גוף סיני לא רשמי (אך שמודה בפה מלא שהוא מתואם עם שר התרבות הסיני) הודיע שיעניק את "פרס קונפציוס לשלום" - פרס שיתחרה בפרס נובל לשלום. הקמת הגוף הזה נובעת מהכעס בסין על הענקת פרס נובל לשלום לליאו שיאובו - מי שנחשב בסין לפושע ונשפט ל-11 שנות מאסר. הגוף שהכריז על הפרס פרסם כי מדובר "בתגובה בדרכי שלום שמביעה את השקפתו של העם הסיני על השלום העולמי".

הזוכה בפרס השנה הוא סגן נשיא טאייואן לשעבר, ליאן צ'אן , על "שעזר לבנות גשר של שלום בין מיצרי טאייואן ליבשת המרכזית של סין". מועמדים אחרים לפרס היו בין השאר - נלסון מנדלה , ביל גייטס ואפילו מחמוד עבאס.

למי שלא מכיר, הנה קצת רקע על הפרשה הזאת של פרס נובל לשלום: 

ליאו שיאו בו הוא כותב ואיש רוח אשר עומד בהתנגדות למשטר הסיני מזה שנים רבות. פעילותו הגיעה לפרסום ראשון במאורעות 1989 בטיאן אן מן שלמרות שהיה פעיל כנגד המשטר, הצליח לשכנע סטודנטים רבים לצאת מן הכיכר ובכך ככל הנראה הציל חיים רבים. בשנת 2008 פירסם הצהרה בנוגע לזכויות אדם בסין והחתים אנשי רוח רבים , הצהרה שנקראה "אמנה 08" - דבר שהרתיח את המשטר הסיני שראה בכך זעזוע אמות הסיפין והיציבות בסין. בשנת 2009 נשפט ליאו ל-11 שנות מאסר על "הסתה לחתירה נגד שלטונות המדינה" - כמעט בגידה בעצם.  מאז 2009 יושב ליאו בכלא הסיני ומעביר מדי פעם הודעות למערב ע"י אשתו. השנה, החליטה ועדת הפרס לתת לליאו פרס נובל לשלום, מהלך שגרר הרעה משמעותית ביחסי סין עם נורבגיה.

בכתבה שפורסמה בPeople's daily תארה דוברת משרד החוץ את הפרשה בכעס כך :"הנושא של ליאו שיאו בו איננו כלל על חופש הדיבור וזכויות אדם. זה אודות הכבוד שנותנים לזכותן של מדינות ולסמכויות השיפוט שלהן".

בלי לנקוט עמדה לכיוון זה או אחר, העמדה הסינית צריכה להיות מובנת במיוחד לקורא הישראלי הממוצע. ניתן להקביל זאת קצת למצב בו אדם שבישראל נתפס כטרוריסט ואשר הורשע בפלילים כמו מרוואן ברגותי היה מקבל גם הוא פרס נובל לשלום. יתכן שאפילו יש אנשים בישראל שחושבים שמגיע לו פרס כזה, אבל אנשים רבים זה היה מעצבן מאוד , וזה בהחלט היה גורר תגובה מדינית חריפה של ישראל.

דעתי האישית היא שזכייתו של שיאו בו לא היתה אפקטיבית כלל לעניין זכויות האדם בסין (אם זו בכלל היתה מטרתה) אלא היוותה בעיקר התרסה חריפה כנגד השלטון בסין וכנראה שעשתה יותר נזק מתועלת. את השינוי בזכויות האדם יש לעשות וגם המשטר הסיני מודע לכך, אך צריך להימנע מפרובוקציות שיכניסו רגשות כבוד לאומיים לתמונה ויעכבו את התהליך.