עמוד 3 מתוך הרבה יותר

זכות הקדימה למה-מה?

הבוקר לקחתי עמי את היונדאי למשרד. היא הגיבה בחום כשהכנסתי לה הילוך רביעי ובחיוך של הקלה כשהורדתי לחמישי. כך נסענו לנו שנינו שרים בקול את עמיר לב בדיסקו החדש "נוסע וחוזר" ואז הגענו לפקק קטן ביציאה מעירי הקטנה לעיר הגדולה וזה עוד בלי הסקס. טור של מכוניות עשה דרכו לאט לאט בנתיב השמאלי אליו עמדתי להשתלב בנימוס גברי אבל תקיף משהו. כשהתמקמתי לי בתור ראיתי לימיני מכונית שאותתה לי על רצונה לחתוך שמאלה, לפני. אז נתתי לה. אחרי הכל זו הייתה נהגת אז למה שלא אתן, לה. ופתאום האירה בי התובנה החדשה שאני נותן לנשים זכות קדימה גם כשלא ממש העדיפו להיות למעלה ונשאלת השאלה הנוקבת - למה-מה? למה קשה לי לתת לגברים לעבור לפני בכביש -  וברגע שאשה מנסה לגנוב מקום אני מתמלא בחיוך רחב של נתינה ונותן. זה לא הן שאמורות, לתת? לא ככה - בועז?

מה הקיפוח הזה אני שואל וממשיך להנציח אותו בו זמנית, או בעברית פשוטה - למה-מה-קרה? הרי אני לא באמת חושב שאותה נהגת תעצור באבירות בצד, תצא ותראה לי את הכרת התודה העמוקה שלה, או במקרה הטוב, את שתיהן, אז למה שאותו נהג יעשה כך? לו -  אפילו לא נתתי לעבור. אכן, מראות קשים ובעיה מורכבת. למי פתרונים למי....

יורדים עמוק יורדים כחול

למעט הסיכון הויזואלי שהשיער שלך (הגבר) מתפזר לכל הרוחות אבל מה זה משנה בעצם כשהיא (האשה) לא יכולה לצפות במחזה המביש - הכל בשליטתך המלאה אז ככה שאין מה לדאוג.

הוראות תפעול תנוחה
היא שוכבת על גבה ואתה כבר בין רגליה, הטעם המשכר שלה מרוח על שפתיך, אנחותיה גוברות מרגע לרגע ואתה מזדקר לך בשקט, מתחכך בסדין הכחול שמתחת לה. פתאום, ככה בלי הודעה מוקדמת, פרסום גלוי או הצהרה לעתונות אתה גורר אותה אלייך, יושב על ברכיך, שם בצד את חרוזיך פותח את רגליה הכי רחב שאפשר, אוחז בה ושפתיך נושכות קלות את שפתיה המושלמות. על פי תנועת הלשונות היא אמורה לגמור תוך שניות. לא יזיק ברקע איזה שיר אהבה סוער, אפשר גם מאלבום אחר שלו... 

סיכום קצרצר
 

לא ברור מי כואב יותר ומי נהנה פחות מה שבטוח - זכות התלונה שמורה לנו הגברים ואתן פשוט תסבלו בשקט ותמשיכו להינות.

ועוד קצת מעולם הפרסום

את עבודות האמנות האירוטית של סמרל אפשר לראות כאן באתר - www.samarelart.com

להזמנת פורטרט חושני בהתאמה אישית בקרו בעמוד המיוחד "פשוט אשה" בפייסבוקhttp://www.facebook.com/pages/pswt-sh-Simply-Woman/158010220890939