(הקריקטורה של גיא מורד מתוך ידיעות אחרונות 9/12/10)

.

.

מכתב שכתבתי ל"מושבה חופשית":

מכתבו של גיל שפירא על מכתב הרבנים בו הם קוראים שלא למכור או להשכיר דירות לערבים עבר בזעזוע בביתנו. אכן מצפון נפתחה הרעה: יש ממשיכים לקריאת רבה של העיר צפת וביניהם גם רבה של של פרדס חנה הרב דוד ש. צדקה.

מי זוכר את חוקי נירנברג לפיהם הגבילו את זכויותיהם האזרחיות של יהודים בגרמניה של שנות השלושים, הגבלות שהביאו בהמשך להשמדתם? מי זוכר שלמדנו על "תחום המושב" לפיו הצארות הרוסית הצרה את צעדי היהודים ופגעה בזכותם לאזרחות שווה כאשר בהמשך הובילה מדיניות זו לפוגרומים נוראיים ביהדות רוסיה?

אבל אולי מישהו זוכר שיש כאן חוק ברור נגד הסתה לגזענות בו כתוב:

"גזענות" - רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני".

קחו קריאה נגד השכרה או מכירה של בתים בניו יורק ליהודים למשל ותגידו בעצמכם האם אין כאן רדיפה, השפלה, ביזוי, עוינות או גרימת מדנים בשל השתייכות אתנית.

קריאת הרבנים היא גזענית. והחוק מגדיר כי עבירה כזו דינה חמש שנות מאסר.

ושלא יגידו לנו שבהר סיני אסרו על יהודים להשכיר בתים לערבים. כבר חכמינו זכרונם ל התווכחו ביניהם על הסוגיה:

רבי מאיר אמר שלא משכירין להם (לעובדי עבודה זרה) בתים בארץ ישראל, ואין צריך לומר שדות; ובסוריה משכירין בתים, אבל לא שדות.  ובחוצה לארץ, מוכרין להם בתים ומשכירין שדות.  אבל לעומת זאת רבי יוסי אומר, אף בארץ משכירין להם בתים, ובסוריה מוכרין בתים ומשכירין שדות; ובחוצה לארץ, מוכרין אלו ואלו. (מסכת עבודה זרה א, ח')

כלומר שגם למי שחושב שיש כאן בעיה, הפתרון אינו ברור. אבל צריך לזכור גם שהם התווכחו ביניהם כעם שאינו הריבון. לריבון יש חובות וזכויות שונים לחלוטין כלפי מיעוטים וקבוצות שונות שנמצאות תחתיו.

אני קורא כאן לרבה של פרדס-חנה כרכור להזכר מחדש שצדקה יכולה להציל משנאה ומוות. וגזענות מובילה למדון נגד אנשים שאינם מעמנו אבל גם למדון פנימי ולשנאת חינם.

אני קורא לו להזכר מחדש ולמשוך את חתימתו ממכתם הגזענות.

ואני קורא לכולנו להזכיר לו שיש לו שתי אפשרויות: להיות נציג ציבור מואר של כולנו או להיות נציג של כת קיצונית, גזענית וחשוכה.