כותרות TheMarker >
    ';

    היום שהיה

    בלוג אינפורמטיבי בעיקר, מבחר נושאים מכל העולם, וגם קצת מפרי עטי..

    0

    גברים בשחור

    0 תגובות   יום חמישי, 9/12/10, 22:37

    ''

    האם שאלתם את עצמכם אי פעם מי אלו ה"גברים בשחור"  המסתוריים במציאות?
     
    רשומה זו באה בעקבות קריאת הספר "מזימת יום הדין" מאת סידני שלדון. זהו ספר מדע בדיוני שגיבורו נאבק בקונספירציה של ניצול כדור הארץ ממשאביו שאנשיה הם לא פחות משליטי המדינות החזקות של העולם שנאבקים בחייזרים שמבקרים כאן ומנסים למנוע יצירת קשר עימהם. (תקציר מאת אלי אשד).
    אין פה ממש "גברים בשחור", אך יש משהו שמאחד את הסיפור הזה ואת הגברים בשחור עם המציאות ועל כך אסכם בסוף הרשומה.
     
     
    ''
     
    הגברים בשחור (מאנגלית men in black), הם, על פי ספקולציות פופולריות, סוכנים חשאיים ממשלתיים, שמטרתם לבלבל או להפחיד חוקרי עב"מים ועדים, ובנוסף להחרים ראיות לכאורה של נוכחות זרה, כדי להעלים ולהסתיר אינפורמציה זו מהציבור מבקורי חייזרים בכוכב הלכת שלנו.
     
    הפרטים לגבי הדמויות הללו משתנים, אך יש כמה מאפיינים קבועים:
     
    * הם לובשים חליפות שחורות ללא רבב.
     
    * הם נוסעים במכוניות באותו צבע, מעדיפות לקדילאק מדגמים
      ישנים.
     
    * עורם כהה או חיוור מאוד, תווי פניהם בעלי תכונות מזרחיים
      מעורפלים. קולם גבוה או עם תהודה מתכתית.
     
    * התנהגותם מנומסת אך מאיימת.
     
    * כמו כן דווח על מיקרים של תקשורת טלפתית, תחושה של חוויה
      כמו בחלום, ועוד אירועים מטרידים.
     
    זהותם של גברים מסתוריים אלו, יצר שפע של השערות, מאנשי השירותים החשאיים שמבקשים להסתיר כל מפגש עם ישות חוץ ארצית, גזע אנושי מוזר שמסתתר באזור הקוטבים, עד תיאוריות הטוענות שהם עצמם חייזרים בהסוואה שמנסים להשתיק את פעולתם על כדור הארץ.
     
    איך פועלים הגברים בשחור
     
    הדיווח הטיפוסי לפעולתו הוא כדלקמן:
    זמן קצר לאחר שפלוני ראה עב"ם, (שיכול להיות עד או חוקר), הוא מקבל ביקור. לעיתים קרובות, הביקור מתרחש עוד בטרם יש דיווח או פרסום רשמיים. מבקרים אלו לא יכלו לקבל מידע על העד בדרך רגילה, מידע שללא ספק יש להם: שמות, כתובות, פרטים על האירוע ועל האנשים המעורבים.
     
    הקורבן נמצא כמעט תמיד לבד בזמן הביקור. המבקרים, לעיתים קרובות שלוש במספרם, מגיעים במכונית שחורה גדולה. בארה"ב זה יהיה בדרך כלל קדילאק יוקרתי, אך לעיתים נדירות יהיה זה מודל עכשיווי. יחד עם זאת, למרות שמדובר במכונית מדגם ישן, מצבה נמצאת באופן מושלם, נקיה בקפדנות מבחוץ ומבפנים, נוצצת ומבהיקה, ועדים סיפרו שבתוך מכוניות אלו היה "ריח של מכונית חדשה". אם הקורבן רושם את מספר לוחית המכונית וחוקר לגביה, הוא תמיד יגלה שמדובר במספר שאינו קיים.
     
    המבקרים לרוב הם גברים, ורק במקרים נדירים מופיעה אשה, אך מעולם לא יותר מאחת. המראה שלו מתאימה לתמונה סטריאוטיפית של אנשי ה CIA, או השירות החשאי, יש חליפות כהות, כובע כהה, עניבות, נעליים וגרביים כהים, אבל חולצה לבנה, יש עדים המספרים שבגדיהם ללא רבב, כאילו נרכשו באותו הרגע.
     
    בגדול, הם מוגדרים בקבוצות של שלושה גברים בשחור, עם מכוניות שחורות בדגמים ישנים אבל במצב כזה שנראה כאילו כרגע יצאו מהמפעל, משכילים, מנומסים אך מאיימים.
     
    פרצופי הגברים מוגדרים כזרים לאזור, כמעט תמיד בעל אופיינים מזרחיים, הרבה תיאורים מדברים על עיניים שקדיות. כאשר עורם אינו כהה, אז הם שזופים מאוד, או חיוורים באופן קיצוני. לפעמים יש נגיעות מוזרות, המקרה של ד"ר הופקינס, שאספר יותר קדימה, לאיש בשחור, היו שפתיים כצבועים באדום! לגברים אלו יש בדרך כלל פרצופים רציניים וחסרי הבעה, תנועותיהם נוקשות ומגושמות. הגישה של האיש בשחור היא פורמלית, קרה, אפלה ומאיימת לא מעט, לא סימפטי, אבל לא מראה עוינות. עדים טענו הרבה פעמים שהם לא נראים אנושיים.
     
     
    ''
     
    תמיד רציניים ומנומסים.
     
    מיקרים מפורסמים בהם הופיעו הגברים בשחור
     
    בספטמבר 1953, טיפוסים אלו ביקרו את המומחה לעב"מים אלברט ק. בנדר, מארגן המשרד הבינלאומי לצלחות מעופפות, שלקח ברצינות את המשימה להתרת המסתורין סביב העבמ"ים. בנדר חשב שמצא את הפתרון, והעלה את מסקנותיו ורעינותיו בכתב ושלח אותם לחבר דרך דואר. כאשר טיפוסים אלו הגיעו, היו בידיהם החומר, אשר מעולם לא הגיע ליעדו. הם אמרו לו שהוא היחיד מבין החוקרים שמצא את התשובה. כדי להבהיר את המצב, הם הוסיפו עוד כמה פרטים שהוא לא ידע. בנדר כל כך פחד מהם, עד שהוא חלה ולא יכל לאכול מספר ימים. מאז, בנדר הפך לאדם שונה, שסירב לדבר על עבמ"ים שוב עם מישהו. בסופו של דבר, הוא כתב ספר בשם Flying Saucers and the Three Men (צלחות מעופפות ושלושה גברים) בו הוא אמר יספר כל מה שאירע. אך במציאות, הוא רק הסתבך כאשר הזכיר את ההשלכה האסטרלית שלו לבסיס עב"מים הממוקם באנטרטיקה. הספר נראה כנסיון פשוט להסתיר על מה שקרה בפועל.
     
     את ברוס קאטי, תפסו באחד ממלונות בניו זילנד באחת מטיסותיו. הוא נשא עימו צילומים אשר הראו אנטנות ולווינים מסתוריים שהוצבו בקרבת מקום מגוריו. שלושה גברים ישבו בשולחן סמוך לשולחנו ואחד מהם התקרב אליו וניסה לפתח עימו שיחה, בזמן שהמעטפה עם הצילומים היו על השולחן, בקשר עין.
    האיש ביקש ממנו את שמו וכתובתו כדי שימשיכו להתכתב. ברוס היה מוכן לסיטואציה כזו והוא סירב. לבסוף התנצל, עלה לחדרו וכעבור מספר דקות ירד שוב כדי לשמור את המעטפה עם הצילומים בכספת הבית מלון. הגברים כבר לא היו שם וכאשר שאל את האשה בקבלה מתי יצאו גברים אלו, (הם היו חייבים לעבור דרכה), היא ענתה שאף אחד לא יצא מהמלון. כניראה שליצורים האלו יש את היכולת להעלם כמו אוויר.
     
    חוקר נוסף עבר חוויה עוד יותר מרהיבה מהופעת גברים אלו אשר ביקרו אותו במקום עבודתו בשעות מוקדמות של הבוקר, כאשר אלו פוקדים עליו לנטוש חקירה מסויימת הקשורה לעב"מים. הוא הבטיח להם שהוא כבר חשב על כך והם יצאו דרך דלת בקרבת משרדו. הוא יצא מייד אחריהם, וכאשר פתח דלת זאת, מצא פרוזדור ריק מאנשים וריח חזק באוויר כאילו התרחש קצר חשמלי חזק. הם נעלמו בשניה כהרף עין.
     
    אחד מהמפגשים הכי מעניינים עם הגברים בשחור, התרחש ב9 לינואר 1967 בביתו של אדוארד כריסטיאנסן מווילווד בניו ג`רזי. ב5.30 אחר הצהרים, איש בעל מראה מוזר דפק על דלתו. כאשר הוא פתח, הנ"ל אמר לו שהוא נשלח מהמשרד לאיתור יורשים וייתכן שמר` כריסטיאנסן ירש המון כסף. הוא נתן להכנס לזר, והוא שם לב שהיה טיפוס מאוד לא טיפוסי. גובהו היה כ2 מטר, כתפיים מאוד רחבות ומשקלו בערך 150 ק"ג. הוא לבש מעיל שחור ארוך מבד עדין ויוקרתי וכובע בסגנון רוסי. כאשר הטיפוס הוריד את כובעו, התגלה ראש גדול מאוד בעל תספורת קצוצה ואזור עגול מאוד מוגדר בו ניכר שגולח. היו לו עיניים בולטות מאוד ואחד מהם היה מזוגג ולא הייתה מסוכרנת עם השניה. גיגי, הכלב של המשפחה, גילה עויינות מיידית כלפיו שהתבטא בנביחות ונהימות בלתי פוסקים.
     
    האיש החל לבצע סדרת שאלות על הנתונים האישיים של אדוארד, כאשר הוא מתרץ שאלות אלו כהכרח כדי לוודא שהוא האיש המוזכר בצוואה כיורש. היה לו קול מטאלי שנראה כאילו נפלט מרמקולים של מחשב, מונוטוני וקר. כאשר התיישב, מכנסיו שהיו די קצרים מתחילה, עלו יותר, וגב` כריסטיאנסן ובתה קוני, נשארו רתוקות לאחר שגילו כבל בצבע ירוק שיצא מתוך הגרב ועלה לאורך הרגל. המראה הכללי שלו היה חיוור וחולני, אין ספק שלזר היה מראה ייחודי. כאשר הציעו לו לשתות משהו, הוא סירב, ואמר שבעוד 10 דקות הוא יזדקק לכוס מים. במשך הראיון, המשפחה שמה לב שפרצופו הפך מרגע לרגע ליותר ויותר אדום, עד אשר ביקש את כוס המים, אשר בלע בלגימה אחת ביחד עם כדור גדול בצבע צהוב, ואז פרצופו חזר למראו הקודם.
     
    כאשר הסתיים הביקור והאיש קם ללכת, מר` כריסטיאנסן החליט לבחון את הליכתו. מתוך אפלת מטבחו, הוא הציץ דרך חריץ בדלת וראה את הטיפוס שהוא מתקשר עם ידיו וקדילאק שחור משנת 1963 בגיח מהצללים באורות כבויים. הזר נכנס לתוכו והלך.
     
    למחרת קיבל מר` כריסטיאנסן שיחת טלפון עם קול נשי אשר הסבירה שאת מר` אדוארד כריסטיאנסן שחיפשו, מצאו בפלורידה. הוא הודה לה וסגר וניתק את השיחה. חודש לפני הביקור, משפחת כריסטיאנסן ראו עב"ם, כנראה שזה מה שהניע את הביקור של הגברים בשחור, למרות שבביקור לא הוזכר הדבר הזה ולא התקבל שום איום.
     
    ועכשיו לסיכום אני מצוטטת קטע מתוך הערת המחבר של הספר "מזימת יום הדין". הקטע הזה הפתיע אותי לחלוטין והוא שואל אתה שאלה הזו:
     
    "האם קיים קשר כלל עולמי של ממשלות להסתיר את האמת מעיני הציבור?
     
    בטווח הקצר של שש שנים, מצאו את מותם הנסיבות מפוקפקות עשרים ושלושה מדענים אנגלים שעבדו במסגרת תוכניות מסוג מלחמת-הכוכבים. כולם כאחד עבדו בתחומים אלקטרוניים שונים, שכללו חקר עב"מים. להלן רשימת הקורבנות, מועדי המוות ונסיבותיו.
     
    1.   1982 פרופסור קית` באודן: נהרג בתאונת דרכים.
    2.   יולי 1982 ג`אק וולפנדן: מת בתאונת גלישה.
    3.   נובמבר 1982. ארנסט ברוקוויי: התאבד.
    4.   סטפן דרינקווטר: התאבד בחנק.
    5.   אפריל 1984. ג`ורד` פרנקס: התאבד בתליה.
    7.   1985. סטפן אוק: התאבד בתליה.
    8.   נובמבר 1985. ג`ונתן ווש: התאבד בקפיצה מבנין.
    9.   1986. ד"ר ג`ון בריטאן: התאבד בהרעלת קרבון-מונוקסיד.
    10. אוקטובר 1986. ארשאד שריף: התאבד באמצעות כריכת
          חבל סביב צוארו, קשירתו לעץ, ואז נסיעה מהמקום במהירות
          גבוהה. אירעה בבריסטול, מרחק מאה מייל מביתו בלונדון.
    11. אוקטובר 1986. וימאל דג`יביי : התאבד בקפיצה מעל גשר
          בבריסטול, מרחק 100 מייל מביתו בלונדון.
    12. ינואר 1987. אבטר סין-ג`ידה: נעדר, הוכרז מת.
    13. בפרואר 1987. פטר פיפל: התאבד באמצעות זחילה תחת
          מכונית במוסך.
    14. מרץ 1987. דייויד בנדס: התאבד באמצעות נהיגת מכונית אל
          תוך בית קפה במהירות גבוהה.
    15. אפריל 1987. מרק ויינזר: חנק עצמו למוות.
    16. 10 באפריל 1987. סטיוארט גודינג: נהרג בקפריסין.
    17. 10 באפריל 1987. דייויד גרינהאל: נפל מגשר.
    18. אפריל 1987. שאני ווארן: התאבד בטביעה.
    19. מאי 1987. מייקל בייקר: נהרג בתאונת דרכים.
    20. מאי 1988. טרבור נייט: התאבד.
    21. אוגוסט 1988. אליסטר בקנהאם: חישמל עצמו למוות.
    22. אוגוסט 1988. פריגדיר פטר פרי: חישמל עצמו למוות.
    23. תאריך לא ידוע. ויקטור מור: התאבד.
     
    צירוף מקרים?
     
    ספר זה יצא לאור בשנת 1991, אז אני לא יודעת אם אירעו עוד מיתות משונות מחוקרים בתחום העב"מים. למעשה חקרתי קצת בנושא בעקבות הספר.. ונתקלתי מהמון מאמרים וכתבות על "הגברים בשחור" וזו עיקר
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מיסיס הייד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין