ביום שישי האחרון, שעתיים לפני כניסת השבת, עמד שר הפנים, אלי ישי על המרפסת באוניברסיטה בחיפה, שם פעל החפ"ק ממנו ניתנו ההוראות וההנחיות בכל הקשור לכיבוי השריפות. ישי הגיע למקום דקות ספורות לפני בואם של ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, נשיא המדינה שמעון פרס, ועוד שורה של שרים בהם יצחק אהרונוביץ וגלעד ארדן.

מעל המרפסת חגו מטוסי הכיבוי, מותירים שובלים כתומים של חומר כימי למניעת שריפות. ישי הפנה מבטו הצידה, וקרא לראש נציב הכבאות, רב טפסר, שמעון רומח לעמוד לצידו. הוא ידע היטב מדוע.

רומח הוא הסניגור הראשי של ישי בימים אלו. הוא זה שמספר לכל מי שרק מוכן לשמוע, עד כמה ישי ניסה לסייע לשירותי הכבאות בכל דרך תקציבית ובכל הסיוע הנדרש. רומח יכול להעיד גם על הסיוע והמעורבות האישית של שר הפנים בארוע הנוכחי, לא פחות מראש הממשלה נתניהו, שדאג להצטלם היטב בכל נקודה אפשרית בזירה, וכאשר הודה לכל מי שפעל, סייע ועזר במלאכת כיבוי האש, שכח (כאילו בלי כוונה) להזכיר את שר הפנים.

ישי ידע היטב את מה שמחכה לו. בשיחה שקיימנו עימו בחפ"ק באוניברסיטה, רגע לפני שחזר לירושלים לפני שבת, אמר: "אני כבר רואה את ההסתה, ואת הניסיון לקשור בין האינטרסים החרדים השונים, לכשל שהתגלה כאן". רק קודם שמע בתקשורת את אחד ממפקדי המשטרה לשעבר, אליק רון, מגנה אותו בחריפות, וקושר בין הדברים.

"אני מודע לכל מה שעומד לקרות", אמר לנו, רץ לרכב, הפליג לירושלים, והתייצב שעה וחצי לאחר צאת השבת שוב בחפ"ק, כדי לשמוע את התקשורת "דואגת" ומקשה: מדוע שר הפנים לא נשאר בשבת בחיפה. "וכי מה היה עוזר אילו הייתי נשאר", הוא אומר.

"הציוד מתאים למוזיאון"

אי אפשר שלא להזדהות עם אלי ישי בימים אלו, ואין לכך שום קשר לשום דבר אחר מסביב. השריפה בחיפה והאסון הגדול בכרמל, מובילים אנשים רבים לחפש את האשם המרכזי, ולתלות בו את כל המחדל שהתגלה במערך שירותי הכבאות. ההנחה של מותחי הביקורת היא, שלמחדל בסדר גודל שכזה, חייב להיות "אבא", אותו אפשר להאשים, להעניש ולפטר.

לתקשורת קל לראות באלי ישי את האחראי לכל מה שקרה, עקב היותו שר הפנים, כיון שמשרדו מופקד על שירותי הכבאות בישראל. אולם הביקורת אינה הוגנת. השר ישי אינו הכתובת.

כל מי שמכיר את שירותי הכבאות, יודע כי מדובר במחדל מתמשך ובחוסר תפקוד של ממשלות רבות, שנתנו לשירותי הכיבוי להתנוון בציוד המיושן שלהם. "אנחנו לא צריכים להקים מוזיאון כיבוי", אומרים שוב ושוב ראשי מערכת הכיבוי בעת הדיונים המקצועיים שהם מקיימים. "אפשר להקים את המוזיאון עם הציוד הנוכחי שיש לנו".

המצב הזה היה ידוע לשרים, לחברי הכנסת, לראשי הערים, נציגי הרשויות המקומיות, לתקשורת ואפילו לציבור. רבים התבדחו על הציוד המיושן של הכבאים, אבל אף אחד לא עשה דבר. גם האוצר ידע היטב על המציאות בשטח, וכן ראשי הממשלות שהנושא הובא לפתחם - פרס, רבין, נתניהו, ברק, שרון ואולמרט. אולם כל אחד העדיף לטמון את הראש בחול, ולקוות שבמשמרת שלו, לא יקרה האסון ממנו חששו כולם.

כולם עזבו את השטח

לאחר שארע האסון, מתעוררים כולם וקוראים לבדיקת העניין, אם על ידי הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית או כל ועדה אחרת. מבקר המדינה עומד לפרסם דו"ח משלו, וכולם מתעוררים. את הבוץ מעדיפים להטיח בפניו של שר הפנים.

"קל להם לתלות בי את האשם", אמר לנו אתמול, אלי ישי. "יש בידי את כל המסמכים שאני אכן התרעתי על כך כל הזמן". אולם התקשורת וכמוה עוד פוליטיקאים, ובהם שרים וחכי"ם מתעלמים מכל העובדות. כשם שבעבר לא התייחסו למסמכים שהציג בפניהם ישי, לפיהם יש להגדיל את התקציב לשירותי הכבאות, כך הם מתעלמים גם עתה מהמסמכים הללו.

חלק מהפוליטיקאים ובהם פרשנים בכירים, סונטים בשר הפנים ואומרים, כי אם הוא היה נלחם לטובת הגדלת הסיוע לכבאים, כפי שהוא נלחם למען האינטרסים הקרובים למפלגתו, היו לכך תוצאות טובות יותר.

"ברור שהם מנגחים אותי על רקע זה", אומר לנו ישי. "וכי אני יכול לחייב בכח את האוצר להגדיל את התקציבים. הרי התרעתי, צעקתי, כתבתי מכתבים, העליתי את הנושא שוב ושוב בכל פורום אפשרי. מה אפשר לעשות יותר".

אתמול, יום לאחר שהשריפה כובתה, התקפלו כל הפוליטיקאים מהשטח. התקשורת גם היא עזבה, ולכן לפוליטיקאים כבר לא היה מה לעשות במקום. את שר הפנים פגשנו בצפון. "יצאתי לדרך לפני שהאיר הבוקר, התפללתי בנץ בזכרון יעקב והגעתי לשטח. ראש עירית טירת הכרמל אמר: 'כולם הלכו. והנה שר הפנים מגיע ולא שולח שליחים'", מספר אלי ישי. "אנו מטפלים באמת בבעיות, ולא חולפים ועוזבים בהתאם לתקשורת, שממשיכה להסית נגדי ולעשות לי לינץ' ציבורי".

"כל שר גוזר קופון"

"שלחתי מכתבים לנתניהו כל הזמן", ממשיך ישי וסוקר את פעילותו. "יש מסמכים שמראים על כך. התרעתי. הייתי היחיד שקרא בקבינט ביום שישי האחרון להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לא היה אף שר שקרא לעשות זאת מלבדי. זה רק מראה שאני לא חושש מחקירה. יש בידי את כל המסמכים".

"אני לא רוצה לריב עם האוצר, אבל כולם יודעים שצעקתי וקראתי להעביר כספים לכבאות . אפשר לשאול את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי. יש בידו את המסמכים על כך. הוא אמר את זה בקולו בתקשורת, ולמרות שכולם יצאו נגדי, הוא אמר את האמת, שאני היחיד שהתרעתי וצעקתי. מה אני יכול, לפרוץ ולקחת כסף בכוח", ממשיך ישי ומספר.

בסיבתו של שר הפנים משוכנעים, כי אם לא אסון האוטובוס בו קיפדו את חייהם 42 אנשים, לא היתה קמה זעקה גדולה ומרה. השריפה היתה אמנם קשה, אבל נתניהו ועימו כל הצמרת הפוליטית, כלל לא היו מגיעים לשטח. "למה לא מאשימים את המשטרה בכך שנתנה לאוטובוס להכנס למוקד השריפה", שואלים בסביבתו של ישי. "אם לא היה ניספים כל כך הרבה אנשים באסון הזה, איש לא היה מדבר על המחדל בשירותי הכבאות, אלא שוב היו מטייחים ועוברים הלאה".

ואכן במערכת הפוליטית יודעים, שכל שר אוהב לגזור סרטים, גם אם מדובר בפרויקט שהתחיל השר הקודם. הדבר בולט בעיקר במשרד התחבורה. שר אחד מתחיל בפרויקט, והשר הבא אחריו גוזר את הסרט ועימו את הקופונים של הצילומים, דברי השבח והתהילה.

השר החדש אינו מזכיר את קודמו בתפקיד, מחשש שמא הזרקורים יוסטו מעט ממנו. הוא ורק הוא אחראי לפרויקט. לא כך כאשר מדובר במחדלים. או אז מאשים השר באופן מיידי את מי שכיהן לפניו במשרד. "הוא זה שאשם ולא אני", טוען השר.

הכדור התגלגל משר לשר

גם בפרשה הנוכחית, של אי תקצוב הולם לשירותי הכבאות, מאשימים שרי הפנים כל אחד את קודמו. איש לא רוצה ליטול אחריות. אבל נראה שהפעם שר הפנים הנוכחי, אכן צודק. מדובר כאמור במחדל מתמשך. ישי התריע והתריע, אבל איש לא שמע ואיש לא התייחס.

שרי הפנים לדורותיהם אכן טוענים שביצעו רפורמות נרחבות במערך הכבאות. לטענתם, הם פעלו להעברתו תחת סמכות המשרד לביטחון הפנים. העובדות מעט שונות. ב-2001, החליטה ממשלת שרון לבטל את מערך הכיבוי האווירי. מפקד חיה"א דאז, דן חלוץ, דרש לפטור את מסוקי היסעור מהכיבוי האוירי.

בין אלו שהצביעו בעד, היתה גם השרה דאז לבני. שר הפנים דאז, אלי ישי התנגד וביקש שלא לבטל את מערך הכיבוי האווירי, כל עוד אין חלופת ביצוע בשטח. אולם התנגדותו לא השפיעה על החלטת הממשלה, והסיוע האוירי באמצעות מסוקי היסעור בוטל.

גם ממשלת אולמרט ידעה על המצב הקשה של מכבי האש אך לא עשתה דבר. ראיה לכך ניתן לראות בשאילתה שהגיש ח"כ ישראל חסון, מיד לאחר פירסום דו"ח מבקר המדינה על תפקוד העורף במלחמת לבנון השנייה. חסון שאל את שר הפנים דאז מאיר שטרית, מה נעשה כדי לשפר את יכולת מערך ארגוני החירום. שטרית ענה: "משרד הפנים רואה את סוגיית המבנה הארגוני של מערך הכבאות כבעייתו הגדולה ביותר".

שטרית הוסיף אז, כי משרד הפנים מודע למחסור הגדול בציוד, רכבי כיבוי ועוד. אולם האוצר אינו מעמיד את התקציבים הנדרשים להשלמת הפער. כמו כן הודה כי קיים מחסור בכ-600 כבאים. גם שר הפנים לשעבר, חיים רמון, טען גם הוא שפעל כדי לפתור את הבעיות במערך הכבאות.

מה קרה מאז? כלום. הכל הפך להיסטוריה. עכשיו מאשימים את ישי. האשם נמצא, הצביעות חוגגת. השריפה כובתה, אבל אפילו המטוס הגדול, ה"סופרטנקר", אינו יכול לכבות את אש ההסתה, המופנית כהרגלה לנושאים החרדיים...

------------------

במסגרת: צעדי החירום של הממשלה

באוצר כבר מיהרו להודיע כי שיקום נזקי השריפה ימומן באמצעות קיצוץ רוחבי נוסף בכל משרדי הממשלה. ההערכה היא כי לא יהיה מנוס מקיצוץ של 1.2 מיליארד שקל בתקציב הדו-שנתי. להלן צעדי החירום עליהם הכריזה הממשלה בישיבתה ביום ראשון בטירת הכרמל.

*  סיוע ראשוני של 60 מיליון שקל

*  תושבים שבתיהם נשרפו ישוכנו בקראוונים

*  גיבוש תוכנית מקיפה לחי ולצומח

* חברת ביטוח ממשלתית תפצה את נפגעי השריפה שלא היו מבוטחים

* הקמת צוות סיוע מיידי לצרכי הרשויות המקומיות והמפונים

----------------------

במסגרת: הפוליטיקה והסקרים שאחרי השריפה בכרמל

כלי התקשורת טפטפו וטפטפו ו-39% מהציבור קנו, והם חושבים כי שר הפנים אלי ישי אשם במחדל שירותי הכבאות. 48% סבורים שלקחי מלחמת לבנון לא הופקו, 43% חוששים יותר מהשלכות מלחמה אפשרית עם איראן, ורק נתניהו והליכוד מתחזקים וצוברים מנדטים.

בסקר שערך "מאגר מוחות" מתברר כי קיימת עלייה בתמיכה בבנימין נתניהו ובליכוד בעקבות השריפה בכרמל. על פי הסקר, לו הבחירות היו נערכות היום, היה הליכוד בראשות נתניהו זוכה ב-32 מנדטים, עליה של חמישה מנדטים לעומת הבחירות הקודמות. הציבור מרוצה מתפקודו של נתניהו במשבר השריפה. מתברר איפוא כי מתקפת יחסי הציבור שלו בימים האחרונים השיגה את מטרתה.

בסקר מתברר כי הפניית האצבע המאשימה של התקשורת לעברו של שר הפנים, באה לידי ביטוי גם בהיחלשותה מפלגתו. ש"ס יורדת מ-11 מנדטים ל-9. "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מקבלת על פי הסקר 18 מנדטים, עליה של 3 מנדטים, קדימה נחלשת וזוכה רק ל-26 מנדטים, ירידה של 2 מנדטים. מפלגת העבודה ממשיכה לקרוס ומקבלת 8 מנדטים בלבד, ירידה של 5 מנדטים

בליכוד לא הסתירו את שביעות רצונם מתוצאות הסקר ואמרו כי הדבר מוכיח שהציבור מוקיר את התנהלותו של ראש המשלה בזמן האסון. רועי לחמנוביץ', דוברו של שר הפנים, אלי ישי, אמר כי "אם 100% מאמצעי התקשורת במדינת ישראל מצליחים להשפיע רק על 40% מהציבור, זה אומר ש-60% מהציבור סוברים שהשר ישי אינו אשם, וככל שיחלוף הזמן נתון זה רק ילך ויגבר".