כשהילד שלך מתבגר יש נקודה כזו שמשהו אובד הוא נהיה - הוא עצמו ללא תלות. בן אנוש. תפקידך הסתיים. לא סתם אומרים בגיל 13 "תודה להוריי שהביאוני עד הלום" הלום הגיע ואתה נפרד הוא מחליט הוא קובע הוא עושה הוא נהיה כזה או אחר ואין לך באמת שליטה על הדברים תחילה אתה מנסה להאחז להגיד להעיר להתנגד לעודד לכוון אבל הוא עושה מה הוא רוצה והוא יכול גם לא לשתף לא לערב לא להגיד ואתה לעיתים חי בתסכול אבל זהו זרעת השקת עישבת עדרת עכשיו הוא יפרח ויגדל את הפירות לדורות הבאים שאחריך שב בצדו ותהנה מצילו..... כשאתה עצמך מתבגר אתה נלחם על עצמך... על דעתך... על דרכך.... על אהבתך... על פרנסתך..... בא לי להיות עובר מתגלגל בבטן שמנה... עטוף במים חמימים ונעימים צינור זונדה מחוברת לטבור... אין דאגה............. אמא מלטפת את מצחך.... ממלמלת מילות הרגעה... דואגת לכל צרכך... אוחזת בך מרחיקה סכנה... מלבישה... רוחצת.... מאכילה.... איזה טיפש אני שעזבתי אותה כל כך מהר.... עוד קצת .... עוד קצת... מנוחה לא היתה מזיקה. |
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תחושות מתקרבות ומתחזקות ..בגזרתי
תמונה נפלאה שלך עם אימא.
היא כה שלווה עם מבע חולמני כלשהו ואת, זיסלה, שובבונת מתוקה ואף רגע לא משעמם לצידך!
פורש כנפיים
אהבתנו ותמיכתנו - תמיד שם.
התפקיד החינוכי לא תם עד כלות, הוא רק משנה פניו.
הורה טוב גדל ומתבגר עם ילדיו.
מקדמת הבמה הוא עובר אל מאחורי הקלעים וחשוב מאוד שיהיה שם - קשוב וזמין ויקפיד בעיקר להיות מופת חי לכל דיברותיו.
התפקיד ההורי לא תם עד כלות, צרכי הילדים - משתנים.
טוב וחשוב שהעלית סוגיה זו, זיסלה ♣
את מדהימה! *
כתיבה מעולה * * *
*
אין אשה שלא תזדהה נראה לי
גם לי יש אחד כזה בבית בדיוק.
הם נזכרים בך רק שהם צריכים משהו,
אבל לפעמים גם מפתיעים...
פתאום כל מה שזרעת יוצא החוצה...מהלב.
כן, אף אחד לא הכין אותנו לדבר הזה שקוראים לו הורות,
וכל פעם, עם כל ילד, זו למידה חדשה, או ניסוי ותהיה.
מילים של לב.
אהבתי.
זה הגלגל של החיים, לא?
כתבת כל כך יפה...
מיקה
מצד אחד, כיף לשחרר ולצאת לחופש מחוּדש
מצד שני, מי מסוגל לשחרר?
מזל שלי ושלהם שניצלתי את השנים כדי להתאמן לא להיות שתלטנית.
:)
הכינו אותנו.
רק שתוכן השיעורים משתנה.
שבת טובה
תמיד ישאר התינוק של אמא..