על פי ויקיפידיה משמעות המילה פרופורציה הינה יחס בין מספרים. בדגל ישראל למשל היחס הרשמי בין האורך לרוחב הוא 8:11 (ואם זה בויקיפדיה כנראה שמדובר במדע מדויק ).

מכירים את זה שאתם לא מרוצים מהעבודה שלכם ולא מצליחים להתקבל למשרת החלומות?

חיי האהבה שלכם בקרשים ואתם בגיל שהחברה מתחילה ללחוץ עם שאלות.

מכירים את זה שאתם מגיעים הביתה, נמרחים מול הטלוויזיה ומרגישים שאין לכם חיים?

הכלבה של השותף שלכם נובחת עד 3 לפנות בוקר ולא נותנת לכם לעצום עין.

מכירים את זה שאתם מחכים שמשהו ישתנה ותקבלו חדשות טובות אבל זה לא קורה כבר זמן מה?

ואז אתם לוקחים את כל הצרות שלכם, מכניסים אותם לסיר אחד ומתחילים לבחוש, מכירים?

אוי כמה שאני אומללה, אוי כמה שהחיים קשים ואוי מתי כבר יהיה טוב?

טוב אז אני מכירה. מכירה מקרוב.

קל לשקוע בדיכאון וברחמים עצמיים, ללבוש טרנינג דוחה ולבהות במסך עם קופסת גלידה משמינה. אנחנו לא נהנים להיות במקום הזה אבל אין אחד שלא היה שם בשלב כלשהו במהלך חייו.

ואז מגיעה לה השריפה בכרמל ותופסת את כל הסופ"ש שלנו. מהופנטים ליונית לוי שלא מחדשת דבר אך מצליחה להחזיק אותנו שעות בתקווה לשמוע קצת חדשות טובות.

היא מודיעה לנו שיש הרוגים, אנשים איבדו את הבתים שלהם, הירוק הפך לאדום ומאדום לשחור ונשקפת סכנה לחיות בחי בר.

ואז לאט לאט סיר האומללות מתגמד אל מול האש ששורפת לנו את המקומות היפים בארץ, אל מול הצעירים והצעירות שנהרגו בעת מילוי תפקידם ואל מול הילדים שלא מבינים מה קרה למקום שבו הם מרגישים הכי בטוח בעולם.

רובנו אנשים אגוצנטרים. ואני לא אומרת את זה מהמקום הרע של המילה-זו האמת. רוב הזמן אנחנו מתעסקים בעצמנו ובצרות שלנו. אנחנו שוקעים בדיכאון כי החיים שלנו "קשים" ורע לנו.

שריפת ענק שמשתוללת בצפון מנערת אותנו מההתעסקות העצמית ומזכירה לנו שהבלאגנים שלנו כל כך קטנים ולא חשובים ביחס לבלאגנים של אחרים. אירוע כמו זה מכניס אותנו לפרופורציות.

היום, לאחר שהשריפה כובתה ואיתה נעלם גם ה"עשן" בכל ערוצי החדשות, אני חוזרת להתעסקות העצמית שלי. חוזרת לאותו סיר שבישלתי לפני שהגיעה השריפה: אותה עבודה, חסרת אהבה, מרוחה על הספה, הכלבה לא נותנת לישון וכלום לא השתנה.

אבל אולי משהו כן השתנה. אולי לעת עתה גם בעבודה יש מין החיובי, יש לי המון אהבה מהאנשים החשובים באמת, הספה כבר לא כל כך נוחה והכלבה? זה הסוף של החזירה, מהיום היא ישנה בשירותים ויהי מה!

החיים שלי:אירוע כמו השריפה בכרמל - הכל יחסי.