דברי הרמב"ם הקדושים והרב אמנון יצחק שליט"א על סיבות אפשריות לעצירת הגשמים, וכן לינק לכתבה האם עצירת הגשמים יכולה לרמז למלחמה קרובה
כמעט כמו בזמן אחאב ואליהו, בקובץ שלפניכם כתבה קצרה ומספר לינקים לצפיה שמיעה וקריאה, בדבר האסון הנורא של עצירת הגשמים, ומה זה אומר לגבינו, כל אחד ואחד שיפשפש במעשיו ויתפלל מעומקא דליבא! (מעומק הלב)
במדבר פרק י פס' ט'
(ט) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:
מלכים א' פרק ח' פס' לה-לו
(לה) בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ (בגלל שחטאו) וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם: (ואם יתפללו אל השם =מקום וישובו בתשובה - הקב"ה יענה להם)
(לו) וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶת הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה:
רמב"ם הלכות תעניות פרק א' הלכה א-ה
(א) מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור שנאמר (במדבר י') על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כלומר כל דבר שייצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו:
(ב) ודבר זה מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב (ירמיהו ה') עונותיכם הטו וגו' וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם:
(ג) אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם (טבע - בדיוק כמו שכולם מדברים היום על איתני הטבע והרי מי מנהיג אותם אם לא בורא עולם?!) אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית (כאילו מקרה - שורש ק ר ה - נקרית כמו שכולם אוהבים לומר) הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ''ו) והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי (מקרה) אוסיף לכם חמת אותו קרי: (אלך איתכם מידה כנגד מידה ואביא עוד אסונות שעל פי שפתכם היא מקרה עד שתבינו שאין מקרה בעולם אלא הכל ממני - מהשם יתברך)
(ד) ומדברי סופרים להתענות (לצום) על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים ובימי התעניות האלו זועקין בתפלות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד ואם היו במקדש מריעין בחצוצרות ובשופר השופר מקצר והחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות ואין תוקעין בחצוצרות ושופר כאחד אלא במקדש שנאמר (תהלים צ''ח) בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה':
(ה) תעניות אלו שגוזרין על הצבור מפני הצרות אינן יום אחר יום שאין רוב הצבור יכולים לעמוד בדבר זה ואין גוזרין בתחלה תענית אלא בשני בשבת ובחמישי שלאחריו ובשני שלאחריו וכן על הסדר הזה שני וחמישי ושני עד שירוחמו:
המאמר מ-ט"ו כסלו תשע"א
כל אחד ואחד שיפשפש במעשיו ויתפלל מעומקא דליבא! (שופר)
הביאה לדפוס ופרשה שירהW
לע"נ אבי היקר מרדכי מקס בן ישראל זצ"ל
לע"נ ירחמיאל אפרים בן יעקב קאפל זצ"ל |