.

.

.

.

.

.

היום נסעתי לאוניברסיטת חיפה דרך כביש כלא שש-בית אורן- אוניברסיטה.

רוצים להקים באוניברסיטה מרכז ברמה לאומית לחקר אובדן ושכול ואולי אנחנו נהיה מעורבים בזה.

בדרך

הריח השרוף מכה מבחוץ ומבפנים.

כל כך הרבה שחור.

האובדן חזק.

ומאידך גם איים וקווים של ירוק. פה נשרף ופה לא. מה עשה את ההבדל?

מה ההבדל בין בית אורן לניר עציון? למה כאן האש שרפה וכאן לא? אני יודע שבניר עציון כרתו באופן מסודר את היער כך שהאש לא הגיעה ליישוב. האם מקומות עם לכידות חברתית גבוהה שורדים טוב יותר?

למרות שמדובר היה באסון בסדר גודל לאומי- מה שעשה את ההבדל היה לא גודל השטח השרוף או הנזקים לרכוש אלא ההרוגים. הכרמל כבר ידע שריפות בעבר. הפעם הפשלה הגדולה היא לא ברמת הציוד של הכבאים אלא ברמת השליטה על תא שטח בעת ארוע שריפה רחב היקף. שליטה נכונה על מיקום האש והצבת מחסומים במקומות הנכונים היתה מונעת את הקטל. יש לנו לווינים, מטוסים, מטוסים ללא טייס ובכל זאת לא היה מי שיקבל תמונה שלמה על התקדמות האש ומיקום הכוחות. איך דואגים שזה יהיה אחרת בפעם הבאה?

יש מה להאשים את מי שאחראי על מערך הכבאות. הציוד, התפיסה, חוסר במטוסים, בחומרי כיבוי ועוד. אבל ממה שאני ראיתי- צריך לדבר גם אל מי שנוטע אורנים. אולי אני טועה אבל ממה שראיתי במקומות בהם היה חורש טבעי- נראה שהשריפה היתה פחות חזקה.

למרות שמדובר היה באסון אזרחי לכאורה, דובר על מלחמה. ובאמת כל הנפגעים הם מכוחות הבטחון ואני מכליל בזה גם את מכבי האש. מה היה קורה אם מדובר היה בנפגעים אזרחים? מי היה דואג להודעות מסודרות למשפחות? מי היה דואג ללוות אותן בשעות הראשונות? בשבועות הראשונים? בשנים הראשונות? איזה זכויות יש למי שנהרג סתם כך?

אני חושב על כל הפעילות של משרד הרווחה שלא באה לידי בטוי בתקשורת. החמ"ל בירושלים ובחיפה. פינוי המוסדות של המפגרים, האוטיסטים, הפנימיות, הזקנים, הנכים. כל כך הרבה סיפורים של עבודה שקטה ונכונה. אני חושב על הבדיקה שעשינו בישובים שבהם גרות משפחות הרוגי השב"ס. ברוב המקומות קיבלנו תשובה זהה: אנחנו איתם כבר מיום חמישי בערב. בחלק מהמשפחות- המחלקות לשרותים חברתיים עדיין בתמונה ויישארו שם למשך תקופה ממושכת למרות שמדובר לכאורה במי שהשב"ס צריך לדאוג לו. ואולי חוסר הפרסום הוא הדרך הנכונה.

ביום חמישי בערב, הייתי עסוק בהסעות של הבנות לפה ולשם לפני שהצטרפתי לטקס חנוכה בבית הספר. לאחר ששמעתי את החדשות התקשרתי לאשתי וסיפרתי לה על השריפה. היא אמרה לי: אתה לא תאמין אבל הם שרים עכשיו את: אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי...