יש פה המון געגועים בפוסט הזה....

לא כתבתי זמן מה אז התעגעתי למי שקורא אותי, לתגובות שלכם, ולעולם היקר של not just a pretty face אבל לא על זה באתי לדבר.

במשך השנה האחרונה כתבתי הרבה על ג'ני, מהרגע שבו התחלתי להתמודד עם זה שאולי היא כבר לא תהיה, ועד שהיא באמת כבר לא הייתה איתי...ועוד ועוד ועוד.

היו לי שבועיים של סיוטים, סיוטים ויזואליים כלכך ומפחידים כמו סרט אימה סוג ז', שאולי צריך להביא את החליפה הלבנה. לא רציתי להודות בזה אבל זה קצת השפיע עליי, חוץ מהלילות חסרי שינה, הקימה באמצע הלילה לשטוף פנים כדי להפנים שהסיוטים האלה הם רק חלומות, אבל זה עשה אותי ממש הפכפכה, בעמדת מגננה, ושאני תחת התקפה אני מרגישה שאני צריכה להחזיר, ומצאתי את עצמי יוצאת על אנשים לא אחת ולא פעמיים.

הייתה לי כלבה. מהממת, חכמה, טובת לב, מקסימה, מקשיבה, מחייכת.

היא הייתה הכלבה הכי טובה בעולם. היא הייתה.

היא איננה.

אני מנגנת את התקליט הזה בראש שלי בריפיט כבר חודשים, ובכל זאת מסרבת לשחרר,

כאילו שאם אשחרר כבר לא תהיה לה משמעות.

הריקנות אוכלת אותי, הבדידות אוכלת אותי. וזו לא בדידות כזו כי אין איזה מישהו מסויים כי זה לא זה, וזו לא בדידות כזו שאין עם מי לצאת לשתות, כי יש. זו בדידות כי במשך כלכך הרבה זמן היה לי למי לחזור, והיא הייתה תמיד מחייכת. והיא כבר לא שם.

היא כנראה מצאה כבר את אבא שלי שם, והם נהנים להם שם באקלים קצת יותר סביר מהבצורת שלנו.

היו שאמרו לי שאולי עדיף שאפסיק להתעסק עם כלבים כל הזמן שזה רק עושה לי רע,

אז תאמינו לי, שההיפך הוא הנכון. ההתנדבות בכלבייה (בקיבוץ גליל ים) היא הדבר שעושה לי הכי טוב בעולם. הכלבים שם חיים בכלובים, מוציאים אותם לטיול רק אחת לשבוע, תארו לעצמכם מה נאגר בכלובים במשך שבוע.. ויש שם כלבים שמעבירים שם את כל החיים שלהם. זה שובר את הלב כל פעם שצריך להחזיר אותם לכלובים, אבל הטיולים והאהבה שהם נותנים, הם מחבקים אותך וכאילו מבקשים "רק תקחו אותי מפה", הידיעה שמה שאני יכולה לעשות בעולם הכלכך לא מתוקן הזה זה רק להעניק את האהבה שאני יכולה והם מחזירים אותה, היא מנחמת, ולראות את כל אלה שמתנדבים איתי זו הוכחה שעם כל האסונות וכל המושחתים .. עדיין נשאר משהו טוב בעולם.

הכלביה זה טיפול בכלבים אבל זה גם טיפול בבע"ח בשבילי, אני ממש מחכה לימי שבת, ויש לי איזה כלב שם שאני מאוהבת שאני מחכה לעבור דירה כבר שאוכל לקחת אותו אליי

ואולי אאמין גם שג'ני שמחה שעוד כלב יקבל חיים קצת יותר טובים.

הייתה לי כלבה, ואני מתגעגעת אליה מאוד.

והפוסטים הבאים יהיו קצת פחות מושיים אבל איפה אני אתפרק אם לא פה....

והשיר הזה.. הוא גם מתקופה שאני מתגעגעת אליה...