שלום לכם חבריי היקרים, אחרי העדרות ממושכת אני חוזרת היום להפעיל את כרטיסי באתר. לצערי, אני חוזרת אחרי שבוע סוער וקשה הן מבחינה לאומית והן מבחינה אישית. בעברי, שירתתי כקצינה בשירות בתי הסוהר, ואת הקצינים שאיבדו את חייהם באוטובוס האש בכרמל הכרתי באופן אישי, כמו גם את הקצינים שניצלו מן התופת. את הפוסט הראשון עם חזרתי לאתר, החלטתי להקדיש לזכרה של פאבי בוהדנה. בחרתי לספר רק מעט על פאבי... פרטים קטנים שהתקשורת משום מה לא ידעה לספר כשסקרה את מותה של סג"ד פביולה בוהדנה. פאבי שירתה איתי שנים רבות בבית הסוהר נוה תרצה, שם היא שימשה כקצינת הביטחון של הכלא. תפקידה זה של פאבי הקנה לה אופי ומראה של בחורה "קשוחה" האמונה על הסדר והמשמעת של האסירות בבית הכלא, על הבטחון, על הוצאה לפועל של סדר היום ועל התמודדות עם כל הבעיות החריגות המאפיינות כלא... בעיות קשות שהפכו חלק בלתי נפרד משגרת היום והחיים בכלא. בדרכה המיוחדת, בחוש ההומור וברגישות האינסופית שלה... ידעה פאבי לבצע משך שנים לא מעטות את התפקיד הקשה הזה, תוך התחשבות מלאה באוכלוסיית הנשים בכלא, על כל המשתמע מכך. מקצועיותה של פאבי ושמה הטוב הלכו לפניה, ולא בכדי היא מצאה עצמה בבוא הזמן כמי שתפקידה לעצב את דמותם של הסוהרים והקצינים בשב"ס. העבודה במחיצתה של פאבי היתה אינטנסיבית מטבע הדברים, ומתוך הלחץ האינסופי הזה נרקמו בין בעלי התפקידים יחסים אישיים וקרובים, הומור והווי שזכרונותיהם מלווים אותי ואת חברותיי עד היום. לצד כל הנראה לעין, הכירו רק מעטים את סיפור חייה של פאבי, שמעולם לא נשמע ישירות מפיה, ומעולם לא שימש לה כלי להקל על עצמה בביצוע תפקידה. פאבי התייתמה מהוריה בגיל צעיר מאוד, וכבר בהיותה נערה גידלה לבדה את אחותה שהינה בעלת צרכים מיוחדים. הקשר בין שתי האחיות היה קרוב ביותר. פאבי פירנסה את אחותה ודאגה לכל צרכיה. פאבי היתה הדמות היחידה והעיקרית בחיי אחותה, ועל אף העבודה הקשה והתובענית, מעולם לא עלה על דעתה להסיר את נטל הטיפול באחות. היום, עם קרות האסון, איבדה האחות את עמוד השדרה של חייה. עם הזמן... הפכה פאבי אם לילדיה שלה... אם יחידנית המתמודדת בין היתר גם עם ילד בעל צרכים מיוחדים. הקשיים האלה שליוו את חייה, פרק אחר פרק, לא הרפו את ידה. אף אחד לא שמע אותה מעולם בוכה או מתלוננת על הקשיים איתם התמודדה בחייה האישיים. כוחותיה האדירים שימשו לה בכל עת, בכל תפקיד ובכל מצב. היא היתה מודל לחיקוי, דוגמא ומופת. דמות אהובה ומיוחדת. לא בכדי... השתתפו בהלווייתה לצד סוהרות, גם אסירות לשעבר מנוה תרצה. פאבי היא לא דמות שמפספסים... בחייה כמו במותה. אני למדתי ממנה הרבה מאוד ולמעשה חייבת לה את מקצועיותי. זו דרכי להודות לה, ולהתחיל לעכל את הידיעה כי היא לא תהיה איתנו יותר. |
תגובות (52)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יהי זכרה ברוך
אני משתדלת לא לחשוב עלייה כעל מתה שלא תשוב אלא כעל נעדרת שכשהמשיח יבוא בעזרת ה' היא תרגיש בטוחה ותחזור!!!
ומה שמחזק את התחושה כי מחדל כזה לא יכול לעבור בלי שאף אחד ישלם את המחיר!
משתתפת בצערך על אובדנה...
יהי זכרה ברוך
חיבוק גדול
וברוך שובך
אני
ולך יקרה חיבוק גדול
והשתתתפות בצערך
אסתר
פוסט חשוב ומרגש. יהה זכרה ברוך.
יהי זכרה ברוך!
יהי זכרה ברוך!
... ולהבדיל, ברוך שובך.
עצוב......
יהי זיכרה ברוך
אובדן כואב .
דבריך החמים מלווים את פאבי למנוחתה.
יהי זכרה ברוך!
תודה על ההספד. יהי זכרה ברוך ! לעד תישאר גיבורה בלבבנו.מה יהא על האחות ועל ילדיה אם היא הייתה עמוד השדרה שלה?
רעות יקרה, תודה שהבאת. *
גיבורה
יהי זכרה ברוך...
סיפור מצמרר ונוגע ללב.
תודה שהבאת יקירה..
בוקר טוב ובשורות טובות.
יהי זכרה ברוך.
יהיה זכרה, כמו גם זכרם של כל הנספים, ברוך.
של פאבי בוהדנה.
ללא ספק אשת חיל .
יהי זכרה ברוך.
תודה רעות ושמחה שחזרת..
חיבוק.
תודה לך יקירה, על ששיתפת אותי בסיפור כל כך אנושי ומצמרר..
יהי זכרה ברוך.. ומה תעשנה אותן נפשות אבודות שהיא דאגה להן כל חייה<???
ולך יקרה.. ברון שובך לחיק "המשפחה" המורחבת שלנו ושתמיד תהיה עמנו פה לטוב...
סיפור מצמרר
יהיא זכרה ברוך
יהי זכרה וזכר הנספים איתנו לעד.
יהי זכרה ברוך
ולך תודה שסיפרת.....
סיפור כואב.
תודה שהבאת והארת את חייה.
כואב כואב. אדם שהיה הכל בשביל אחרים ובן רגע איננו, משאיר כל כך הרבה כאב אחריו.
מתאורך עולה אישה גיבורה, מכילה, מתמודדת באומץ עם קשיי החיים. אני מקווה שאת האהבה והעוצמה הזאת היא הנחילה גם לנשארים אחריה, להם מחכה התמודדות כל כך קשה וכואבת.
יהי זיכרה ברוך.
שלום לך,
פוסט של נשמה.
מאוד נוגע.
משתתף בצערך.
יהי זכרם כולם ברוך.
כואב ומצער.
שנדע ימים יפים יותר.
ברוכה השבה לקפה
מצער לקרוא ואפילו כואב
אני מניחה שבגלל ההכרות האישית שלך שנבעה
מכך שעבדת איתם במשותף הענקה לך כאב רב
הם היוו חלק ממך וקוראים ומבינים זאת בין השורות
כואב מאוד לשמוע
ומשתתפת בצער המשפחות ובצערך על הכאב שלך
שילחי זאת כמכתב למערכת ל"הארץ", "ידיעות" וגם ל"ישראל-היום".
שם, בטוח שיפורסם.
מרק.