כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    די לחכות למנהיגות חינוכית – תחי הקבוצה החברתית

    24 תגובות   יום שישי , 10/12/10, 18:11

     

    זה פתרון פשוט לייחל, לצפות ולחכות למנהיגות חינוכית של ממש.

    אלא שעד שתבוא, אפשר לאמץ מקור כוח אחר שיניע את היחיד בהתפתחותו – הקבוצה.

      

      

     

    ''

     

     

    די לדבר על מנהיגות חינוכית

    קשה שלא לאהוב ולהעריץ את המורים והמורות יחידי הסגולה – המחנכים הדגולים, שזוכים לתהילה מוצדקת.

    המורים והמורות שבכוח אישיותם הניעו ילדים שהגורל התאכזר אליהם, והרימו אותם אל-על בסולם החברתי.

    הם קיימים במציאות, ודאי היה לכם מורה אחד או מורה אחת שכאלה.

    אנחנו אוהבים אותם, ומציבים אותם, באין ספור סרטים, על הבמה החברתית, לקול מחיאות הכפיים שלנו, המלוות, לפחות אצלי, בדמעות של אושר וסיפוק. אני מודה – אני מאוד מקנא בהם.

     

    הרשימה ארוכה, ורק כדי להמחישה הנה כמה מהם:

    בין הקירות (צרפת 2008), היה שלום מר צ'יפס (בריטניה 1939, 1969, 2002), הכול מתחיל היום (צרפת 1999), הלוח (איראן 2000), המאמן קרטר (ארה"ב 2005), הסיפור של רון קלארק (ארה"ב 2006), זרע הפורענות (ארה"ב 1995), יומני החופש (ארה"ב 2007), כשהנערים שרים (צרפת 2004), לאדוני באהבה (בריטניה 1967), ללכת שבי אחריו (ארה"ב 1989), לנגן מהלב (ארה"ב 1999), לסניור באהבה (ארה"ב 1987), לשון הפרפר (ספרד, 1999), מועדון הקיסר (ארה"ב 2002), ניו יורק רוקדת (ארה"ב 2005), סיכון מחושב (ארה"ב 1995), פעלים למתחילים (צרפת 2002).

    הוידאו בראש הפוסט - שיר הנושא מתוך הסרט סיכון מחושב.

     

    המיוחד במורים בסרטים האלה, שרובם מבוססים על סיפור אמיתי, שהם מחזיקים ומקרינים עוצמה ואהבה גם יחד.

    מורה (זכר ונקבה) שהוא מצד אחד אידיאליסט, קפדן, אפילו קשוח; ומצד שני רגיש, אנושי ואוהב.

    מנהיגות חינוכית שאין למעלה ממנה.

     

    אז מה הבעיה?

    ראשית, יש משהו שהוא קצת חמוץ, לנוכח הערצת ההמון את המנהיג. הומניסט ככל שיהיה, אותו מורה מנהיג, הרי בסופו של דבר הכול סובב אותו – ויש בזה משהו שהוא קצת קצת (אני מתנסח בזהירות) פאשיסטי.

     

    שנית, הניסיון מראה שהכיתות או בתי הספר שמורים אלה הנהיגו, נעלמו ואינם כאשר הם עזבו. מכיוון שרוב המעשה החינוכי סובב את אישיותם, הרי הם לא משאירים ליורשיהם סיסטמה מעשית, אלא רק זיכרונות.

     

    שלישית, כמה מורים שכאלה אתם מכירים? 20, 200, 2,000?

    במערכת החינוך בישראל עובדים 140,000 מורות ומורים. אתם מבינים שזה לא רציני להניח שיש בישראל כל כך הרבה מנהיגים יוצאי דופן, אפילו אם ישלשו את שכר המורה ומעמדו.

     

    למרות אהבתי את המורים בסרטים, זה יפה בתור סיפור, זה לא פיתרון מציאותי.

     

     

    תחי הקבוצה החברתית

    במקום לחכות למורים הנדירים, ניתן להיעזר לאותה מטרה באמצעי פשוט וזמין בכל בית ספר: קבוצת הילדים. 

    הקבוצה חברתית היא כוח אדיר להנעתו של היחיד ולהתפתחותו, משני טעמים:

     

    ראשית, היחיד מביא עצמו לידי מימוש ומשמעות במסגרת הקבוצה החברתית. הוא יפעל ביוזמה, בשמחה ואפילו בהקרבה, כל עוד יזהה את מקומו ואת תפקידו הייחודי בקבוצה.

    אם לא יזהה לעצמו תפקיד ומקום, יהיה אדיש וחסר עניין, ובמקרים קיצוניים יפעל בתוקפנות כנגד הקבוצה או המסגרת שממנה הוא מרגיש דחוי.

     

    שנית, היחיד מקבל משוב לפעולתו במסגרת הקבוצה החברתית. מעשיו משתקפים מתוך הסובבים אותו, באמצעות תגובותיהם החיוביות או השליליות. אם היחיד יודרך להסתכל על עצמו באומץ דרך הראי החברתי, הוא ידע היכן ראוי לו לחזק את התנהגותו והיכן ראוי להשתנות.

     

    כללו של דבר: התפתחות היחיד למלוא יכולותיו, מתרחשת באמצעות הקבוצה ודרכה.

    אם כך, מדוע למנוע מתלמידנו כלי מחנך טבעי חזק שכזה? וכל זאת במחיר המופרך של המתנה למורה המנהיג?

     

    לשאלת גודל הקבוצה לא צריך לחקור הרבה. כמה חברים יש לנו כמבוגרים, במסגרות השונות שבהם אנחנו מתפקדים? 4 שכנים, 6 עמיתים לעבודה, 8 בחוג החברתי, 10 בני משפחה?

    רק מעטים מאיתנו מתפקדים כראוי בהמון, ומצליחים לייצר משמעות לקיומם במסגרות חברתיות גדולות.

    כך נכון גם לילדנו.

     

    הנה השורות התחתונות:

    ראוי שילדינו יתחנכו במסגרת קבוצה (ועדיף רב גילית), בתוכה ימצא היחיד את מקומו, יתרגל את התנהגותו האישית והחברתית ויתפתח מתוך המשוב הקבוצתי.

    הקבוצה המתחנכת צריכה להיות קטנה (כ 12 תלמידים) על מנת להקל על התלמיד להתפתח; ולא כדי להקל על המורה לשלוט בתלמידים ולבטא את מנהיגותו החינוכית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/1/11 00:35:
      מקבלת את גישתך, ויחד עם זאת אני אוהדת מושבעת של הז'אנר של הסרטים שהצגת בפוסט זה, מנהיג אמיתי יוצר המשכיות לשינוי .
      בכל אופן בשלב זה של חיי, אני מנהיגה ויזמית חברתית קהילתית,
      והתרומה שלי היא בהדרכה שלי את ביתי בת ה 13 וחצי, שמתלבטת בעניניני משמעות החיים, גילוי עצמאותה, הכוח של הקבוצה ועוד...
      דרך השיחות שלנו היא מבינה את כוחה כמנהיגה, את הכריזמה שלה, את התכונות החבריות שיש לה, ובאה אלי לבקשת ייעוץ והדרכה על התמודדות עם קבוצת הילדים בכיתתה, מה עושים כשכולם כעדר פועלים ללא מחשבה? מה עושים כשמנדים ילדה ממסיבות כיתה? איך מתמודדים עם חברה כוחנית? ועוד כהנה התמודדויות משמעותיות, אני שמחה שביתי צומחת דרך השיתוף וההדרכה .
        14/1/11 17:44:
      תוסיף הסרט את לאדוני באהבה
        24/12/10 03:47:
      כתיבתך מעניינת ביותר

      יפה
      יפה

      בהערכה רבה,
      ובהצלחה ,

      שבת שלום
      שרה קונפורטי
      www.sarakonforty.com
        14/12/10 09:47:

      אז זהו שלי לומדת גם בביצפר כזה ,
      אחר גם באפשרויות שהילדים מקבלים, אבל
      מה שיותר משמח, זה אחר גם בחלק החברתי,
      לראות איך צמחה בהם ההבנה של הכוח של הקבוצה.
      זה באמת רב גילאי, והם מייצרים תקשורת מצוינת
      בין השכבות, בתוך השכבה בין המגמות
      בתוך הכיתה, המגמה.
      הם השכילו להבין שהם יכולים לייצר מהלכים,

      כלכליים,חברתיים.

      ושיא השיאים שהיא לא יכולה לתאר איך זה אחרת..

      תוך 3 שנים באמת נבנה משהו שהופך לחלק מהם.

        13/12/10 22:36:
      סמוג
      מסכים עם האבחנות שלך. תודה

      לכילדמגיע
      תודה על העידוד :)
        13/12/10 18:57:

      צטט: גיל גרטל 2010-12-10 23:40:51

      אתם/אתן לוקחים את דברי רחוק מדי... בטח שצריכים מורים ומורות ובטח שהילדים צריכים הכוונה. אחרת איך ילמדו?
      רק שהמורה הוא ההגה בעוד המנוע הוא הקבוצה!

      זה מה שרציתי לומר :)
      תודה למגיבים ולקוראים

       

      נהדרת התובנה הזו!''

      חשיב - ההנאה שבלמידה

      יוזמה חינוכית לשיפור הוראת חשבון

        12/12/10 22:29:
      הנקודות חשובות והרעיון הכללי נכון
      יש לי כבוד ללמד קבוצה כזו.
      במסגרת ביה"ס למחוננים וזה בהחלט מאתגר אותי
      אבל במסגרת ביה"ס הפורמלי עם המערכת הסובבת אותו אין התפתחות יצירתית של מורים וכתוצאה מכן כל המערכת מנוונת ולא יצירתית מה שמשפיע בסופו של דבר על התלמידים.
      אז יש להגיד תודה על המורים אשר מצליחים להשפיע לסחוף אחריהם ולהוות דוגמא והם בהחלט ישאירו את חותמם על אותם תלמידים שיזכו והמורשת של אותם מורים בהחלט תעבור הלאה אך לא באפקט שכולנו רוצים לראות
        11/12/10 19:11:
      ציפוש, sulamot, ו - daaaag

      תודה תודה ותודה על התייחסותכם

      זה לא שאנחנו דנים בנושא שטיבו
      נכון או לא נכון,
      יש פה (כמו שציפוש כתבה) כדי להאיר
      נקודות למחשבה
        11/12/10 16:56:
      עקור את הספרים
      מעט בלימודים
      וייטב לעם מאה מונים

      / לאו צ'ה
        11/12/10 15:30:
      ומה לעשות, בביה"ס כמו בחיים האמיתיים, עוסקים גם בדברים הפחות כיפיים.
        11/12/10 15:28:
      לדעתי קצת קשה להקיש מהחינוך הבלתי פורמלי- תנועת נוער, חוגים, וכדורגל, לכל אחד מאתנו הרבה יותר קל לתפקד במסגרת בה הוא רוצה להיות מאשר במסגרת
      שמכריחה אותנו לעסוק גם בתחומים שאנחנו לא אוהבים.
        11/12/10 14:57:

      גיל ריפרפתי בכתוב ועלו בי זכרונות .

      מורכב , די לדבר, יחי השינוי.

      חושבת שלא רק יחידי סגולה מייחלים לשינוי

      האנושות ברובה זועקת לשינוי.

      מערכת החינוך,הסביבה,הקבוצה,המשפחה.

      היחיד והסביבה,היחיד במשפחה וכן הלאה.

      אותם יחידי הסגולה נקראים כך בגלל כך,

      כל אחד צריך לפשפש בעצמו להעיז ולשנות

      לפעמים נוח לכולם להיות שם.

      ישנם מורים שמטמיעים זכרונות עם ריח דלוח

      וישנם גם אחרים.ישנם תלמידים שלא קל

      לשנותם וישנם שלא.ישנם אנשים שהתנהגותם

      סרוחה וישנם שלא.

      שיתוף פעולה בין כולם יביא התנהגות קצת אחרת.

      איך?  רק כתבתי ככה ברפרוף.

      תודה על הפוסט המאיר.

        11/12/10 12:56:

      צטט: גל אשל 2010-12-11 11:26:34

      למה כדורגל טוב מבית ספר. .

       

      בינגו!

      בתור אוהד בעל מנוי, בכל משחק אני מתפלא איך לא אימצו את הפשטות הגיאונית של המשחק הזה, כפי שפירטת, במערכת החינוך.

      בדיוק מהסיבות האלה!

        11/12/10 12:50:

      צטט: sulamot_chavalim 2010-12-11 07:40:03

      ועדיין השאלה איך מייצרים מורים שכאלו.

      המכשלה בחינוך הקיבוצי (להבנתי הצנועה) מגיעה מביטול המשפחה כגורם ראשון במעלה, ולא משום הארגון בקבוצות.

      לשאלתך על הכשרת המורים:

      כל עוד הכוונה ללמד את המורה להיות מנהיג - זה נראה לי בלתי אפשרי, בודאי עבור רובן/רובם.

      אבל אם נתכוון ללמד מורה להנחות קבוצה, לנצל הזדמנויות לפיתוח היחיד במסגרת הקבוצתית - זה הרבה יותר מעשי (זה מצליח לא רע בכל קורס הדרכה של רוב תנועות הנוער)   

        11/12/10 12:40:

      צטט: S-I-G-A-L 2010-12-11 00:18:26

      יש ילדים, שהולכים לאיבוד בקבוצה. :-(

       

      סיגל, אני מזדהה עם הדברים וזה מאפשר לי להדגיש את הרעיון:

      אם כשהלכתי לאיבוד בקבוצת הילדים בגן וביסודי, היתה שם מורה שהיתה רואה בכך מתפקידה, והיא הייתה מכוונת ומלמדת אותי ואת הקבוצה; אז לא הייתי סוחב את הלקות הזו לשנים קדימה...

      במילים אחרות, התנהגות חברתית צריכה להיות המרכז של מערכת הלימודים, כי היא זו שנותנת לחיד משמעות ואמצעי מימוש לקיומו, ולא רק דבר שקורה דרך אגב בזמן שלומדים חשבון ואנגלית.  

        11/12/10 11:26:
      הי גיל מצרף קטע ממחקר אטנו גרפי שנעשה בבתי ספר תיכון בארה"ב 17 סיבות למה כדורגל טוב מבית ספר. דומה לרעיונות אותם הצגת.בכדורגל חברי הקבוצה תורמים לתהליך הלמידה, בבית הספר רוב הלמידה נעשית כאשר הילד נאלץ להאזין למורה בתהליך פסיבי.
      2.אווירת הלמידה באימוני כדורגל שואפת לשיפור תמידי,אין דבר כזה ציון מספיק או ציון עובר.
      3.ההצטיינות בכדורגל זוכה להכרה וחיזוקים חברתיים.
      4. בכדורגל התוצאה היא קבוצתית ,המחויבות לקבוצה יותר חשובה מהמחויבות להישג עצמו, המחויבות לקבוצה היא גורם הנאה חזק שאינו קיים בדפוס הלמידה הרגיל שהוא אינדודואלי.
      5.אימון כדורגל בנוי על חזרות רבות עד הגעה למומחיות, תוכנית לימודים רגילה עלינו להספיק את החומר ולעבור הלאה.
      6.בכדורגל נדרשת גמישות מחשבתית ויכולת התאמה לתנאים משתנים ,בלימודים רגילים היכולת נמדדת בידיעת החומר ע"פ התוכנית.
      7.בכדורגל ביטוי תחושות ורגשות הם מרכיב חשוב וחיוני מתהליך הלמידה ,בלימודים רגלים אין כמעט ביטוי למרכיב זה, באופן כללי נאסר על תלמידים להביע רגשות בזמן השיעור.
      8.בבית הספר אנו מספקים סט של דרישות מספר שעות הלימוד ומספר העבודות שעלינו להגיש ,בכדורגל אנחנו מספקים הזדמנויות ,הזדמנות לבחור ספורט הזדמנות לבחור תפקיד,הזדמנות לבחירה עד כמה אנחנו רוצים להצטיין.
      9. בכדורגל השחקנים הטובים מלמדים ומשפרים את המיומנויות של השחקנים הפחות טובים עיקר הלמידה היא בלתי פורמלית ומתרחשת בגלל השראה שהטובים מעבירים לפחות טובים.
      10.בכדורגל הקבוצה קטנה יתר,למאמן היכרות אינטימית יותר עם השחקנים ואם הגורמים המניעים אותם.
      11.למאמנים בכדורגל עניין גדול יותר בקידום הקבוצות שלהם מלמורים לקדם את תלמידיהם.
      12.היכולת בכדורגל אינה קשורה בגיל אלה בכשרון, שחקן צעיר יכול להצטיין ולהיות טוב יותר משחקן בוגר.
      13.הלמידה בכיתה אינדודואלית התוצר אינו יכול להיות גבוה מסכום חלקיו,הלמידה בכדורגל היא קבוצתית וסנרגית הקבוצה יכולה להיות טובה מסכום חלקיה.
        11/12/10 07:40:
      בכל דרך חינוכית יש בעייתיות, גם בקבוצה, שאל כמה קיבוצניקים בני דורנו על המע' הקיבוצית-קבוצתית וראה את התגובות.
      כמו שאמרת, גם כאן דרושה יד מכוונת של מורה, מנהיג, ומחנך,- מאנטש... ועדיין השאלה איך מייצרים מורים שכאלו.
        11/12/10 00:18:
      התחלתי את הקריאה עם הזדהות עם מוטיב המורה הזה שאנו זוכרים [יש לי מורה כזה :-) ] ואז הסתמנה אכזבה קלה (מה אתה מפנה אותי עכשיו לסרטים קיטשיים...שם המורה כל יכול?! איזו אכזבה).

      אבל האכזבה התחלפה באנחת רווחה, כשהבנתי שזה לא כך באמת, אבל שוב גלשתי לאכזבה קלה - מסגרת קבוצתית לא מתאימה לכולם, למרות שאני מסכימה עם התרומה שלה.

      בתור ילדה ביישנית נורא, פחדתי נורא מכל הסתמנות אפשרית של חלוקה לקבוצות.

      יש ילדים, שהולכים לאיבוד בקבוצה. :-(
        10/12/10 23:40:
      אתם/אתן לוקחים את דברי רחוק מדי... בטח שצריכים מורים ומורות ובטח שהילדים צריכים הכוונה. אחרת איך ילמדו?
      רק שהמורה הוא ההגה בעוד המנוע הוא הקבוצה!

      זה מה שרציתי לומר :)
      תודה למגיבים ולקוראים
        10/12/10 22:10:
      הפוסטים שלך תמיד מעוררים אצלי געגוע לכתות ולילדים.
        10/12/10 21:23:
      אכן כך, משמעות רבה יש לקבוצה קטנה, הרב גילית וסביבה מאפשרת כמנוף להעצמה והתפתחות אישית ..ועדיין כילדים נחוצה היד המכוונת והמדריכה, לא כל פרט בחברה מסוגל לכוון עצמו ולהגיע למקום אליו אתה מכוון ,מול מראה שמציבה החברה. להכוונה בדרך תרומה משמעותית.
        10/12/10 18:28:
      יש! רק שלא הצלחתי לשכנע אותך בקיומה :)
        10/12/10 18:23:
      עדיין, אין תחליף לדמות מכוונת,הרואה את התמונה הגדולה.
        10/12/10 18:23:
      עדיין, אין תחליף לדמות מכוונת,הרואה את התמונה הגדולה.

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין