סיפור החנוכה מלמד אותנו על ניצחון המכבים על היוונים - ניצחון על האימפריה הגדולה של אותם זמנים, ניצחון נגד כל הסיכויים, ניצחון שהוא נס אלוהי, ניצחון של הרוח היהודית על התרבות היוונית. האמנם?

יוון הקלאסית (שמתרבותה אנו ממשיכים לרוות עד היום למשל – גאומטריה, פילוסופיה, דמוקרטיה) שגשגה ופרחה במשך שנים רבות מבלי לשלוח ידיים לאזורנו. ההתפשטות היוונית החלה לאחר שהמעצמה הקודמת (פרס) ניסתה לכבוש את אדמתם ומלך צעיר ממוצא מקדוני (אלכסנדר) החליט להחזיר מלחמה שערה. אלכסנדר כבש את המזרח התיכון את פרס והגיע עד להודו. עם מותו של אלכסנדר החל מלחמה בין קציניו ושטח האימפריה התחלק למספר חלקים בהתאם לכוחו של כל אחד מהקצינים. השטח של ישראל עבר ידיים מספר פעמים בין בית תלמי שישב במצרים לבין הממלכה הסלאוקית שישבה בסוריה – ומולה נלחמו המכבים. כלומר המרד החשמונאי לא התנהל מול האימפריה היוונית אלא נגד אחד הפלגים שלה.

צריך לזכור גם את מצבה של הממלכה הסלאוקית בזמן המרד. כחמש עשרה שנה לפני מרד החשמונאים הפסידה הממלכה הסלאוקית לרומים – האימפריה החדשה שהחלה לצוץ. בעקבות ההפסד הוגבלה מאוד יכולתה של הממלכה הסלאוקית – מבחינה כלכלית הם עמדו לפני פשיטת רגל, מבחינה צבאית הסכם הכניעה עם הרומים הגביל אותם מאוד, כמו כן הם חויבו להפקיד את בני המלך המכהן ברומא כפיקדון. החולשה הסלאוקית עודדה מרידות רבות ברחבי הממלכה. כנראה שעל רקע זה החליט אנטיוכוס אפיפאנס (המלך הסלאוקי שנלחם בחשמונאים) לשנות את אופי השלטון היווני שהתיר חופש פולחן, ולחייב את בני העמים שתחת שליטתו לסגוד לדתו שלו.

גם המנגנון השלטוני הסלאוקי נשחק, ותככים וריב בין אחים איימו עליו מבפנים. אנטיוכוס אפיפאנס השתלט על השלטון לאחר שרצח את אחיו. המצב הכללי בו פלגי האימפריה היוונית נלחמו זה בזה ובאימפריה הרומית העולה, יצר אפשרות לא רק למרד אלא גם למציאת בני ברית פוטנציאלים, ואכן המכבים שנלחמי בחלק מהיוונים יצרו בריתות עם יוונים אחרים, עם הרומים, ואפילו עם חלק מהשליטים מהממלכה הסלאוקית. בריתות אלו, היו גורם משמעותי לביסוסה ולשרידותה של ממלכה יהודית עצמאית.

גבורתם וכוח אמונתם של המכבים מאירים בעצמה ונותנים השראה ותקווה ליהודים, אך הם לא היו מספיקים לכינון מדינה יהודית עצמאית לולא התנאים המסובבים היו מתאימים. כדי להעצים את המיתוס, הושמטו מהסיפור החשמונאי אותם תנאים מסובבים. להשמטה זו היה מחיר היסטורי. יהודים הסתמכו על המיתוס החשמונאי - שבעזרת אמונה ואומץ לב ניתן לנצח אימפריות כנגד כל הסיכויים. (גם) כתוצאה ממיתוס זה פתחו היהודים בשני מרידות (חסרות סיכוי) מול הרומאים – שהביאו לחורבן הבית, לגלות ולמותם של רוב יהודי ארץ ישראל. לכן לצד זיכרון גבורתם ואמונתם של המכבים צריך לזכור גם את התנאים שאפשרו למרד להצליח, כדי שהמיתוס החשמונאי לא יהפוך מנוף לחורבן נוסף.