הורים כבר לא חסרי אונים מול משחקי המחשב
משחקי המחשב עומדים בראש רשימת התחביבים של ילדים רבים היום: בקונסולה, במחשב ובמכשירים ניידים, באמצעות רשתות חברתיות, הורדות ובמשחקים נרכשים. ילדים משחקים במגוון רחב של משחקים והמשחק האהוב עליהם משתנה בתדירות גבוהה. למשחקי מחשב יש סגולות רבות – כמו שיפור קואורדינציות יד ועין, עיסוק לילדים וכשהתכנים בנויים בהתאם פיתוח ערכים של שיתוף פעולה, חשיבה ועוד. אך לא כל המשחקים בנויים בחשיבה שכזו. כאשר משחק מחשב הוא דבר שיקר לפיתוח, הנטייה היא לפתח משחקים שיש להם סיכוי רב יותר להימכר. משחקים שכאלה נוטים להכיל תכנים בעייתיים כמו אלימות, מיניות ועוד. כמו כל מישור אחר בחייו של הילד, גם כאן כדאי להורים להיות מעורבים ולהכיר איזה כלים עומדים לרשותם כדי להגן על הילד מפני תכנים שאינם הולמים את גילו. אלה הכלים העומדים לרשות ההורים: דירוג המשחק: תמונות וסימונים המופיעים על המשחקים מאפשרים להורה לדעת אם המשחק מכיל תוכן בעייתי. יש שתי צורות לדירוג, הדירוג הרשמי בארץ הוא של הארגון PEGI האירופאי, הסימונים שלו מתייחסים לסוג התוכן:
והדירוג שניתן למצוא על משחקים שמיובאים ישירות מארה"ב הנושאים את הדירוג של הארגון האמריקאי המקביל לו, ה-ESRB, סימונים אלה מתייחסים לטווח הגיל של הילד:
הדירוג הוא כלי אחד העומד לרשות ההורים איך זה אינו פותר את כל הסכנות. כדאי לזכור שגם כשיש דירוג, התכנים שבמשחק עדיין יכולים להיות קשים ממה שתרצו שילדיכם יראו. לכן, לפני שקונים, כדאי לקרוא או לשאול על המשחק או אפילו לחוות חלק ממנו (ניתן לחפש את המשחק בשמו, אולי למצוא חלק ממנו ביו טוב או באתרים שמבקרים משחקים שכאלה, לדוגמה אתר vgames שאמנם אינו מדרג את משחקים בקריטריונים של ההורים אך נותן תמונה לגבי אופי המשחק. . .).
כשקונים מכשיר חדש, כדאי לחנוך אותו עם הילד: רוב המכשירים מכילים בהם הגדרות סינון שאתם יכולים להגדיר לטעמכם. אם הילד יתקין את המכשיר בעצמו, הוא עלול להיות זה שבוחר את דרגת הסינון. כדאי להתייעץ כבר בחנות איך עושים זאת – זה אמור להיות ידידותי למשתמש. תוכלו למצוא פרטים נוספים לפי מכשיר, רק באנגלית במדריך ההורים למשחקי וידאו.
משחקים רבים מאפשרים תקשורת אינטרנטית עם שחקנים אחרים באמצעות צ'אט בכתב או בקול ויש כאלה שגם מאפשרים תקשורת באמצעות מצלמה. לכן, כדאי לחשוב על זירת משחקי המחשב כגן שעשועים: הילד שלך משחק בין שחקנים אחרים כשחלקם ילדים טובים בגילו, אך אחרים יכולים להיות מבוגרים יותר או שובבים למדי. לעתים האנונימיות שבמשחק משמשת כתירוץ לילדים למתוח גבולות ולהתנהג בצורה שונה מאשר במציאות: לקלל ולהפיץ גסויות, הערות גזעניות והעלבות. זאת אומרת שגם כשיש דירוג על המשחק, קשה לשלוט במה ששחקנים אחרים עושים ואומרים. אך ישנם כלים שיכולים לסנן היתקלויות לא נעימות:
תאמו עם הילדים שהם יכולים לשחק עם חברים ובני משפחה ולא עם זרים.
בדקו אם ניתן לחסום משתמשים שאינם מוגדרים: כמו בפייסבוק, גם כאן ישנם משחקים רבים המאפשרים לסנן את מעגל האנשים איתם הילד יוכל לשחק. ניתן גם למצוא במערכי המשחק השונים אפשרות לבנות "רשימת חברים" שתגדיר עם מי יכול הילד לשחק. תוכלו לשאול על כך גם בחנות. הקונסולות החדשות של סוני פלייסטיישן לדוגמה מאפשרות חסימה לאינטרנט בכלל.
 תוכלו להחליט אם לאפשר או להשתיק את אופציית הצ'אט.
ישנם שירותים ומשחקים שמאשרים להורים להיכנס לחשבון של הילד ולראות עם מי שיחק. אמנם לא כל ההורים מרגישים עם זה בנוח אך זו אפשרות שקיימת.
כאמור, האנונימיות של המשחק היא זירה שבה ילדים לעתים לוקחים על עצמם תפקיד אחר, או מותחים גבולות והתוצאה היא התנהגות בריונית – ילדך יכול להיתקל בהערות פוגעניות ובהתנהגות שאינה נאותה. הכינו את הילד לכך – לא מגיבים לאנשים הללו, יש לחסום אותם ולדווח להורים ובמידה וקיימת אפשרות, במשחק. חשוב לדעת עם כל משחק חדש אם ניתן לחסום שחקנים שמתנהגים בצורה בעייתית ואם קיימת אפשרות דיווח במשחק. בדקו מה צריך לעשות כדי לדווח על מישהו שמתנהג בצורה פוגענית. לדוגמה, במשחקים רבים יש דמויות שמפקחות בעולם הוירטואלי, כך שבמקרה ותתקלו במשהו בעייתי תוכלו לפנות לאלה.
גם ילדיכם יכולים להתנהג בבריונות כלפי מישהו אחר – הסבירו לילד שלא עושים באינטרנט (גם לא בעילום שם) מה שלא עושים לחברים פנים מול פנים.
"Mods" – ישנם משחקים שמאפשרים לשחקנים לייצר ולהוסיף תכנים למשחקים, ילדיכם יכולים להוריד את אלה. לעתים מדובר בגסויות וקללות, לכן, כדאי להיות ערניים לאלה ולהזהיר את הילד.
כמו שאתם מלמדים את הילדים לגלוש בטוח, ולא לשחרר מידע אישי ורגיש לגבי עצמם או אחרים סביבם באינטרנט – גם כאן חשוב להזהיר אותם על כך. משחקים דורשים לעתים למלא פרופיל אישי, לקנות מוצרים ולתקשר עם אחרים – במקרים כאלה על הילדים לשמור על דיסקרטיות.
תקשורת עם הילדים זה כלי הבטיחות הטוב ביותר: הכלים העומדים לרשות ההורים אינם חסינים בפני כל תקרית ותקשורת פתוחה עם הילד מעצימה את הכוח של הכלים הללו. על ההורים מוטלת אחריות לעקוב מזמן לזמן אחרי מה הילד משחק, לשים לב אם הוא מתקשר עם אנשים זרים ברשת, לבדוק עם הילד איזה משחקים הוא משחק ולדבר איתו על אלה: מה הוא מרגיש, איזה ציפיות יש לו ואיזה חוקים עליו לשמור. חשוב להישאר ערים ומעורבים. גם שיש כלים להורים, עדיין ילדים נוטים להיות בקיאים יותר בזירת המשחקים, ולהגיע למשחקים בעייתיים דרך הורדתם במחשב. דרך טובה לשמור על פיקוח היא להוציא את זירת המשחק מחדרי הילדים (עדיף לא להכניס את זו לשם מלכתחילה) ולמקם את זו באזור מרכזי ונגיש בבית. בנוסף, כדאי לנהל דיאלוג מתמשך בנושא ולשאול עם מי ובמה שיחק הילד היום.
להלן כמה נקודות לשיחה עם הילדים על משחקי המחשב: מה הם חוקי המשחק בבית? האם יש הגבלה לכמות זמן ביום? האם מותר לשחק רק אחרי שהילד סיים את שיעורי הבית? האם הילד יודעים מי מותר לו לשחק? וודאו שהחוקים ברורים ושהתקשורת תהיה ברורה בנושא זה.
למה הילד אוהב את המשחקים שהוא אוהב? מה כיף, מעניין או מאתגר בהם? ומה מעניין אותו במשחקים החדשים שהוא רוצה?
איזה קטגוריות (לפי הדירוג וז'אנר המשחק) מתאימות לילד, איפה הוא צריך לבקש רשות ומה off-limits? אפשר גם להסביר למה – לדוגמה: תכנים אלימים עשויים להפחיד את הילד ולגרום לסיוטים.
האם הגדרתם הגדרות מחודשות במערכת המשחק? אם כן, איזה פונקציות עומדות לרשות הילד ומה לא? תכנים לא הולמים – האם יצא לילד להיתקל בתכנים שכאלה? האם הוא יודע מה הוא יכול וצריך לעשות במידה וייתקל בתכנים שכאלה?
קשה להיות בשליטה מלאה בתחום זה בעיקר בגלל המכירה של משחקים פיראטים והורדת משחקים דרך הרשת. גם כשהדירוג מופיע על העטיפה הוא אינו מונע מכירת משחקים אלימים לילדים. הוא אמנם מחייב את היבואנים לסמן את המשחק, אבל לא דורש מחנויות המשחקים לבדוק שהקונה אכן בגיל המתאים - כפי שנעשה בארה"ב ובאירופה. לכן, ערנות ומעורבות ההורים חשובה. על הורים שרוצים למנוע מילדיהם מגע עם משחקים אלימים ומשחקים שנועדו לנערים או למבוגרים, יש לגלות אחריות, ולבדוק האם באמת המשחק מתאים לגיל הילד, לשמור על תקשורת פתוחה לגבי מה הילד עושה ובהגדרת מה מותר ומה אסור. ילדים אולי מותחים גבולות, אך חשוב שיבינו בדיוק מה אתם מצפים מהם ושזה מה שילווה אותם.
לינקים נוספים: |
