שני נהרות זורמים:  אחד כחול והשני זהוב.

הם זורמים ונפגשים כל אחד בסערה שבו, בעומק שלו, בצבע שלו,

נפגשים ומתערבבים ויוצרים שילוב נהדר של צבע אחד שמאחד את שניהם.

הם מאוחדים כאחד ושוטפים אחד את השני עד שאי אפשר להפריד ביניהם.

וכל מי שמביט נאלם דום מהיופי המרהיב שנוצר בחיבור ביניהם וכולם שואלים לשמם:

וכי מהו שמו של זה ומהו שמו של זה? ואין יודעין עליהם.
ומהיופי לא נוגעים , רק מביטים פן יעלם היופי ממגע אדם, זוהי יצירה אלוקית.

והמים זורמים כאחד על פלגי מים, על האדמה, דרך ארוכה לפניהם אך הנחישות חזקה יותר.
וכי רק האהבה היא זאת שמחזיקה אותם יחד...