כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיומנו של מפוטר סידרתי

    ערכת הרזיה

    6 תגובות   יום שישי , 10/12/10, 08:57

    מה לעזאזל חשבתי לעצמי כשהצעתי את עצמי להיות סוכן מכירות של ערכת הרזיה?! אמנם חילקתי כמה פליירים עם הבטחה להורדת 40 קילו בשבועיים והדבקתי כמה מדבקות עם הסלוגן: "ממשיכים לבלוס עם דיאט שוס" אבל השמֵנים לא התרשמו. המעסיק שלי אומר שפרסום בלבד לא מספיק, צריך לבצע מכירות פנים אל פנים עם קהל היעד. "תרים טלפונים, תכניס את הרגל שלך לפתח הדלת, תכנס מהחלון... הלקוחות לא יבואו אליך מרצונם החופשי" מדרבן אותי המעסיק "אתה צריך ללכת לצוד אותם".

    לא נראה לי. שאני אפנה לאנשים ואשכנע אותם שהם שמנים מידי?! שסתם כך ארים טלפונים לאנשים תמימים? שאְטפל לנשמות טהורות שלא עוללו לי כל רע? לא, חייבת להיות דרך מוסרית יותר. צלצול הטלפון קוטע את מחשבותיי. "רק 220 שקל ואתה מקבל מנוי ל-6 הצגות, קנית פעם כרטיס הצגה בפחות מארבעים שקלים לכרטיס?!" שואלת אותי הטלמרקטינגאית. "לא זו השאלה" אני עונה לה "השאלה היא האם את קנית פעם ערכת הרזיה בפחות מעשרים שקלים לקילו?" היא מתעקשת על המנוי להצגות אבל אני לא מרפה ומוכר לה מנוי לערכות דיאט שוס. "סליחה, יש לי שיחה ממתינה" אני נפרד ממנה. על הקו סוכן מכירות של חברת תקשורת שמציע לי חבילת טריפל. "לא לפני שאתה רוכש לעצמך את חבילת הטריפל של דיאט שוס" אני מודיע לו "דיאטה, הרזיה והורדת משקל בחבילה אחת!" הוא מנסה להתנגד ואומר שהוא מסתדר מצוין ללא דיאטה אך תוך זמן קצר הוא נשבר ורוכש את חבילת הטריפל שלי. אני יוצא החוצה והלקוחות ממשיכים להגיע אלי. עובדות בדוכני טעימה נטפלות אלי עם טעימות שונות, לא לפני שהן עצמן טעמו חבילות שלמות של אותו מזון תעשייתי ועכשיו הן מלאות בנקיפות מצפון ומשוועות לערכות הדיאטה. בקופה אני מוכר עוד כמה ערכות דיאטה לקופאיות שמנמנות שמנסות לי כרטיס אשראי. וביציאה עוד ערכת אחת לאיש האבטחה בתמורה שאראה לו את החשבונית ואפנה כבר את הדרך.

    המעסיק מתקשר אלי בשעה שאני נמצא במו"מ עם קונה שרוצה ממני את העגלה שלי בתמורה ל- 5 שקלים (אני מציע לו להוסיף עוד כמה עשרות שקלים בלבד ולקבל גם דיאטה עם העגלה). "נו אתה רודף אחרי לקוחות?" הוא שואל אותי. "אין צורך" אני עונה לו "הלקוחות רודפים אחרי. ועכשיו תסלח לי, יש כאן לקוח שמבקש שירות". אני סוגר את הטלפון ומתפנה ללקוח שדוחף לי מול הפרצוף כוס פלסטיק עם מטבעות. "בשמחה אני הייתי תורם לך, אם רק הייתי בטוח שאתה הולך להוציא את כל הכסף על סמים ואלכוהול" אני מסביר לו "אבל אני חושש שאתה תיקח את הכסף שאתן לך ותבזבז את כולו על אוכל משמין." הקבצן מתייאש ממני והולך. "הי!" אני קורא אחריו "עם ערכת ההרזיה שלי תוכל לאכול כמה שאתה רוצה!"

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/12/10 14:33:
      ככה מתנהלים המכירות בארצנו הקטנה.....
      פוסט מצחיק אך בסוף קצת עצוב....קבצן
      אתה כותב מאוד יפה.
      דליה
        11/12/10 11:50:
      אם אני שמה לב, אתה עובר מנסיונות הירואיים להיות שכיר אומלל, לנסיונות להיות עצמאי גאה, באותה מידה של (חוסר)הצלחה. היופי הוא שאתה לא מתעייף. רק העובדה הזאת מזכה אותך בסיכוי סטטיסטי גבוה לעשות את המכה. אל תפספס אותה לכשתגיע...
        10/12/10 20:18:
      יפה כתבת, שיקוף מושלם לחולי החברתי
      "אתן לך... רק אם תתן לי"
      אחרת - פשוט לך ל...
        10/12/10 17:55:
      הסוף של הפוסט הוא עצוב כי הוא מזכיר את האנשים שיש בכבישים כיום, וזה משהו שלא היה בעבר.
      אבל כרגיל הצגת נושא עבודה בצורה מעוררת מחשבה. תודה.

      אני עושה קישור לפוסט בקהילת ניהול וקריירה, מקווה שזה בסדר. תודה.
        10/12/10 17:33:
      ערכות הזיה זה מה שהולך חזק בשוק
        10/12/10 14:54:
      גדול! שוס אמיתי!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עובד!
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין