הדסה תל וורדי - ציירת. נס חנוכה - נר לזכרה

לצפייה במסך מלא

הדסה תל וורדי - ציירת. נס חנוכה - נר לזכרה

‎32

אמנות ובמה

62 תגובות יום רביעי, 8/12/10, 13:26

הדסה תל וורדי

לפני מספר שנים נפטרה הדסה אחות אמי, בשנות השמונים לחייה

כל חייה הייתה הדסה ציירת. וציוריה מפארים בתים רבים ברחבי תבל. הדסה נולדה בפולין, ועלתה כתינוקת בשנת 1922 לארץ, לתל אביב הקטנה. כשבגרה הייתה ממקימי עין-הוד. למדה אצל מורים מאותה התקופה כמו אביגדור סטמצקי. שרתה באצ"ל כנערה, ובפריז בתקופה ששהתה שם. חיה בפריס, דבלין,ריו-דה ז'ינירו וניו יורק. ציירה, והציגה תערוכות.

עוד ארחיב עליה בימים אחרים. אבל כאן ב"קפה" ברצוני לספר סיפור מותה.

בשל מצבה הקשה, עקב מחלתה בשנותיה האחרונות נוצר מצב שעורך הדין שטיפל בעזבונה, טיפל בכל הסובב אותה מבחינת העיזבון.

מאחר והייתי איתה בקשר של ביקורים, עד ימיה האחרונים, ומכוון שמעולם לא הקימה משפחה. ספרה לי באחת השיחות האחרונות שדוגמאות מציוריה נטמנו במבצע שערכה ממשלת ארה"ב לציירים נבחרים בבטן האדמה לדורות הבאים, ועל כך עיקר גאוותה.

כשנפטרה, לאחר השבעה, פניתי לעורך דינה שידעתי שאמנם היה איש צעיר, אבל חולה. הצעתי לו, מאחר וברשותי טנדר, אוכל לעזור לו בפינוי חדרה, שהייה בבית אבות. שכן, הוא התבקש לפנותו מייד.

עורך הדין שמח להצעתי, ונסענו. כשהגענו, הוא לא חש בטוב וביקש שאחזירו לביתו, תוך שהוא מפקיד בידי מכתב, המאשר שאפנה את חדרה הקטן והמחסן המצורף. שנינו לא ידענו מה יש בחדר כוון שבביקורים כשהייתי בא לבקרה, לא היו יותר משנים שלוש ציורים שעליהם הייתה מדביקה בימיה האחרונים קולז'ים למיניהם, ומספר רהיטים ישנים.

כשהגעתי והחלתי לפנות את מרבית רהיטיה הישנים, למיכל זבל שעמד בחוץ, מחוץ למעט רהיטים ששאלתי את בני המשפחה אולי ירצו לקבלם, וכן ציור שלקחתי לעצמי. לא הערכתי שישאר דבר. אבל...

כשהרמתי את מפת השולחן, מצאתי עשרות רישומים מרהיבים!!! ואחר כך את כסוי המיטה, עשרות רישומים מרהיבים, ומתחת למזרון, ולמיטה ובכל מקום אפשרי, כולל מחסנון קטן שהאבק בו הצטבר למספר סנטימטרים, עשרות רישומים מרהיבים!!!, מכל תקופות חייה, החל מהתערוכה הראשונה בתל אביב בשנת 1953 ס"כ מאות!!! רישומים של ת"א, עין הוד, ניו יורק, ריו וכ"ו.

אלמלא הייתי מגיע ממש שעות לפני פינוי חדרה הקטן בבית האבות... כל אותם יצירות חיים, היו בדרכם למזבלה העירונית. מאחר ואני במשפחה הגדולה שלנו, שמונה עשרות אנשים, היחיד הממשיך דרכה בעולם הציור, אני רואה בכל מה שקרה באותו יום נמהר, ועד היום, אצבע אלוהים.

יצירותיה מאוכסנות במחסן לידי, ומכוון שבארץ לא הייתה מוכרת כל כך, איני יודע עדין איך אציגם ואפרסמם, אבל, אני מתחיל כאן, חנוכה, נר לזיכרה ולתפארת יצירותיה.

הדסה תל-וורדי, ציירת כל חייה, בת שרה. אחות לחנה ויסגלס ז"ל, בכורת האחים. שבעלה משה היה מתומכיה הראשיים של הדסה. ורכש מיצירותיה הנהדרות. ואחות לאימי לאה, תבדל לחיים ארוכים. אחות לנחמה בן אלכסנדר ז"ל, אחות לדוד גלעדי ויוסף גלעדי ז"ל. בניה של סבתי שרה רוזנברג לבית וויסמן. אוסיף מיצירותיה בגלריה כאן שאפתח בעתיד.

הציור למעלה - נמל יפו. שמן על בד

הדסה תל וורדי - ציירת. נר לזכרך, ולתפארת יצירתך.

העלתי ב"קפה" מספר עבודות בגלריה על שמה