כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    וַיִּגַּשׁ: "וַיָּפָג לִבּוֹ, כִּי לֹא-הֶאֱמִין לָהֶם"*

    54 תגובות   יום שישי , 10/12/10, 08:39

    ''



    וַיִּגַּשׁ: "וַיָּפָג לִבּוֹ, כִּי לֹא-הֶאֱמִין לָהֶם"*

     

     

     

    כֻּתֹּנֶת מְאָדָּמָה

    נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ בִּבְכִי

    קוֹל מֵאוֹב זֶרַע דּוּדָאִים

     

    עוֹלָה מַחְשָׁבָה בְּלִבְּךָ

    עֵת עֵינֵיהֶם מֻשְׁפָּלוֹת אַרְצָה

    מִי הִכְתִּים פַּסֵי זָהָב בְּדָם שָׂעִיר

    הָאוֹמֵר " הַכֶּר-נָא".

     

    מי לָעַע מִבָּנַי

    לְשַׁד שֶׁמֶן מֵעֲצָמוֹת

    גְּרוּמוֹת יוֹדְעוֹת סֵבֶל

     

    וּמַה רַע יוֹתֵר

    עַד מָוֶת סְפֹד בֵּן

    שֶׁמָּא רֵעַ לֹא מְרַפֶּה

    יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת

    חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת

    אִישׁ בְּאָחִיו

     

     

    *בראשית (מ"ה-כ"ו)- זו תגובתו של יעקב שעה ששבו בניו ממצרים והודיעו לו כי יוסף חי והוא שולט במצרים. מה הייתה הבעיה בהודעתם?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/12/10 21:04:

      עוֹלָה מַחְשָׁבָה בְּלִבְּךָ

      עֵת עֵינֵיהֶם מֻשְׁפָּלוֹת אַרְצָה

      מִי הִכְתִּים פַּסֵי זָהָב בְּדָם שָׂעִיר

      הָאוֹמֵר " הַכֶּר-נָא".

       

      מי לָעַע מִבָּנַי

      לְשַׁד שֶׁמֶן מֵעֲצָמוֹת

      גְּרוּמוֹת יוֹדְעוֹת סֵבֶל

      כמה יפה כתבת אשר חברי היקר

      את רחשי הלב של אב שמגלה

      שאותה כותנת מוכתמת בדם עדות כואבת למותו של בנו

      היתה מזימה של אחים קנאים

      * כוכב אהבה ממני

      כתיבתך ניפלאה בעיניי והניקוד בשיר - עושה לי את זה

      חיה

        14/12/10 19:51:
      התגעגעתי לקרוא אותך.
        12/12/10 21:47:
      מעוררת מחשבות דרכך לבטא את הסיטואציה הכלכך קשה הזו.
      משבר בין אב לבניו...
        12/12/10 17:20:
      יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת
      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת
      אִישׁ בְּאָחִיו
      תודה!!
      מרגשת כתיבתך
      שבוע טוב מבורך בגשמים
      גרטה*:*
        12/12/10 15:56:
      הערבוב הזה בין המילים של אז לאקטואליה של היום טוב לך.

      חבל שהכל חוזר ושב על עצמו.
        12/12/10 13:27:
      זו אחת הפרשות המרגשות בתנ"ך.... וניסחת יפה את תגובת האב..
        12/12/10 08:39:
      נפלא כתוב..והצילום אוהבת
        12/12/10 01:58:

      כל כך יפה תיארת את זה .
      תודה .
        11/12/10 23:37:
      כתוב יפה מאוד
        11/12/10 19:55:
      "..עוֹלָה מַחְשָׁבָה בְּלִבְּךָ
      עֵת עֵינֵיהֶם מֻשְׁפָּלוֹת אַרְצָה
      מִי הִכְתִּים פַּסֵי זָהָב בְּדָם שָׂעִיר
      הָאוֹמֵר " הַכֶּר-נָא"."

      עינייהם אמרו הכל ..בלי קול .


      יפה כתבת ..


      שבוע טוב ומבורך ..



        11/12/10 16:49:
      מה יש להוסיף על תגובות קודמות מושקעות המכסות כל היבט אפשרי?
      אולי אתעכב רק על חרב הפיפיות.
      בין אחים או חברים, לא חשוב "מי התחיל", מי "הצודק" - היחסים נפגעים בכל מקרה ושני הצדדים נמצאים מפסידים.
      אין אב יכול להינחם, לא על מותו של בן ולא אם נתון הוא לקנאה-שנאה עזה כמוות, המאיימת עליו דרך קבע.
        11/12/10 14:17:
      בכל אדם קיים קסם מסוים
      רק לא כולם מכירים בו כי
      יש אנשים עם עיניים גדולות
      ויש אנשים שבמה שיש מסתפקים
      כל אדם ודרכו הנבחרת בו
      שבת קסומה!!!
        11/12/10 12:57:

      קשה הקינאה משנאה

      באשר ליוסף - צָפְנַת פַּעְנֵחַ

      היום היה נחשב ל"יורד"
      כמו שאמר רבין ז"ל בזמנו
      נפולת נמושות [כי נוח, כי התגמול היה מידי]
      אף אם לא ידע מוצאו
      לאחר שהתבררו הדברים
      מצופה היה שישוב לכנען
      לעמוד מול אחיו באומץ
      לפתוח את הקלפים

      בדיעבד
      "ליוסף היתה תוחלת ממושכת לראות את אחיו
      כשם שליעקב היתה, לראות את יוסף ובהם נתקיים הביטוי "ועץ חיים תאוה באה" . היינו , שלא פסקו מעץ החיים כל אותם שנים
      > תקציר משיעורו של הרב שמעון דהן שליט"א לפרשת מקץ תשע"א - מידע אינטרנטי

      לָעַע > מילה שלא נתקלתי בה עד עתה
      מעניין

      תודה
      לאה

        11/12/10 12:06:
      אין חזק מקנאת אחים
      אחים גם מרשים לעצמם מה שזרים לא יכולים להרשות לעצמם
        11/12/10 12:01:
      אשר יקירי, בסיפור הזה על יוסף, אחיו ויצחק, אף אחד בעצם לא יוצא נקי. יוסף נחשד בעיני בחטא ההיבריס, הגאווה, האחים חשודים בעיני בצרות עין עד כדי רצון לרצוח, שזה בלתי נסלח, ויעקב? כבר בהיותו נער הוא רימה את אביו וההתנהלות שלו לא הייתה נקיה עד אחריתו. מה שנפלא זה שירך, המעורר אותנו לחשיבה על אבותינו ועל הפיכתם בעצם לאנושיים כל כך ולא מורמים מעם, ועל כך התודה לך שהשבת לנו את המשפחה הזאת למשפחת האדם.
      תודה אשר על הכתיבה הנהדרת שלך ו*
      לאה
        11/12/10 11:13:
      היו ליעקב סיבות טובות מאוד לא להאמין להם. גם כי הוא עצמו היה ממזר לא קטן (ראה פרשות עשיו ולבן) ולכן היה לבניו ממי ללמוד את מלאכת ההטעיה והרמיה, וגם כי "דובריהם" של האחים - הבכורים והמבוגרים שבהם - רימו אותו. ואם כעת הם אומרים ששיקרו לו שיוסף מת, ושחיה רעה אכלתו, למה שיאמין להם כעת שהוא חי, ועוד משמש משנה לפרעה? לא הגיוני! ואולי הם זוממים משהו נגדו? משהו שיקל לעשות בסביבה נוכרית? הרחק מהמקום בו אולי מת בנו?
      ולמה שיאמין? האם לא חטאו במעשיהם בפרשות נוספות (פרשת דינה..). קריאה ב"ברכות" ואיחולים שלו על ערש דווי לחלקם חושפים טינות עמוקות (פרק מט). ברם כשהוא "צופה" כדבריו אל אחרית הימים איני בטוח שהוא מסכים עם סופו של שירך. אבל אני כן כי חרב פיפיות מפעפעת איש באחיו. מה סיבותיה של חרב הפיפיות? ואם כן האם אפשר לסלקה? ואם כן מי צריך לוותר? והאם צריך?
        11/12/10 08:49:
      על יוסף ואחיו כמוהן.
      לעיתים גם מהרהרת בהרגשתו האב.
      מה קשה ואולי עדיף לדעת שנטרף
      או לקבלו חזרה ולדעת שקנאת אחים
      הביאה להעלמותו של הילד המועדף.
      חושבת שפסיכולוגים חייבים להשתמש
      בזה כדוגמא .
      תודה אשר היקר על כתיבה מעוררת
      מצטערת עם סטיתי מכוונתך.
      למה הדברים הקשים האלה בבוקר קסום זה?
        11/12/10 01:31:
      מעניין אותי מאין היא מגיעה?
      חינוך? יצר האדם?

      תודה על שיר נפלא
      המביא למסע של הגות ומחשבה.
        10/12/10 21:29:

      אוהבת את השילוב התנכי עם שירתך העברית היפה.

      תוהה עד כמה אכזרית היא הקנאה.

      וכמה אין בה כלום מלבד בזבוז.

      שבת שקטה

      .

      בלוז

        10/12/10 20:10:
      כתוב נפלא!
        10/12/10 19:16:
      כולם היו בניו ....

      שבת שלום על ישראל
        10/12/10 18:33:

      מה קשה יותר...


      'וייקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכותונת בדם;

      וישלחו את כתונת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו: זאת מצאנו;

      הכר-נא הכותונת בנך הִוא אם-לא'

      (בראשית לז לא לב)


      'ויעלו ממצרים, ויבואו ארץ כנען אל-יעקב אביהם: ויגידו לו לאמור:

      עוד יוסף חי, וכי הוא מושל בכל-ארץ מצרים, ויפג לבו, כי לא האמין

      להם:'

      (בראשית מה כה כו)



      תודה אשורר על שיר נפלא. שבת מבורכת לטוב, צ"ה

       

      (הצילום נפלא)

        10/12/10 18:27:

      קשה כשאול קינאה....*

      ואתה הרי כותב נהדר!!!!

        10/12/10 17:45:
      מעניין למה לא האמין להם דווקא בפעם הזאת.
      לפני כן האמין ש"טרוף נטרף יוסף".
      דם השעיר על הכתונת ואודם הדודאים מעוררים
      אסציאציה של דינים.

      כֻּתֹּנֶת מְאָדָּמָה
      נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ בִּבְכִי

      אך הנשמה יודעת שכל הקורות הם תכנית אלוהית
      לשליטת כח הנתינה וההשפעה על הרצון לקבל.

      "מצרים" שבנו נמצאת כעת בשיא שליטתה עלינו
      ("ויאנחו מן העבודה....") ומכאן שיציאת מצריים קרבה
      עם כל המשתמע מכך.

      תודה אשר.






        10/12/10 15:38:
      הקנאה- אם כל רע, לאורך ההסטוריה,
      וגם בימינו אלה.
      שבת שלום.
      כתוב כל כך יפה.
        10/12/10 15:30:
      קשה כשאול הקנאה.
      יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת

      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת

      אִישׁ בְּאָחִיו.

      תודה לשיר היפה הזה, אשר.
      שבת שלום.
        10/12/10 15:13:
      כתיבה מיוחדת לך.

      יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת
      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת
      אִישׁ בְּאָחִיו

      שבת שלום
        10/12/10 14:58:
      קצר וקולע.
      שבת שלום,
      רמי
        10/12/10 14:53:


      אשר יקר,

      כעת מבזיקה בו תובנה -
      כי הם המה שהכתימו הפסים...
      ואז דוקרת בו המחשבה:
      מי לָעַע מִבָּנַי
      לְשַׁד שֶׁמֶן מֵעֲצָמוֹת
      גְּרוּמוֹת יוֹדְעוֹת

      אכן, שמחה וכאב בזו הבשורה!

      לא קלים היו חיי יעקוב-ישראל -
      ועל זה נאמר - שמי שניתן לו,
      מנסים אותו הרבה.

      שבת נעימה לך אשר

      ע
        10/12/10 14:39:
      וּמַה רַע יוֹתֵר
      עַד מָוֶת סְפֹד בֵּן
      שֶׁמָּא רֵעַ לֹא מְרַפֶּה
      יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת
      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת
      אִישׁ בְּאָחִיו

      אשר,
      שורות שמכילות כאב שקשה לשאתו,
      השכול והקנאה.
      נושא קשה שהעלית גם בפרשת השבוע.

      תודה
      שבת נעימה ורגועה
      דבי
        10/12/10 14:39:
      וּמַה רַע יוֹתֵר
      עַד מָוֶת סְפֹד בֵּן
      שֶׁמָּא רֵעַ לֹא מְרַפֶּה
      יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת
      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת
      אִישׁ בְּאָחִיו

      אשר,
      שורות שמכילות כאב שקשה לשאתו,
      השכול והקנאה.
      נושא קשה שהעלית גם בפרשת השבוע.

      תודה
      שבת נעימה ורגועה
      דבי
        10/12/10 12:57:
      כתיבה יפה ותואמת את הנושא שבחרת לעסוק בו.
      מה יותר חמור מקנאת אחים שמביאה גם לרצח ומלחמת אחים.
      בתולדות עמנו ארעו לא מעט מלחמות אחים שבאו מקנאה והסתיימו ברציחות.
        10/12/10 12:46:
      כתיבה לירית מיוחדת כתמיד

      סופשבוע נעים לך
        10/12/10 12:33:
      אשר, כתיבה יפה, כהרגלך.
      זו לא קנאת האחים הראשונה במקרא, שהרי קדמו לכך קין והבל.

      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת
      אִישׁ בְּאָחִיו....
      יפה מאד, אשר ושבת שלום !
        10/12/10 12:18:
      קנאת אחים ,איומה היא.
      אכן, חרב פיפיות.
      חושבת על אחי, שלא מדבר איתי כבר שנתיים, בשל כעס לא מוצדק,
      קנאת אחים, חורכת שבילים ללב, שורפת אהבת שארי בשר.
        10/12/10 12:18:
      קנאת אחים ,איומה היא.
      אכן, חרב פיפיות.
      חושבת על אחי, שלא מדבר איתי כבר שנתיים, בשל כעס לא מוצדק,
      קנאת אחים, חורכת שבילים ללב, שורפת אהבת שארי בשר.
        10/12/10 12:18:
      קנאת אחים ,איומה היא.
      אכן, חרב פיפיות.
      חושבת על אחי, שלא מדבר איתי כבר שנתיים, בשל כעס לא מוצדק,
      קנאת אחים, חורכת שבילים ללב, שורפת אהבת שארי בשר.
        10/12/10 10:57:
      שבת שולם.

      אוהבת אוירת

      פרשת השבוע,ריחות

      טעמים זכרונות .

      תודה
        10/12/10 10:55:
      אשורר יקר

      קנאת אחים - מלחמת אחים
      עוד מאז הימים
      ועד היום
      כתיבתך נפלאה בעיניי היא
      שבת טובה
      אביה

      וּמַה רַע יוֹתֵר
      עַד מָוֶת סְפֹד בֵּן
      שֶׁמָּא רֵעַ לֹא מְרַפֶּה
      יַעַן קִנְאָתָם אוֹחֶזֶת
      חֶרֶב פִּיפִיּוֹת מְפַעְפַּעַת
      אִישׁ בְּאָחִיו
        10/12/10 10:52:
      כתיבתך מיוחדת ויפה.
      לצערי קנאת אחים עד היום קיימת.
      קנאה שמובילה לדברים רעים.
        10/12/10 10:27:
      ליבו של יעקב מתפוגג.. "וַיָּפָג לִבּוֹ".. נחלש ,נעלם , נאלם..מתרוקן..
      זו מילה מענינת לתיאור התגובה וההרגשה באותם רגעים..
      תודה
        10/12/10 10:23:
      עברית קסומה
        10/12/10 10:22:

      שבת שלום וקסומה.

      ''

        10/12/10 10:13:

      נגעת בנושא ישן שבכל פעם

      עורר עניין וגרם למלחמות אחים.

      הקינאה בכתיבתך קיבלה תיאור

      הגורם לראות את כיעורה.

      כתיבתך משובחת אשר היקר.

      תודה ששיתפת.

       

       

       

      ''

        10/12/10 10:10:

      שלום לאשר,

      כתיבה נהדרת
      ונושא מעניין.
      מה עובר בראש יעקב
      באותו הרגע..
      תודה על פוסט נהדר
      כדרכך בקודש...
      ברבו.

      חיוך
      יום אור
      שבת שלום

        10/12/10 09:41:
      מלחמת אחים וקנאת אחים תמיד תהיה בכל משפחה..
      אמרה יהודית...
      אכן כך ולעולם יהיה כך..
      יפה כתבת כמו תמיד, אשר יקר ..
      שבת מבורכת !
      סאלינה
        10/12/10 09:23:
      שבת שלום :)
      קנאת אחים, חצאי אמיתות, חטא קדמון
      אהבתי...

      מלחמת אחים וקנאת אחים תמיד תהיה בכל משפחה. סיפור יוסף ואחיו המקנאים בו עד שהם מוכרים אותו לשיירת ישמעאלים ו"עובדים" על אביהם יעקב עם הכותנת המוכתמת, אותה כותנת שיצרה חייץ ברגשותיהם, במעמדם
      כֻּתֹּנֶת מְאָדָּמָה
      נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ בִּבְכִי
      קוֹל מֵאוֹב זֶרַע דּוּדָאִים
      עד כי קול המוות מפעפע מתוכה. הקנאה יכולה להוציא דעתו של אדם ממנו. כאן מדובר בעשרה אחים שהקנאה הטריפה אותם, הנקמה הרגעית, הטינה והשנאה איפשרו להם לפרוק את זממם. אך מעבר למעשה לא חשבו על הסוד הרע המאחד ביניהם,על ההונאה והרמיה באביהם. אחים בדם עד הסוף. עד ההוכחה במצרים שהם מביעים חרטה כשבאמתחת בנימין נמצא הגביע. סיפור מופלא על ייסורי מצפון שעוברים תהליך ארוך עד בקשת הסליחה.

      הכתיבה שלך עונג שבת. תודה מהלב

        10/12/10 09:12:

       

      שבת שלום פרשת ויגש,
      הנה הגיע סופ"ש חדש,

       


      שבת  שלווה וחמימה
      שבת של חיבור לנפש ולנשמה,

       

       

      שבת של ארוחת שבת טעימה,
      שבת רגועה נינוחה ונעימה,

        

       

      נקבל אותה בברכה,
      ונשמור אותה כהלכה.....נשיקה

       

       

       

       

       

      שבת שלום...גמר חתימה טובה...

        10/12/10 09:01:
      omrim kina
      omrim simcha
      aval a pachad
      ishtalta
      ve
      a sakranut...
      gadol
        10/12/10 08:53:

      מי הכתים את פסי הזהב??

      איזה משפט חזק...אשר..

      כהרגלך...נוגע..בדרכך הייחודית

      שנשמע בשורות טובות..

      חזק חזק ונתחזק

      עם ישראל חי

      שבת מבורכת

      בטי

        10/12/10 08:50:
      קינה על קנאה אוכלת . נתת קול ליעקב

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון