אומנם לא נולדתי פה, אבל זוהי ארצי את רוב שנותי העברתי פה, ברחובות העיריים ובשבילים הכפרייים בהתחלה בקיבוץ, בצפון שפעם היה ירוק וחי אחר כך בערים רבות במדינה הקטנה הזו שריפה שכילתה דונמים בכמות כל כך גדולה, בלעה מרחבים, חיות וצמחים שריפה שהותירו שלדים מפוייחים וריח של מוות וסוף של תקופה הטבע איתן וחזק והוא יכול לה, אבל קודם יתכלה ואז יוכל קודם ימות ואז יחייה, קשה אחר נוף חדש יקרה בה, במציאות הצפונית הזו עצוב שמח עצוב |