התמכרתי לירוק. הכוונה אינה לדולרים וגם לא לגראס. אני לימור ואני מתביישת להודות שהתמכרתי לכוכב הירוק. רק שבוע ב"קפה" וכבר מכורה.

אתם יודעים מה, מכיוון שהתמכרות זה דבר רע שמעיד על חוסר איזון, אני מעדיפה לסייג קצת את הדברים ולכנות את ההתנהגות שלי "התלהבות של התחלה". כך או אחרת ובכל דרך באמצעותה אכנה את התופעה, מה שקורה בפועל זה שאני נכנסת לבדוק כל יום, כמה פעמים ביום אם מצב הכוכבים הירוקים השתנה לטובה.

מה זה בכלל משנה? את האישור של מי אני צריכה? אני הרי כותבת כי אני ניהנת מעצם הכתיבה.

אז זהו שכנראה זה משנה! כמו שמשנה מי הגיב ומה כתב בתגובה, כמו שמשנה מספר הצפיות בכל פוסט, כך משנה כל כוכב שהתווסף. כאילו הייתי בצבא והוסיפו לי על הכתפיים עוד דרגה.

שהרי אם לא היה מעניין אותי פתאום הפידבק הייתי ממשיכה לכתוב ליומן, לפנקס, למגרה.

להפתעתי (כנראה אני מדי תמימה) שמתי לב שיש אנשים שמככבים לא כי הפוסט באמת מצא חן בעיניהם, אלא מתוך "ככב לי ואככב לך". כיכוב אינטרסנטי. אחרים משתמשים בכוכב כסוג של חיזור. ואני מקווה שאני לא יורה לעצמי ברגל כשאני אומרת שאמנם זה מחמיא וזה נחמד ופה ושם מצליח לשרת את המטרה, אבל יש בזה גם משהו קצת מבאס. אם פוסט שלי קיבל כוכב, אני רוצה לדעת שבאמת הגיע לו לקבל כוכב. כדי לעשות עסקים, לחזר או סתם לנסות למשוך תשומת לב מסיבה זו או אחרת, יש המון דרכים יפות. אפשר באמצעות מייל אפשר באמצעות תגובה.

כדי להגיד "מצא חן בעיני הטקסט שכתבת ואני ממליץ לאחרים, אולי עוד מישהו יאהב" יש דרך אחת, כוכב.

הייתי רוצה שהכוכב יחזור לשרת את המטרה לשמה נולד. אני לא אככב פוסט משום סיבה שאינה קשורה לאיכות הפוסט ולא משנה מי כתב אותו, אני מבקשת ממי שקורא את הפוסטים שלי שינהג בהם באותה צורה. תודה