מופע המחווה לדיימבאג
 מופע המחווה לדיימבאג דארל, לשעבר גיטריסט PANTERA ועוד, בארבי 8.12.10. אחד הגיטריסטים הגדולים של אחת מלהקות המטאל הגדולות, שלצערי איננה עוד, שעל אף שלקח השפעות מענקי גיטרה קודמים לו, הביא לזירה משהו ייחודי לו. נרצח 8.12 , בדיוק לפני 6 שנים, בגיל 38, בעת הופעה על הבמה. המניעים המיוחסים למעשה הטירוף של הרוצח (שירה בסך הכל 15 כדורים והרג מלבד את דיימבאג אנשים נוספים שם עד שלבסוף נורה על ידי קצין משטרה ונהרג) נעים בין- כעסו על פירוק פנתרה, דבר שייחס לדיימבאג, והמריבה הפומבית שהייתה בין דיימבאג לפיליפ אנסלמו, זמר ההרכב. הנ"ל נשלל בחקירת המקרה. גרסה אחרת טענה שהרוצח (נתן גייל) חשד שדיימבאג גנב שיר שהוא חיבר. עוד גרסה טענה שזה בא על רקע כך שסירבו למכור לו שם ציוד לקעקועים מסוימים בטענה שזה מיועד רק לאומנים שמופיעים. סברה נוספת טענה שגייל סבל מהפרעות סכיזו-פארנוידיות שגרמו לו להזיות , בהן חשב שחברי הלהקה יכולים לקרוא ולגנוב את מחשבותיו, ושהם לועגים לו על כך. תבחרו. קצת ויזואליה דיימבאגית.
מעודדות מטאל מתקבלות רק לאחר מבחני פרונט? מופע במוסקבה.
ישראל who ? (טוב, רק בהיקף, יש יופי של קהל ישראלי צעיר לנושא).
Pantera Cowboys From Hell Live Monsters of Rock in Moscow Russia 1991.
Cowboys From Hell שיר מאלבומה של פנתרה בשם זהה, כינוי שמתאים מאוד להרכב הטקסני הזה. (כבר אמרנו כאן, לא מעט דברים מובחרים במטאל הגיעו מה- steaks state) . את 'מגולח הראש' ראיתי הקיץ בלונדון עם ההרכב החדש שלו. ועכשיו נעבור סוף סוף לערב שהיה.
נראה לי שהאנרגיות שספגו קירות הבארבי בערב הזה ימשיכו להדהד לפחות עד למופע שמתכנן עליו הצמד המלוסיסטאי .
O what a night. מי שלא בקטע ורצה לחוות סצנת מטאל מהי, זה היה הערב עבורו. מסוג המקרים בהם הפער בין הציפיות ( אמרתי לעצמי, להקות ישראליות, מה כבר יכולות להביא?), למה שהתרחש בפועל, היה ענק. אחרי כל שיר פניתי לחברי מהקפה, עוזי, שהגיע גם הוא להופעה, ואמרתי לו, וואו, לא ציפיתי שזה יהיה כל כך טוב. שעתיים וחצי של pure metal שאף אחד שם לא רצה שיסתיים.
הערב נבנה בדרך הבאה. בסיס די קבוע של שלושה נגנים, בסיסט, מתופף וגיטריסט (מלהקות שונות), אליהם הצטרפו והתחלפו בכל שיר חברי הרכבי מטאל ישראלים אחרים. סוג של ג'אמים כאלו. וכאן היה הייחוד. מעבר לגיוון שאתה מקבל מכך, הרי שכל אחד נתן את כל מה שיש לו בנאמבר שלו. והאמינו לי, שירה מהסוג חורכת את הגרון ברמות.
ואלו שמות: Betzefer, aborted, salem, whorecore, missing in action ,matricide, pray for nothing, prowlers, dissonant, crossfire, black widow, white noise, got no shame, testicles, mahatz power, midnight peacocks, achzavot . הגיל הממוצע שם היה נמוך יותר מכל ההופעות שהייתי בהן עד כה. מזל שהיה אתי גם עוזי... (בנו הצעיר הגיע –רק הגיע (-: - איתו). הגענו קצת לפני ותפסנו מקום אסטרטגי. טרום ההופעה, קצת סמול טוק מטאלי כזה, יו נו, עם ה'ילדים' ששם. על הרכבי מטאל וכדו' . הילדים: "מה, אתה שומע פנתרה?, קול" "מה, באמת ראית השנה את דאון עם פיליפ אנסלמו, ואת בלאק לייבל סוסייטי עם זאק וויילד?, קול " . חשבתי לעצמי, או או, האם מוגבלים ימי ההליכה שלי למטאל? אבל האמת שבהרכבים 'כבדים' יותר ובחו"ל, מגיעים לא מעט גם מהדור שלי. עוזי, שהגיע קצת אחרי, הרשים כמובן גם הוא את ה'ילדים' בידע המטאלי הרב שלו.
איזה טירוף היה שם!
קיבלנו שם בשפע: גם POGO (הדחיפות האלו ברחבה, מי שמכיר, אופייני במטאל) ששם, בגלל הרחבה הקטנה יחסית, והתחומה, זה קיבל משנה סיכון. (גם בנו של עוזי השתתף...). אגב, מי שלא יודע, ב- פוגו, יש גם כללים. למשל מי שנופל, עוצרים ועוזרים לו לקום. מי אמר שמטאליסטים אינם בני אדם הומניטאריים? השתתפו ב-פוגו גם מספר בחורות. האמת שדמיינתי את חלק מחברותיי כאן (מבלי להזכיר שמות ) מפזזות להן על רחבת הפוגו. נראו קוליות בחשיבה המדומיינת הזאת. גם הרבה STAGE DIVING (של הקהל וגם של חברי להקה שהופיעו) . וגם, אך לא רק, לא מעט GROWLING (סגנון שירה נהמתי, האופייני לבלאק ודת' מטאל- ופה ושם גם לסגנונות נוספים).
היה גם הרכב מטאל עם סולנית זמרת. תמיד נראה מעניין.
וגם, קטע אקוסטי יפה (והיחיד בערב) עם זמרת, ושניים שליוו אותה .
בצמוד אלינו עמדו שתי בחורות, שתיהן עם חולצות שונות של פנתרה. אחת עם שיער מתולתל ארוך, צבע בורדו, והשנייה שחור. השתוללו בטירוף ושרו את כל מילות השירים, תוך הנפות שיער ותנועות מותאמות במדויק לקצב התופים וריפי הגיטרות. איזה כיף היה לראות את זה. ללא ספק Part of the show .
ריח השיער של הבורדו עדיין מהדהד באפי. חשבתי על זה שאולי נכון לי לפרסם מודעת דרושים : " דרושה נערת מטאל" . אך האמת שהיו שם גם כמה בחורות מסוג 'הילדה הטובה בכיתה' . קשה להחליט מה מהשניים מדליק יותר בהקשר.
בשלב מסויים צעק אחד הפרונטמנים לקהל "זהו ערב פנתרה, איפה הבחורות על הכתפיים עם החזה החשוף?" לא תאמינו, אבל הבורדו שלידי הרימה לשנייה. אחר כך העלו בלונדה על הכתפיים, אך ללא כל תזוזה של החולצה. לכו על בורדו.
בקטע האחרון (שבא לאחר מספר פעמים שרצו לסיים, אבל הקהל לא נתן) הקהל בכלל יצא מגדרו, השתוללות רבתי. הן ברחבת הפוגו , והן בעומדים מעליה. עלו שני סולני שירה ומספר גיטריסטים.
חשבתי שם על כך שלדעתי בשום זרם אחר של רוק לא יוצאות כאלו אנרגיות, כפי שהן יוצאות במטאל טוב. דיברנו שם על כך ש-"הכלבים נובחים ושיירת המטאל עוברת" (חלק מה 'כלבים' הם גם שדרני קוטנרים למיניהם) . ואכן, לדעתי המטאל הוא ז'אנר שיש בו את אחת הפריחות המחודשות הגדולות ביותר. אמנם לא מהפיכות, אך תזוזות תמידיות של התפתחות. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם אלו שממנפים אופנות/סגנונות. ובתחום הזה הצעירים כאן, ובעולם כולו, ללא ספק מצביעים ברגליים .(וגם בידיים...).
|
