מאז ומתמיד השאלה הכי קשה עבורי היתה ממה להתחיל: האם להתחיל מתיאור קצר של עצמי? או אולי ישר לקפוץ למים העמוקים ולכתוב? או שאולי להעלות משהו ישן? או שבכלל כדאי להתחיל בסוף?

האמת שעד היום אין לי מושג, אז פשוט אכתוב ומה שיצא יצא.

קראתי לבלוג "החיים בצל עצמי" משום שכך אני מרגיש לאחרונה, שאני חי בצל של עצמי. זאת הרגשה מאוד מוזרה לחיות בצל של עצמך, אתה מפחד לעשות דברים מכיוון שכל העולם, ואתה עצמך, מצפים שכבר תצליח, אז בסוף אתה לא עושה כלום: אתה לא כותב, אתה לא ממציא המצאה מדהימה, אתה לא יוצר משהו חדש ומקורי, אתה פשוט שם, קיים.

ואולי סוף-סוף הגיע הזמן לזחול אט-אט מתחת לצל של עצמי, להתחיל לכתוב שוב, אולי לעשות משהו מדהים, העיקר לעשות.