עצירת הגשמים סימן מדאיג לבאות (כתבה מאלפת)
"היש בהבלי הגויים מגשימים, ואם השמים יתנו רביבים, הלא אתה הוא ה' אלוקינו ונקווה לך, כי אתה עשית את כל אלה" (ירמיה טו). ובפירוש הרד''ק: למי נצעק אל המטר, אלא לך, היש בהבלי הגויים מגשימים'' – פירוש נותנין גשם, ''הלא אתה הוא ה' אלוקינו'' הנותן מטר, לפיכך עלינו שנקווה לך שתתן מטר, ''כי אתה עשית כל אלה'' - מניעת הגשמים אתה עשית אותם, שעצרת את השמים שלא יתנו מטר והארץ שלא תתן את יבולה. ע"כ.
הכלל העולה:
א. אין מקום להשתדלות טבעית להביא גשמים.
ב. מניעת הגשמים ועצירתם היא מהא-ל יתברך
ג. התקווה של הגשמים היא רק ע''י הלוא אתה הוא ה' אלוקינו ונקווה לך''.
עצירת הגשמים לכשעצמה היא טרגדיה, אשר כל חיות הבריאה תלויה במים, ובהעדר גשמים אט אט נעשה מצב כבד מאוד, וככל שנעצרים הגשמים, כך מתקרבים רח''ל (רחמנא לצלן = השם ירחם) לסכנה.
אמנם מלבד זאת יש בזה איתות וסימן על היות תביעה גדולה (חרון אף גדול -כעס משמיים)מאוד עלינו. אם רבו ועצמו עד מאוד מעלות יום הגשמים וכפי שהאריכו חז''ל הק' (עיין תענית דף ז ע''ב): 'גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ וכו' '. שאפילו ישועה פרה ורבה בו וכו'', ואמרו עוד: 'אין הגשמים יורדים אלא א''כ נמחלו עוונותיהן של ישראל'. ועיין עוד (תענית דף ח ע''ב): 'גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו וכו'' '. ואם יום הגשמים הוא עת רצון כ''כ, אם כן עצירת הגשמים – צריכים להבין ולהשכיל שהוא בהפוך עת רצון ח''ו.
''ועצר את השמים ולא יהיה מטר'' וההמשך ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה'', הרי שיש להתיירא מעצירת הגשמים מחמת שיש ח''ו המשך ה' ירחם.
נמצאים אנו בשנים שהשמים נעצרים, והחום של ימות הקיץ הינו מעל הרגילות, וימות החורף ברובם דומים יותר לימות הקיץ, וממילא הצורך לשתייה ולהשקיה גובר, ומקורות המים אשר גרעונם הולך וגדל מחמת עצירת הגשמים עוד מוסיפות להתמעט מחמת החום הגדול המאדה כמויות גדולות של מים.
נמצאים אנו בשנים שהצורר מאיראן מכריז באזני כל העולם אשר הוא יוצר משחית לחבל ולהשמיד להרוג ולאבד כהמן הרשע בשעתו. "אמרו לכו ונכחידם ולא יזכר שם ישראל עוד'', הסכנות המאיימות מצוררי ישראל הם מבהילות מאוד. וכבר ראינו בעוה"ר שקבוצה של רוצחים שאינם בגדר מדינה וצבא, (חיבאללה) הבריחה קרוב למליון מתושבי צפון הארץ, והי''ת ירחם ויושיע ממלחמות של מדינות בעלי צבא.
ועצירת הגשמים היא תוכחה ואזהרה על ההמשך ח''ו.
ומה נעשה והרי שאנו כבחינה שהורונו רבותינו ז''ל, (פ''ק דשבת): 'אין שוטה מרגיש' וכן 'אין בשר המת שבחי מרגיש באיזמל' (בסכין שחותכת כי הוא מת) ויתכנו שני המשלים: א. על העדר ההרגשה שכלית. ב. על העדר הרגשה רגשית.
כי היה ראוי שנזדעזע מעצירת הגשמים – הן מחמת השכליות, שהרי המצב מתדרדר וח''ו ח''ו שנהיה מוגבלים וחסרים מים ה''י (השם ישמור). וכן היה השכל צריך להבין ולהשכיל שיש כאן תביעה (חרון אף וכן הם דורש מאיתנו)גדולה ובפרט עצירת הגשמים בארץ הקודש, המושגחת בהשגחה פרטית (השגחה פרטית - אחד מ-13 עיקרי האמונה שהקב"ה משגיח על ברואיו היהודים בהשגחה פרטית כל רגע ורגע - לאומות העולם אים השגחה מאם השם אלא ע"י שריו)מיוחדת בעניני ''ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה'' (דברים יא, יב).
הן הרגשה רגשית, מהתופעה שבימים שהמה חורף נזקקים להדליק מזגני קרור, הנשמע כדבר הזה? או להתבונן במימי הכנרת במקומות שהיו מלאי מים ועתה הם יבשים, והים הצטמצם ופינה את מקומו ליבשה.
''אותתינו לא ראינו, אין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה'' – הנה אנן ( אנו)דור יתמי (יתום יתום) דיתמי ובחשיכא שרינן (וחיים בחשיכה), ואין מי שיורה לנו על מה חרי האף הזה (ואין נביא שיאמר לנו על מה חרון האף הזה), ואין מי שיכריז בנבואה את המתעתד לבוא אלינו (ואין לנו נביא שיכריז מה הולך לבוא עלינו), ואין לנו שיור רק התורה הזאת''( ויש לנו רק את התורה שבה כתוב מה עלינו לעשות), ''והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום'' (מתוך קריאת שמע ישראל - ראו בבלוג הזה את נוסח קריאת שמע...)וכו', ונתתי מטר ארצכם בעיתו'', וכשזוכים לגשמי ברכה, הרי הוא זמן פיוס ( חסד מאת השם יתברך)ועת רצון נפלא וכמבואר במסכת תענית וכנ''ל. ומאידך גיסא, ''השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים'' (עוד קטע מקריאת שמע ישראל)אז ח''ו ההמשך נורא ואיום.
ובכן אף שהיה ראוי שהכלל יתחזק ויפשפש במעשיו, וגזר דין נקרע כל השנה ע''י ש ל יתשובה הצבור, מ''מ אין בכלל אלא מה שבפרט, ואי אתה בן חורין להבטל ממנה, וראוי לכל אחד ואחד להתעורר לתקן את בדק ביתו על מנת להוסיף זכויות (שכל אחד יפשפש במעשיו ויתקן מה שלא בסדר). אם בשיחות חולין בחזרת הש''ץ ובשעת קריאת התורה, אם בלשון הרע וברכילות, אם בהתחזקות בשמירת העיניים, אם בחיזוק גדרי הקדושה, אם סילוק שנאת איש מרעהו, בין ביחס לשנאה פרטית בין ביחס לשנאת צבור זה לעומת זה, ולהתחזק בשימת אהבה (להתחזק באהבת חינם במקום שנאת חינם)ורעות תמורת מחלוקת שנאה ופירוד, ולהתחזק בלימוד תורתנו הקדושה - היושב אהל לפי המוטל עליו, והעוסק במחייתו לפי המוטל עליו ולהתפלל ''תפילה לעני כי יעטוף ולפני השם ישפוך שיחו''. (תפילה של הימים הנוראים)
''אווילים שרי צוען'' - מה נואלו (נואל = טיפש)שרי המדינה שתכננו למצוא פתרון ביבוא מים מטורקיה. מלבד הנקודה הפשוטה אשר הקב''ה קרוב אלינו בתכלית הקרבה לעומת טורקיה הרחוקה.
''ומי גוי גדול (עם ישראל נקרא גוי גדול)אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו''
מלבד היוקר שיאמיר את המים, מלבד הסכונים וכו' וכו', הנה הוברר עתה שטורקיה נהפכה למשענת קנה רצוץ.
ועיקר העקרים בענין לשאת עיניו למרום: הלא אתה הוא ה' אלוקינו ונקוה לך'', וכאשר יצטרפו שבירות הלב עם הבטחון בהשם יתברך, בודאי יחמול (ירחם)ה' עלינו ותהיה שנתנו כשנים הטובות לברכה אכי''ר. (מתוך 'ליבי ער' בטאון לתורה חסידות חנוך והשקפה בעיר אלעד) (שופר)
הביאה לדפוס שירהW
לע"נ אבי היקר מרדכי מקס בן ישראל זצ"ל לע"נ בעלי היקר ירחמיאל אפרים בן יעקב קאפל זצ"ל |