתוח דלתות (כמו כנפיים לצדדים) למשוך מטה ווילונות (גם אמרו וויל-אות) שתראה אותי ישר בלי עשן בלי אש רק עיניים אבל הרו-אח העיפה את הכל --------------- מצאתי את עצמי על המדרכה. מלוח המודעות הביטו אליי מילים חיוורות. נזכרתי בשירי הילדות על: "אזדרכת שולחת אצבעות בוהרות אל קרני שמש פצועות"                והקאתי* -------------- מי מודד את מעשי היחיד שבינו לבינו. כשאדם עושה לעצמו את הרע שבחזיונות, אפילו קונו לא מתערב

 

---------------------

את יכולה אשה ל

זיין אותו ב

תחת שלך. הן אפ

שר. אחרי שהוא ילקק לך ה

קלה. הוא על ה

גב. את על ה

גל. את על ה

תנועה. את על ה

מקצב.

תנועה מחליקה פני

מה. לא לפ

צוע. להפציע

לאט. כך הוא, את והוא

וגם את

גם מ

מעל. גם מל

מטה. ורק מתי  ש

הקצף קרוב

ל

כלותכם

תתמקמו

תתעקמו

מחדש.

ותגמור לה בקוס עכ

שיו. כי ככה היא רוצה.

עכשיו.

ותעשה לה מקום

ותעשי לו גם את

מקום למנוחה אחת. ה

פוגה קטנה.

-----------------

פעם אחת חלמתי בבית קפה. זקנה ייקית התיישבה ליד השולחן ואמרה: אתה רומנטיקון ותחלום ככה כל החיים המחורבנים שלך. על הכיפאק אמרתי ושפכתי לה וודקה בשיער.*

---------------

ואת, שתי עכשיו. שתי. וערב רב ------------- בא אלייך ערב אור של יום אפור מואר במים כמו שהזמנת בלב כשלא רשמת להיום כלום ביומן. שתי, אם כך. מילים זה סתם

 

----------------

 

''

 

----------------

 

ואת זה לאכול בנחת וברווחה. בהטעמה נכונה. בכוונה רבה. כמו בסדר הפסח, בהסבה.

 

http://www.youtube.com/watch?v=VUEuK35xf4k

 

(*ע. פלד)

דרג את התוכן: