משחקי המחשב עומדים בראש רשימת התחביבים של ילדים רבים היום: בקונסולה, במחשב ובמכשירים ניידים, באמצעות רשתות חברתיות, הורדות ובמשחקים נרכשים. ילדים משחקים במגוון רחב של משחקים והמשחק האהוב עליהם משתנה בתדירות גבוהה. למשחקי מחשב יש סגולות רבות – כמו שיפור קואורדינציות יד ועין, עיסוק לילדים וכשהתכנים בנויים בהתאם פיתוח ערכים של שיתוף פעולה, חשיבה ועוד. אך לא כל המשחקים בנויים בחשיבה שכזו. כאשר משחק מחשב הוא דבר שיקר לפיתוח, הנטייה היא לפתח משחקים שיש להם סיכוי רב יותר להימכר. משחקים שכאלה נוטים להכיל תכנים בעייתיים כמו אלימות, מיניות ועוד. כמו כל מישור אחר בחייו של הילד, גם כאן כדאי להורים להיות מעורבים ולהכיר איזה כלים עומדים לרשותם כדי להגן על הילד מפני תכנים שאינם הולמים את גילו. אלה הכלים העומדים לרשות ההורים: דירוג המשחק: תמונות וסימונים המופיעים על המשחקים מאפשרים להורה לדעת אם המשחק מכיל תוכן בעייתי. יש שתי צורות לדירוג, הדירוג הרשמי בארץ הוא של הארגון PEGI האירופאי, הסימונים שלו מתייחסים לסוג התוכן:
והדירוג שניתן למצוא על משחקים שמיובאים ישירות מארה"ב הנושאים את הדירוג של הארגון האמריקאי המקביל לו, ה-ESRB, סימונים אלה מתייחסים לטווח הגיל של הילד:
הדירוג הוא כלי אחד העומד לרשות ההורים איך זה אינו פותר את כל הסכנות. כדאי לזכור שגם כשיש דירוג, התכנים שבמשחק עדיין יכולים להיות קשים ממה שתרצו שילדיכם יראו. לכן, לפני שקונים, כדאי לקרוא או לשאול על המשחק או אפילו לחוות חלק ממנו (ניתן לחפש את המשחק בשמו, אולי למצוא חלק ממנו ביו טוב או באתרים שמבקרים משחקים שכאלה, לדוגמה אתר vgames שאמנם אינו מדרג את משחקים בקריטריונים של ההורים אך נותן תמונה לגבי אופי המשחק. . .).
כשקונים מכשיר חדש, כדאי לחנוך אותו עם הילד: רוב המכשירים מכילים בהם הגדרות סינון שאתם יכולים להגדיר לטעמכם. אם הילד יתקין את המכשיר בעצמו, הוא עלול להיות זה שבוחר את דרגת הסינון. כדאי להתייעץ כבר בחנות איך עושים זאת – זה אמור להיות ידידותי למשתמש. תוכלו למצוא פרטים נוספים לפי מכשיר, רק באנגלית במדריך ההורים למשחקי וידאו.
משחקים רבים מאפשרים תקשורת אינטרנטית עם שחקנים אחרים באמצעות צ'אט בכתב או בקול ויש כאלה שגם מאפשרים תקשורת באמצעות מצלמה. לכן, כדאי לחשוב על זירת משחקי המחשב כגן שעשועים: הילד שלך משחק בין שחקנים אחרים כשחלקם ילדים טובים בגילו, אך אחרים יכולים להיות מבוגרים יותר או שובבים למדי. לעתים האנונימיות שבמשחק משמשת כתירוץ לילדים למתוח גבולות ולהתנהג בצורה שונה מאשר במציאות: לקלל ולהפיץ גסויות, הערות גזעניות והעלבות. זאת אומרת שגם כשיש דירוג על המשחק, קשה לשלוט במה ששחקנים אחרים עושים ואומרים. אך ישנם כלים שיכולים לסנן היתקלויות לא נעימות:
תאמו עם הילדים שהם יכולים לשחק עם חברים ובני משפחה ולא עם זרים.
בדקו אם ניתן לחסום משתמשים שאינם מוגדרים: כמו בפייסבוק, גם כאן ישנם משחקים רבים המאפשרים לסנן את מעגל האנשים איתם הילד יוכל לשחק. ניתן גם למצוא במערכי המשחק השונים אפשרות לבנות "רשימת חברים" שתגדיר עם מי יכול הילד לשחק. תוכלו לשאול על כך גם בחנות. הקונסולות החדשות של סוני פלייסטיישן לדוגמה מאפשרות חסימה לאינטרנט בכלל.
תוכלו להחליט אם לאפשר או להשתיק את אופציית הצ'אט.
ישנם שירותים ומשחקים שמאשרים להורים להיכנס לחשבון של הילד ולראות עם מי שיחק. אמנם לא כל ההורים מרגישים עם זה בנוח אך זו אפשרות שקיימת.
כאמור, האנונימיות של המשחק היא זירה שבה ילדים לעתים לוקחים על עצמם תפקיד אחר, או מותחים גבולות והתוצאה היא התנהגות בריונית – ילדך יכול להיתקל בהערות פוגעניות ובהתנהגות שאינה נאותה. הכינו את הילד לכך – לא מגיבים לאנשים הללו, יש לחסום אותם ולדווח להורים ובמידה וקיימת אפשרות, במשחק. חשוב לדעת עם כל משחק חדש אם ניתן לחסום שחקנים שמתנהגים בצורה בעייתית ואם קיימת אפשרות דיווח במשחק. בדקו מה צריך לעשות כדי לדווח על מישהו שמתנהג בצורה פוגענית. לדוגמה, במשחקים רבים יש דמויות שמפקחות בעולם הוירטואלי, כך שבמקרה ותתקלו במשהו בעייתי תוכלו לפנות לאלה.
גם ילדיכם יכולים להתנהג בבריונות כלפי מישהו אחר – הסבירו לילד שלא עושים באינטרנט (גם לא בעילום שם) מה שלא עושים לחברים פנים מול פנים.
"Mods" – ישנם משחקים שמאפשרים לשחקנים לייצר ולהוסיף תכנים למשחקים, ילדיכם יכולים להוריד את אלה. לעתים מדובר בגסויות וקללות, לכן, כדאי להיות ערניים לאלה ולהזהיר את הילד.
כמו שאתם מלמדים את הילדים לגלוש בטוח, ולא לשחרר מידע אישי ורגיש לגבי עצמם או אחרים סביבם באינטרנט – גם כאן חשוב להזהיר אותם על כך. משחקים דורשים לעתים למלא פרופיל אישי, לקנות מוצרים ולתקשר עם אחרים – במקרים כאלה על הילדים לשמור על דיסקרטיות.
תקשורת עם הילדים זה כלי הבטיחות הטוב ביותר: הכלים העומדים לרשות ההורים אינם חסינים בפני כל תקרית ותקשורת פתוחה עם הילד מעצימה את הכוח של הכלים הללו. על ההורים מוטלת אחריות לעקוב מזמן לזמן אחרי מה הילד משחק, לשים לב אם הוא מתקשר עם אנשים זרים ברשת, לבדוק עם הילד איזה משחקים הוא משחק ולדבר איתו על אלה: מה הוא מרגיש, איזה ציפיות יש לו ואיזה חוקים עליו לשמור. חשוב להישאר ערים ומעורבים. גם שיש כלים להורים, עדיין ילדים נוטים להיות בקיאים יותר בזירת המשחקים, ולהגיע למשחקים בעייתיים דרך הורדתם במחשב. דרך טובה לשמור על פיקוח היא להוציא את זירת המשחק מחדרי הילדים (עדיף לא להכניס את זו לשם מלכתחילה) ולמקם את זו באזור מרכזי ונגיש בבית. בנוסף, כדאי לנהל דיאלוג מתמשך בנושא ולשאול עם מי ובמה שיחק הילד היום.
להלן כמה נקודות לשיחה עם הילדים על משחקי המחשב: מה הם חוקי המשחק בבית? האם יש הגבלה לכמות זמן ביום? האם מותר לשחק רק אחרי שהילד סיים את שיעורי הבית? האם הילד יודעים מי מותר לו לשחק? וודאו שהחוקים ברורים ושהתקשורת תהיה ברורה בנושא זה.
למה הילד אוהב את המשחקים שהוא אוהב? מה כיף, מעניין או מאתגר בהם? ומה מעניין אותו במשחקים החדשים שהוא רוצה?
איזה קטגוריות (לפי הדירוג וז'אנר המשחק) מתאימות לילד, איפה הוא צריך לבקש רשות ומה off-limits? אפשר גם להסביר למה – לדוגמה: תכנים אלימים עשויים להפחיד את הילד ולגרום לסיוטים.
האם הגדרתם הגדרות מחודשות במערכת המשחק? אם כן, איזה פונקציות עומדות לרשות הילד ומה לא? תכנים לא הולמים – האם יצא לילד להיתקל בתכנים שכאלה? האם הוא יודע מה הוא יכול וצריך לעשות במידה וייתקל בתכנים שכאלה?
קשה להיות בשליטה מלאה בתחום זה בעיקר בגלל המכירה של משחקים פיראטים והורדת משחקים דרך הרשת. גם כשהדירוג מופיע על העטיפה הוא אינו מונע מכירת משחקים אלימים לילדים. הוא אמנם מחייב את היבואנים לסמן את המשחק, אבל לא דורש מחנויות המשחקים לבדוק שהקונה אכן בגיל המתאים - כפי שנעשה בארה"ב ובאירופה. לכן, ערנות ומעורבות ההורים חשובה. על הורים שרוצים למנוע מילדיהם מגע עם משחקים אלימים ומשחקים שנועדו לנערים או למבוגרים, יש לגלות אחריות, ולבדוק האם באמת המשחק מתאים לגיל הילד, לשמור על תקשורת פתוחה לגבי מה הילד עושה ובהגדרת מה מותר ומה אסור. ילדים אולי מותחים גבולות, אך חשוב שיבינו בדיוק מה אתם מצפים מהם ושזה מה שילווה אותם.
לינקים נוספים: |
דןשקד
בתגובה על צרכנות זה לא רק קניות - חוגגים את יום "הצרכן הבינלאומי"
זכויות הפרט
בתגובה על על יום כיפור ומשחק ילדים
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על ההפניה לכתבה ולנושא בכלל. גם בארץ קיימות תופעות מסוג זה ולא רק ילדים מוצאים את עצמם נותנים פרטים בעבור שירות בתשלום מבלי להבין את המשמעות של זה.
משום שלא כל החברות המפרסמות לילדים "תמימות" בכוונותיהם, חשוב להסביר לילדים את הנושא ולהסביר ואף לאסור עליהם לתת את פרטיהם האישיים בפורומים השונים.
תודה על תגובתך,
זאת טענה מעניינת שמעסיקה חוקרים רבים ומעלה תגובות שונות, ולכן לא נכנסתי אליה כאן.
ישנם נושאים רבים שכדאי שהורים יהיו ערים להם בנושא של משחקי המחשב והשפעותיהם על הילד וחשוב להייחס אל אלה ברצינות. למעשה כל דבר שהילד מבלה בו זמן רב דורש את תשומת ליבנו כהורים ואנשי חינוך - משום שגם בדברים שהם נחמדים ומעשירים יש לעתים תופעות שליליות שדורשות את תשומת לבנו.
זאת אחת מהשאלות המורכבות והרלוונטיות ביותר העומדות על הפרק כיום, במיוחד שמערכת היחסים של ילדים עם ערוצי המדיה הפכה להיות כה הדוקה (כשילדים משתמשים במדיה כ-7.30 שעות ביום! כשלרשותם עומדים בממוצע 8 ערוצי מדיה שונים).
ילדים של היום רואים במדיה צורה להעביר את הזמן, להתעדכן במידע חדש – לצרוך וליצור מידע שכזה, ולתקשר עם חברים. המטרות עצמן רצויות וראויות, אך המדיה על כל ערוציה מכילה בה כמה סכנות כמו שכתבתי כאן ובפוסטים נוספים רבים. לכן, הורים צריכים לזכור:
אלה צריכים לעמוד בעיני רוחו של ההורה כשהוא מנהל את ההתנהלות בבית, וטובת הילד היא זו שתעזור לו לשים הגבלה על זמן השימוש בערוצים השונים (כמו שהוא יגביל אכילת ממתקים).
הצורה הטובה היותר להתחיל היא לחתוך היכן שלא קריטי – לדוגמה – אם ערוץ טלוויזיה פועל ברקע סתם, אפשר לוותר עליו, אפשר לקבוע שלא אוכלים מול מסך ולא גולשים בזמן שיעורי בית וכו. הכי חשוב, למנוע את כניסת המדיה לחדר הילד – עד כמה שניתן. ברגע שזה נמצא בחדרת, שליטת ההורה במה וכמה שהילד משתמש יורדת בצורה משמעותית.
הזמן הטוב יותר להתחיל להנחיל חוקים שכאלה זה כשהילד מתחיל לבוא במגע לראשונה עם הערוצים השונים, כמו לדוגמה כשנותנים לילד את המכשיר הנייד הראשון שלו, יש ללוות זאת בחוקים ותיאום ציפיות, ולחזור לנושא מזמן לזמן. ככל שהילד גדל וצרכיו משתנים כך להגמיש את השימוש שלו במידה אך עדין לשמור על מידתיות.
כדאי להורים לזכור דבר נוסף, שימוש הילד במדיה אינו דבר שקורה מחוץ לתחום המשפחתי. זה משפיע על הילד ולכן זה משפיע גם על המשפחה. לכן, חשוב לשמור על תקשורת פתוחה עם הילדים בנושא של המדיה. כמו שתרצו לדעת מה עשה הילד היום ומי חבריו, כך חשוב גם לשמור על קשר ולהיות מעודכנים לגבי מה שהוא עושה בערוצי המדיה השונים ועם מי הוא מתקשר שם. בין היתר, בפוסטים השונים בבלוג זה ניתן גם למצוא טיפים לגבי איך לפתח שיחה על הנושאים השונים.
worth been also aware to this one "
משחקים לסמארטפונים, גם כאלה המיועדים לקהל צעיר במיוחד, מציעים לקנות תוספים והרחבות בתשלום. לא מעט הורים בארה"ב הופתעו לגלות חיובים של עשרות ומאות דולרים בעקבות רכישות מהסוג הזה.
לדעתי קיים קשר הפוך אם בכלל ..
מי אמר שזה בכלל משפיע ?
זו טענה שדורשת הוכחה ... ונראה לי קצת מוגזמת .. וטפשית ..
ולגבי ההערה של רעות - אני אישית לא מכירה הורים שבפועל יכולים לאסור למנוע או להגביל את שעות החשיפה התקשורתית של נערים (או נערות).
איך מיישמים את ההמלצה הזאת בפועל?
מיקה
אני מוסיפה המלצה משלי : מומלץ להגביל את שעות חשיפת הילדים (והנערים !!!) לטכנולוגיה: מחשב, פלאפון, טלויזיה וכיו"ב. כך נמנע ממנו קרינה מיותרת, טשטוש ראיה וכיו"ב ונסייע לו לפתח יצירתיות וכישורים חברתיים שהולכים ונעלמים מעולמנו....