כותרות TheMarker >
    ';

    Love is in the air

    "כל דבר הוא אחד מתוך מיליון נתיבים. לפיכך, לוחם אור חייב לזכור תמיד שנתיב הוא רק נתיב!

    אם הוא חש שאין עליו ללכת בו אסור לו להשאר בו בשום פנים ואופן. החלטתו להשאר בנתיב הזה או לעזבו חייבת להיות משוחררת מפחד או משאיפה.

    על לוחם האור לבחון כל נתיב מקרוב ובצורה שקולה. וישנה שאלה שהוא חייב לשאול: האם לנתיב הזה יש לב?

    כל הנתיבים זהים...הם מובילים לשום מקום!
    אולם נתיב עם לב הוא קל. הוא לא גורם ללוחם להתיגע כדי לחבבו. להיפך, הוא גורם למסע מלא חדווה. כל עוד האדם הולך בו...הוא אחד עימו!"

    קרלוס קסטנדה - משנתו של דון חואן

    ארכיון

    סיפורו של עץ אחד

    47 תגובות   יום שבת, 11/12/10, 08:37
    אני ראיתי ברוש 
    שניצב בתוך שדה מול פני השמש 
    בחמסין, בקרה 
    אל מול פני הסערה. 
    על צידו נטה הברוש 
    לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. 
    והנה, מול הים 
    קם הברוש ירוק ורם. 
    הנה ברוש, לבדו 
    מול אש ומים. 
    הנה ברוש, לבדו 
    עד השמיים. 
    ברוש, לבדו איתן. 
    לו רק ניתן ואלמד 
    את דרכו של עץ אחד. 
    מדהים!

     

    ''

     

    "ברוש לבדו איתן...

    לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד"



    כמה נכון...

    כמה אנו יכולים ללמוד מעולם הטבע....מהחיות....מהעצים.

     


    התעוררתי הבוקר מוקדם...

    פתחתי את החלון לרווחה

    אוויר נפלא

    גשם נעים

    ריח של אדמה וניקיון באוויר.



    ממול שורת ברושים זקופים מחייכת אלי...

    מסביבה אורנים מכל עבר

    הכרמל ניצב כתמונת רקע מאחור

     


     בסה"כ עבר שבוע מאז כל מה שקרה....

    לא יאמן!


    האוויר כאן שהיה חרוך ומחניק...התנקה...

    הגשם פה...

    העצים עומדים במלוא זקיפותם

    ירוקים, גבוהים, עצומים

    ראשם בשמיים ושורשיהם נטועים עמוק באדמה.

     


    והם כמו רוצים לומר לנו ....שהחיים ממשיכים...


    מסמלים ומראים לנו בנוכחותם ובהוויתם

    שניתן לעמוד בחמסין, בקרה, אל מול פני הסערה...

     מול אש ומים...עד השמיים בצורה איתנה...



    להרכין צמרת עד עשב כשיש צורך

    להכיל את האובדן והכאב

    ולזקוף קומה ולהמשיך לצמוח כשמתבהר וניתןֱ!


     

    כן !

    יש תבונה גם בשקט שאחרי הסערה...

     


    שתהיה לכולנו שבת טובה טובה!

     

     

    באהבה רבה,

    מיכל

     

     

     

    ''

    ''




     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/11 12:13:

      כ"כ התאים לי לקרוא את דבריך

      ולהאזין לשיר המקסים הזה *

        14/12/10 16:33:
      ירבו ימים ירוקים של שקט
      של אור וגשם בשמים
      קשת בענן
        14/12/10 02:06:


      יש תבונה גם בשקט שאחרי הסערה...



        14/12/10 01:03:
      תודה על השיתוף *
        13/12/10 20:22:
      שבתי וככבתי ""ברוש לבדו איתן...
      לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד ועוד עצים אחרים"...
        13/12/10 12:31:
      כך בדיוק הרגשתי כשראיתי את העצים בואדי, במיוחד אלה מול חלוני...
      תודה מיכל. המשך שבוע נפלא!
      סוזן
        13/12/10 12:11:
      תודה על התמונות היפות של העצים, וגם על הפוסט הנעים והמעודד.
        13/12/10 09:27:
      זה השקט שאחרי המלחמה, הסערה, היוהרה...
      שבוע נפלא לך מיכלי
        13/12/10 08:00:
      נתיב האור

      תודה על המילים
      יפה כתבת

      יש תבונה גם בשקט שאחרי הסערה...

      שבוע טוב
        12/12/10 23:54:
      מיכלי אהובה,

      להמשיך ולעמוד איתן,
      לזקוף קומה-
      גם אחרי שכל כך הרבה עצב מכה
      גם אחרי שנשאר רק חרוך מסביבנו...
      זה לא דבר קל.
      ובכל זאת, כנראה שחלק מתפקידנו כאן
      הוא לדעת לעצור רגע ולכאוב את אותו רגע קשה,
      וברגע שאחריו לקום מן הקושי
      לזקוף צמרתנו במרום
      ולזכור שאחר כך שוב מחייכות קרני שמש
      ושוב חוזרים- וחיים- ונושמים..
      קמים- וצומחים- ונושבים...

      שיהייה לך שבוע נפלא יקרה שלי

      איריס
        12/12/10 20:01:
      יש חיים אחרי המוות....
        12/12/10 12:38:
      עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת; מְשָׁרְתָיו, אֵשׁ לֹהֵט.
      יָסַד-אֶרֶץ, עַל-מְכוֹנֶיהָ; בַּל-תִּמּוֹט, עוֹלָם וָעֶד.
        12/12/10 12:24:
      בהפטרת פרשת ויגש:
      ואתה בן אדם קח לך
      עץ אחד וכו'
      מיכל יקרה,

      אהבתי כל מילה שכתבת, ובכלל את העובדה שהתייחסת לנושא וליחסי ההשתקפות בין הטבע, אלינו.

      גם אני חשבתי לעצמי ביום שישי, שלא יאומן, כבר עבר שבוע, החיים ממשיכים, ובלי תוכניות מיוחדות, החלו הגשמים, מיד לאחר שכובתה השריפה, והטבע מתחיל את פעולת ההבראה וההתחדשות...

      שיהיה שבוע נהדר,
      מחבקת,
      יעל.
        12/12/10 08:46:
      תודה יקירתי ששתפת.
      כי האדם עץ השדה..
        12/12/10 08:19:
      שבוע נפלא יקירה!
        12/12/10 02:24:
      תודה
      שבוע מבורך לך חברתי
      ************
        12/12/10 00:09:
      נעים לסיים שבוע ולהתחיל חדש עם הדברים האלה, תודה!
        11/12/10 23:45:
      יש כנראה הרבה מה ללמוד מתוך התבוננות בעץ מרשים כל-כך כמו בתמונה..
        11/12/10 23:06:
      מיכל התמונה מאד מרגשת ,תיאור נפלא של הטבע
      שבוע טוב
      בברכה דניאל
        11/12/10 21:41:
      כתבת מרגש והתמונה יפה
      מאחלת לכם עוד הרבה גשם שינקה את האוויר, שימלא את הכינרת וייחדש את כל מה שאבד

      שבוע טוב , מבורך וגשום לכם *
        11/12/10 20:37:
      הטבע בגדולתו....
      מלמד אותנו את הכוח להתחדש
        11/12/10 19:59:

      שלום למיכל,

      כוח ההתחדשות שבטבע.
      ומילותייך מלאות אור.
      תודה לך.

      חיוך
      שבוע טוב

        11/12/10 19:08:
      מאוד התחברתי למילותייך
      שבוע טוב שיהיה לנו
        11/12/10 18:57:

      שבוע טוב והמון שמחה *

        11/12/10 18:43:
      שבוע טוב. להמשיך באופטימיות.
        11/12/10 17:15:
      " כן !
      יש תבונה גם בשקט שאחרי הסערה..."
      אהבתי♥
        11/12/10 17:03:
      כמה שאת כותבת יפה...

      אכן יש תבונה רבה בשקט שאחרי הסערה,

      יש עיתים שאנו צריכים להרעיד את אמות הסיפים שבנו

      על מנת שנוכל לעשות את השינוי בהבנה הפנימית

      בתודעה הקולקטיבית והאיישת.

      תודה לך יקירה

      שבוע טוב
        11/12/10 13:32:
      להרכין צמרת עד עשב כשיש צורך
      להכיל את האובדן והכאב
      ולזקוף קומה ולהמשיך לצמוח כשמתבהר וניתןֱ!

      להקשיב לסיפור העצים ולהחכים
      תודה על המסר המאיר
      דבי
        11/12/10 13:18:
      בקר טוב מיכל
      איזה נוף משגע יש לך מהבית. מרחיב את הלב.
      התרגשתי לקרוא את התאור שלך על ההתגברות אחרי השריפה. ללמוד מהעצים ומהטבע - מחשבה מקסימה.
        11/12/10 12:47:
      מאיפה התמונה ? רמת הנדיב ?
      שבת שלום
      תודה על התובנות הטובות.
      בני
        11/12/10 12:32:
      תודה. שיר נפלא.
        11/12/10 12:28:
      יש תבונה גם בשקט שאחרי הסערה...


      אכן כן...
        11/12/10 12:27:
      הטבע נפלא.
      ככבתי את "הכל טוב" כך שאיני יכולה לככב כעת.
      אשוב ואככב לפוסט היפהפה והכל כך נוגע שכתבת.
      עצים מתנת טבע נפלאה...שאפשר ללמוד ממנה הרבה על השרדות.
      תץודה ששתפת.
        11/12/10 12:18:
      אני אוהבת מאד את העץ הזה כל כך מסודר ואצילי
        11/12/10 12:04:
      שבת של עונג סוער
        11/12/10 11:57:
      החיים ממשיכים ואין כמו הטבע להוכיח לנו לבני האדם את האמת הזו
        11/12/10 11:48:
      שבת שלום
        11/12/10 11:45:
      שבת נפלאה !!!
      *******************
        11/12/10 11:44:

      כתיבתך יפה ונכונה.

      עם כל הכאב ,

      החיים ממשיכים להתקיים.

        11/12/10 11:33:
      שבת טובה מיכל
      תודה
        11/12/10 11:22:

      תודה מיכל! *
      שבת טובה :-)
        11/12/10 11:20:
      אוהב את מה שכתבת ...כל כך נכון .
      כוכב.
        11/12/10 11:11:
      יש המון תבונה אחרי הסערה, בתנאי שזוכרים שזו תבונה אחרי הסערה.
        11/12/10 11:02:
      מחזוריות החיים , ואם כל הכאב על אובדן אנשים וטבע ,החים אכן ממשיכים .
      שבת נפלאה .
        11/12/10 10:52:

      להרכין צמרת עד עשב כשיש צורך

      ולזקוף קומה ולהמשיך לצמוח כשמתבהר וניתןֱ!

       

      כל כך יפה ונכון.

      בני

      פרופיל

      נתיב האור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפנינים

      love is in thr air